שינויים בתפיסת הילדות עפ"י אגדות ילדים בתקופות שונות

תקציר העבודה:

מאז ומעולם היוו סיפורים מפחידים חלק בלתי נפרד מספרות הילדים בכלל ומאגדות הילדים בפרט. באגדות הילדים, שבהן אעסוק בעבודה זו מופיעות בדרך כלל דמויות מוזרות, מכשפות, חיות טרף ושדים מעולם הדמיון. המוטיבים הבולטים באגדות הם בדידות, פרידה, פגישה עם הבלתי צפוי [כמו למשל ב"עמי ותמי", "כיפה אדומה" וכו'], כשהאווירה השלטת היא של מתח, מסתורין והפתעה (לינדנברג, תשמ"א: 2).

פסיכולוגים וחוקרי ספרות ילדים חלוקים בדעותיהם לגבי ההשפעות וההשלכות שיש לאותם מוטיבים מעיקים ולאווירת הפחד והמסתורין על הילדים. פרויד (Freud, 1927: 40) מציין כי פחדים, חרדות ושאר גורמים שליליים המצויים במסגרת המושג "איד" עשויים לתרום לילד את האנרגיה הדרושה לאגו, על מנת להשתמש בצורה בונה בנטיות בלתי מודעות. הוא מוסיף כי מניעת הבלתי מודע מהילד אינה מקדמת אותו בהתפתחותו, משום שהאגו היה מאז ומעולם כפוף לרצונותיו של האיד.

בעצם סיפורי האגדות, ניתן ללמוד על תפישת הילדות מצד המבוגרים המספרים את אותן אגדות. כאשר אני מציינת את המושג תפישת הילדות, ארצה להתייחס הן לדרך שבה המחבר תופש את הילדים ואת המניעים והמטרה שכתוצאה מהם הוא כותב והן את הסביבה החינוכית שאותה מייצג פעמים רבות הכותב, כשזו גורמת לו לכתוב דווקא בדרך מסויימת.

עבודה זו באה לבחון את תפישת הילדות כפי שבאה לידי ביטוי באגדות הילדים השונות. בטלהיים (שם) מציין כי סיפורי האחים גרים הם "האמיתיים ביותר בתיאורי הקונפליקטים הפנימיים העמוקים שמקורם בדחפינו הפרימיטיבים וברגשות האלימות שלנו, שכמעט אין להם עוד מקום בספרות הילדים". מכיוון שכך, אתמקד בעיקר באגדות האחים גרים מבחינת הניתוח הטקסטואלי, שכן אגדות אלו מאופיינות במידה רבה ביסוד הפחד והחרדה.

מאז שנות ה-80 החלו להופיע אגדות ילדים ובכללם סיפורי האחים גרים, כשתרגומם אינו נאמן למקור, אלא עובר בשלב התרגום תהליך של ריכוך לגבי היסודות המפחידים או האלימים. עיבוד מרוכך זה של אגדות הילדים נובע לטענתי מהערכות כי סיפורים אגרסיביים מובילים לפיתוח תגובות תוקפניות אצל הילדים.

לפיכך תהיה שאלת מחקרי: תפישת הילדות כפי שבאה לידי ביטוי בסיפורי אגדות בתקופות שונות. כדי לענות על שאלה זו אנקוט בשיטה הפרשנית, תוך ניתוח טקסטואלי של טקסטים בעבר וטקסטים כפי שהם מעובדים בסגנון השנים האחרונות. לניתוחים אלה אוסיף תימוכין מפרשנים וחוקרי ספרות ילדים שעסקו בסוגייה זו.

להערכתי יש להתייחס לכך שתפישת הילדות הינה בעיקר על פי המחברים והמעבדים של הטקסטים, שכן ראוי להתייחס להערתה של ירדני-כץ (שם: 29) המציינת כי הטלויזיה ביפן משתפת פעולה באופן מלא ואינה משדרת תכניות שיש בהן אלימות.

יחד עם זאת, התגברה בראשית שנות ה-90 תרבות הפוליטיקל-קורקט, כאשר מדובר בסיפורי אגדות שלכאורה הן קלאסיות, אך קהל היעד שלהן הוא מבוגרים. לסיפורי אגדות אלה מתלווה נופך אירוני המעמיד את בעל העוצמה באור לגלגני, כאשר מוצגת התמודדות נטולת פרופורציות בין מלך אדיר ובעל סמכות לבין ברייה קטנה ועלובה, בין אם מדובר בעולם האנושי ובין בעולם החי (טוקר, 60 :1996). באותו אופן מוצגות לא אחת אגדות ילדים באופן פארודי שמהותו לגלוג ביקורתי (קורן, 62 :1996) , ובמידה רבה מוצגת כיפה אדומה באופן זה תוך לגלוג וביקורת על החברה או על מאפייניה (שם: 69). בכך משיגות הפארודיות על האגדות שתי מטרות: שעשוע ולגלוג ביקורתי (שם: 71). לכך ניתן להוסיף את הסגנון החדש המכונה "פוליטיקל-קורקט", הנלווה כיום גם לאגדות ילדים המיועדות למבוגרים, כשאלו מאופיינות בשינוי טרמינולוגיית העבר.

לאור האמור, תהיינה השערות מחקרי כדלהלן:
1. לאור האלימות המתגברת, החלו מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 לעבד את אגדות הילדים בצורה מרוככת יותר, כיוון שנוטים לקשר את המסרים האלימים עם התנהגותם של הילדים הן בשלב הילדות והן בהתבגרותם.
2. נעשה שימוש באגדות הילדים, כדי להציג בפני המבוגרים מצבים פוליטיים וחברתיים באור אירוני, תוך עשיית שימוש בעיבודן האירוני של אגדות הילדים לצורך כך.

כדי לבדוק את השערותי אלו אציג בפרק הראשון סיפורי אגדות כפי שסופרו עד שנות ה-80 וזאת תוך התמקדות בסיפורי האחים גרים וניתוחם הטקסטואלי. בפרק השני אתייחס לסיפורי אגדות כפי שהם מסופרים כיום באופן מרוכך יותר, כאשר אתייחס לתרגומה של דבורה עומר למעשיות האחים גרים וכן לקלטות על פי סיפורי האחים גרים, כשאלו מופיעות במתכונת מרוככת יותר. בפרק השלישי אתייחס לסיפורי אגדות המיועדים למבוגרים, תוך התייחסות לספרו של פון-גארנר (1995) "פוליטיקלי-קורקט", כאשר אעמוד על המושגים שבהם הוא משתמש מחד ומאידך אתייחס לעיבודים שנעשו לאגדות ילדים למבוגרים, כשאלה גם אלה מיועדים לבקר מחד, ומאידך להוביל לסטנדרטים חדשים הנובעים משינויים חברתיים.

תוכן העניינים
מבוא
פרק א': סיפורי אגדות כפי שסופרו עד לפני 10-20 שנים
1.1 ספרות האגדות
1.2 אגדות האחים גרים - הנוסח שמאז 1812
1.3 המסמל, המסומל והסטריאוטיפ
פרק ב': אגדות הילדים מאז שנות ה -80
פרק ג': שימוש אליגורי ואירוני באגדות ילדים

סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אופק, א., (1973), מרובינסון עד לובנגולו, מסדה, רמת גן.
אופק, אוריאל, (1978), תנו להם ספרים, ספרית תל אביב.
אופק, א., "סינדרלה - הידועה באגדות תבל", ספרות ילדים ונוער ו'(ד'), 1980, עמ' 3-10.
אופק, א., (1985), לקסיקון אופק לספרות ילדים, זמורה-ביתן, תל אביב.
בורנט, ק.ב., (1977), אגדת הנס כריסטיאן אנדרסן, עם עובד, תל אביב.
בטלהיים, ב., (תש"ם), קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד, (תרגום: ג., שלייפמן), רשפים, תל אביב.
ברוך, מ., "ספרות פמיניסטית לילדים", ספרות ילדים ונוער, ג-ד (79-80), 1994, עמ' 59-64.
בר-טל, ד., וגוטמן, י., "מינו ומצאו של הילד", עיונים בחינוך 28, 1980, עמ' 127-134
בריל, א.א., "סיפורי בדים ומעשיות", אופקים 33(1), 1956, עמ' 71-73.
גור, י., (1952), מילון עברי, דביר, תל אביב.
האחים גרים, (תש"י), אגדות גרים, מסדה, תל אביב, (ללא עימוד).
האחים גרים, (1953), הכיפה האדומה, עמיחי, תל-אביב, (ללא עימוד).
האחים גרים, (תש"ך), שלגיה, עמוס, תל-אביב, (ללא עימוד).
האחים גרים, (תשכ"א), אמי ותמי, עמוס, תל-אביב, (ללא עימוד).
האחים גרים, (1980), אגדות היער המכושף, (תרגום ועיבוד: ד., עומר), י. שרברק, תל אביב.
האחים גרים, (א1980), אגדות הארמון הקסום, (תרגום ועיבוד: ד., עומר), י. שרברק, תל אביב.
האחים גרים, (1983), אגדות, (תרגום: ד. קימחי) יהושע אורנשטיין / יבנה, תל אביב.
הייסטינגס ס., (1988), גאוין האביר והגבריה המגעילה, ספרית פועלים, תל-אביב
הראל, נ., (1986), מעשיות לכל השבוע, עם עובד, תל אביב.
חובב, ל., "פסוקים מן המקרא באגדות 'ויהי היום' לביאליק", ספרות ילדים ונוער 25(100), 1999, עמ' 17-23.
חזן-רוקם, ג., "זהירות, אתה עלול לתעות ביער המכושף!", ספרות ילדים ונוער ז(ד), 1981, עמ' 47-51.
טוקר, נ., "המילכוד האירוני ומגמותיו", באמת?! 9(10), 1996, עמ' 33-60.
יגר, י., (תשל"ד), מטאפורה דימוי וניב, מ. ניומן, ירושלים ותל-אביב.
ירדני-כץ, ר., "חינוך ואי אלימות - אגדות עם יפניות", ספרות ילדים ונוער כ"ב(ב), 1995, עמ' 27-30.
כהנשטם, א., "אגדות ומעשיות לילדים", אורים להורים י"ב(ה'), תשכ"ד, עמ' 208-210.
כץ, ש., (1985), הגיבור בעיני רוחו, אקד, תל-אביב.
לינדנברג, ג., (תשמ"א), השפעת סיפורי אימה על תגובות חרדה אצל ילדים, מוגש כמילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "מוסמך לפסיכולוגיה", אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
מיכלי, ב.י., (1980), משבצות ביקורת, יחדיו, תל-אביב.
מירון, ח., "האם לספר סיפורי מעשיות וסיפורי בדים לילדי הגן?", הד הגן ל(ד), תשכ"ו, עמ' 334-343.
נוי, ד., "בפתח הילקוט", בתוך: ויינשטיין, א., (1964), סבתא אסתר מספרת, עיריית חיפה/ המוסיאון לאתנוגרםיה ולפולקלור, חיפה.
נוי, ד., (1965), הנערה היפהפיה ושלושת בני המלך, עם עובד, תל אביב.
נוי, ד., (תשכ"ו), מבוא לספרות האגדה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
ניסן, מ., "התפתחות תפיסה מובחנת של הערך אצל ילדים", בתוך בנימיני, ק., דולב, ע., אמיר, מ., כובן, ע. ושלזינגר, י.מ., (תש"ן), עיון ויישום בפסיכולוגיה, מגנס, ירושלים, עמ' 229-239.
פון-גארנר, ג'., (1995), פוליטיקלי-קורקט, (תרגום: מ. וא. עוזיאל), מודן, תל-אביב.
פרום, א., (1973), השפה שנשכחה (תרגום: י. רוזלר), א. רובינשטיין, ירושלים.
קוריאנסקי, ש., "סיפורי האחים גרים", פרוזה 14, 1977, עמ' 14-15.
קורן, ש., "כיפה אדומה בראי עקום", באמת?! 9(10), 1996, עמ' 61-77.
רות, מ., (1969), ספרות לגיל הרך, אוצר המורה, תל אביב.
שנהר-אלרעי, ע., (1986), סיפורים משכבר, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
Freud, S., (1927), The Ego and the Id, Hogarth Press, London.

תגים:

ספרות · מכשפות · שדים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שינויים בתפיסת הילדות עפ"י אגדות ילדים בתקופות שונות", סמינריון אודות "שינויים בתפיסת הילדות עפ"י אגדות ילדים בתקופות שונות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.