פרסום פרשת טננבוים

תקציר העבודה:

ראשי פרקים
1. מבוא
2. חופש העיתונות
3. כבוד האדם וחירותו
4. פרשת טננבוים- רקע והשערות
5. פרשת טננבוים- מקרה מבחן
6. סיכום ומסקנות
7. מקורות

מבוא
במשטר דמוקרטי המבוסס על איזון ובקרה, חופש המידע הוא חיוני. כלי התקשורת השונים
נושאים בתפקיד החשוב של העברת המידע לציבור. יחד עם זאת, חופש המידע אינו מוחלט. חופש
הפצת המידע, הבעת הדעה והזכות לקבלת מידע ציבורי, יכולים למצוא עצמם בעימות עם
אינטרסים חברתיים אחרים וזכויות אדם אחרות. לעתים קרובות מתלבטת החברה הדמוקרטית,
בין זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי והפרסום, לבין השמירה על כבוד האדם וחירותו, השמירה
על הזכות לפרטיות, והשמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה. בעבודה זו אתמקד בדילמה זו
ובשאלה האם יש להתיר לפרסום מידע שיש בו עניין ציבורי גם במחיר של פגיעה בערכים אחרים?
דילמה זו מורכבת במיוחד שכן כל הערכים בהם אדון קשורים קשר אמיץ לתפישה של חירות,
כבוד אנושי ודמוקרטיה העומדים ביסוד המחויבות לזכויות אזרח. מצד אחד ההגנה על זכות
הציבור לדעת היא בעלת חשיבות מרכזית בחברה דמוקרטית, שכן היא קשורה קשר הדוק לחופש
הביטוי וחופש העיתונות המבטיחים את חשיפת האמת, ובכך מאפשר ביקורת על השלטון
ומעשיו1. מצד שני, גם השמירה על כבוד האדם וחירותו, הזכות לפרטיות וכן השמירה על ביטחון
המדינה, הם ערכים חשובים בכל מדינה דמוקרטית ששואפת להגן על אזרחיה מפני כל פגיעה ונזק.
הדיון בדילמה זו, ובהתנגשות בין הזכויות החשובות, שב לסדר היום הציבורי בשאלת פרסום פרטי
נסיבות חטיפתו ופרטים אודות חייו האישיים של האזרח אלחנן טננבוים, לקראת ביצוע עסקת
חילופי השבויים עם החיזבאללה. ביוני 2003 פורסם לראשונה דבר המשא ומתן המתבצע בין
ממשלת ישראל לבין החיזבאללה באמצעות מתווך גרמני לשחרור טננבוים וגופותיהם של שלושת
החיילים החטופים, בתמורה לשחרורם של מוסטאפה דיראני והשיח עובייד וכן שחרורם של מאות
אסירים לבנונים ופלשתינים. עם היוודע דבר העסקה פנו עורכי הדין של "חדשות ערוץ 10" ועיתון
"הארץ" לבית המשפט בבקשה להתיר להם לפרסם פרטים אודות נסיבות חטיפתו של טננבוים,
פרטים שעד לאותו רגע היו נתונים תחת צו איסור פרסום לפי בקשת המשפחה. כאן עלתה לדיון
הדילמה בין הזכויות השונות. מצד אחד עומדת זכותו של הציבור לדעת את פרטי נסיבות חטיפתו
של טננבוים, שכן מדובר בעסקה הכוללת שחרור אסירים לבנונים ופלשתינים, ולציבור הזכות
להכיר את פרטי העסקה ומיהו אותו אזרח שתמורתו ישוחררו האסירים. מנגד עומדת שאלת
זכותם של אלחנן טננבוים ומשפחתו, שכן לטענתם בפרסום הפרטים קיימת סכנת פגיעה
בהתקדמות העיסקה וכן אפשרות שטננבוים ייפגע פיסית. כמו כן, פרסום הפרטים עלול לפגוע
בפרטיותם, בשמם הטוב ובמעמדם החברתי של בני המשפחה.
במסגרת הניסיון לענות על דילמה מורכבת זו, אבקש תחילה לדון במהות הזכויות השונות ובאילו
מקרים, ע"פ הספרות המחקרית, ניתן לפגוע באותן זכויות.
בפרק הראשון של העבודה אדון בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. למרות שחופש הביטוי וזכות
הציבור לדעת הן חירויות שקיומן הן בסיס לחברה הדמוקרטית, מדובר בחירות יחסית, שכן יש
להגבילן לאור קיומם של אינטרסים חברתיים אחרים שגם על קיומם צריכה החברה הדמוקרטית
לשקוד. בהמשך הפרק אפרט מהם הגורמים המגבילים את שתי הזכויות הללו, ואתמקד בנושאים
העיקריים המרכיבים את הדיון בפרשת טננבוים: ביטחון המדינה, והזכות לפרטיות.
בפרק השני אדון בכבוד האדם וחירותו, תוך שימת דגש על שתי זכויות הכלולות בקבוצת זכויות
הכבוד: הזכות לחיים ולשלמות הגוף, והזכות לפרטיות.
כדי לדון בהתנגשות בין זכויות שונות בפרשת טננבוים, יש להכיר את הרקע לפרשה, את הגורמים
המעורבים בפרשה וכן את ההשערות השונות אודות טננבוים עצמו. בפרק השלישי של העבודה
אפרט מה נעשה בתחום המשפטי בכל הנוגע לפרסום מידע אודות טננבוים, וכן אגזור מן העיתונות
את ההשערות השונות בנוגע לפרשת טננבוים, זאת במטרה להכין בסיס רחב ככל שניתן לדיון
המעשי בפרשה. כאן חשוב לציין שהתחלתי לכתוב את העבודה הזו, בטרם בוצעה עסקת חילופי
השבויים וסיימתי אותה מספר שבועות לאחר שטננבוים חזר לארץ ונחקר, ולכן פרטים רבים
התווספו לעבודה במהלך כתיבתה. כמו כן, חשוב לציין שכל הפרטים שנכתבו בפרק השלישי
לקוחים מתוך העיתונות ומתוך הפרוטוקולים של הדיונים בבתי המשפט, ולכן אינם מובאים
כעובדות אלא כהשערות בלבד.
בפרק אחרון של העבודה אדון בדילמה המורכבת שבמרכזה עומדת השאלה- האם היה צורך
לפרסם פרטים אודות טננבוים טרם ביצוע עסקת חילופי השבויים? את הפרטים אודות טננבוים
חילקתי לשלושה נושאים: פרטים אודות חייו האישיים, פרטים אודות נסיבות הגעתו ללבנון,
ופרטים ביטחוניים שהיו ברשותו של טננבוים. את הדיון באשר האם יש צורך לפרסם פרטים אלו
חילקתי גם כן לשלוש דילמות עיקריות: ההתנגשות בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין
כבוד האדם וחירותו, ההתנגשות בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות, וההתנגשות בין
זכות הציבור לדעת לבין ביטחון המדינה, כאשר בכל אחד מהדיונים התייחסתי למידע הרלוונטי
לדיון.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. סגל ז., "חופש העיתונות- בין מיתוס למציאות" הוצאת פפירוס אוניברסיטת ת"א, 1996 ת"א.

מקורות:

גביזון ר., קובץ מאמרים לכבוד חיים כהן. בהוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל
גביזון ר., ושנידור ח., עורכים, "זכויות האדם והאזרח בישראל", בהוצאת פרייזר תקשורת, 1991 ירושלים.
ברזילי ג., דמוקרטיה במלחמות, תל-אביב, ספריית פועלים, 1992.
גורן ד., "תקשורת ומציאות", הוצאת כתר, ת"א, 1993
כספי ד., ולימור י., "המתווכים- תקשורת המונים בישראל 1948-1990" , תל אביב, הוצאת עם עובד, 1993
כספי ד., ולימור י., "אמצעי תקשורת המונים בישראל", האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, 1999
לחמן- מסר ד., "מפת התקשורת החדשה בישראל", 1997
סגל ז., "חופש העיתונות- בין מיתוס למציאות" הוצאת פפירוס אוניברסיטת ת"א, 1996 ת"א.
סגל ז., "הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת", עיוני משפט ט', תשמ"ג, ע"מ 175-196
סגל ז., מחקר משפט ז' , הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ו, ע"מ 105-166
רמות ר., "מדיניות תקשורת בישראל", אוניברסיטה פתוחה, ת"א, 2000.
קרמניצר מרדכי " הצידוקים לחופש הביטוי", זכויות האדם והאזרח בישראל, בהוצאת פרייזר תקשורת, 1991 ירושלים.

תגים:

פרשת · הדיון · הציבורי · התקשורת · טננבוים · טננבאום · חופש · ביטוי · הזכות · לפרטיות · בטחון · המדינה · זכות · לפרטיות · כבוד · האדם · וחירותו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פרסום פרשת טננבוים", סמינריון אודות "פרסום פרשת טננבוים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.