החובה לגמול חסדים

תקציר העבודה:

לפעולת החסד אנו קוראים "גמילות חסדים" מלשון 'גומלין'. כלומר, כל אחד נותן לזולתו כדי לקבל ממנו, ובכך מתארגנת מערכת חברתית תקינה*1 .
הקשר עם החברה הוא תנאי ראשון לכל אדם, כי על כן "אין אדם בעולם, שאין בו ניצוץ כח הנתינה. זה יראה בשמחתו, שאיננה שלמה בהיותו יחידי, וכן בגעגועין אל החברה אשר מעמקי הנפש יבואו (וזה לך האות, כי הנה עונש בית-האסורים - ההפרדה מהחברה - לעונש חמור יחשב). ומה המה הגעגועין הללו ? ניצוץ כח הנתינה... לא ניתנה רשות לכח הנטילה לבטל גם את הניצוץ הזה, שאלמלא כן היה העולם חרב: לא היו נושאים נשים, ולא היו מגדלים בנים. על כן גזר השם יתברך, כי ניצוץ זה לא ייפרד מבני האדם לעולמים"*2 .
את גמילת החסד הראשונה בתנ"ך אנו לומדים מאברהם אשר אמר מעט ועשה הרבה, בפרשת המלאכים*3 .
"אל הבקר רץ אברהם" מדוע מציין הכתוב "רץ". הרמב"ן מפרש להראות כמה מחבב אברהם מצוות אירוח. הרשב"ם אומר כי בגלל שאמר "ואקחה פת לחם", שהוא דבר נחות היה צריך למהר שלא ילכו. כמו כן מעמיד אותנו הרשב"ם על ההבדל בין מה שהבטיח למה שאמר."בן בקר רך וטוב"- למה השליש לשונו "בן בקר רך וטוב". רש"י מפרש שאברהם הביא להם שלושה מאכלים כל אחד בטעם שונה. הרשב"ם אומר כי לחם הוא מצרך אלמנטרי לכן לא הזכירו היות ורצה להסביר את גמילות החסד של אברהם. כלומר הוא מסתמך על הנוהג המקובל וההגיון (לפי הרשב"ם דיברה תורה בלשון בני אדם והיות ודבר זה מובן מאליו לא כותב זאת). כלומר רש"י והרשב"ם מסכימים כי לא היתה כאן הבאת לחם והפירוש הוא חסרונו של הלחם. הרד"ק מפרש כמו הרשב"ם ואומר כי היה אף יין: "ונתן לפניהם חמאה וחלב ובן הבקר שיאכלו מאיזה שירצו או מהכל ולא היה צריך לזכור הלחם... כי לפחות שבאנשים נותן לחם...". ומסיק זאת כי לאנשים פשוטים נותנים לאכול לחם ולכן לא רצה להזכיר זאת.

כלומר גמילות החסד היא מצוות יסוד חברתית הכוללת עשיית מכשים טובים כלפי הסולת. העזרה ההדדית בחברה היהודית היתה למופת בעיני כל הגויים וגמילות החסדים קיימת עד היום ברוב תפוצות ישראל.
עבודה הנוכחית תתיחס למצוות הגמילות חסדים על פי התורה על פי הנחיות חז"ל בהיבטים השונים: בין אדם לרעיהו, בין החברה לבין היחיד וכד'.
העבודה תסקור תחילה את החסד כמהותה של התורה; מעשי אברהם אבינו עוד, ולאחר מכן את ההוראות על גמילות החסד תוך התייחסות ל:
1. מידה כנגד מידה
2. גמילות החסד בחברה
3. גמילות החסד כתכונה מהותית אצל היהודי.

חלק מהעבודה יתייחס למשנת חב"ד, שגמילות החסד הינה נר לרגליה, כחלק ממסורת כוללת של אהבת ישראל.
---------------------------------------------------------------------
1. "דרך חיים" למהר"ל על פרקי אבות פרק ב' משנה ט'
2. "מכתב מאליהו", הרב דסלר זכר צדיק לברכה
3. ליקוטי שיחות , חלק א.

תוכן העניינים:
מבוא
א. מהותה של התורה - חסד
הכנסת אורחים של אברהם אבינו
יחסו של אברהם לאנשי סדום
ישראל - גומלי חסדים
ב. מידת חסד כנגד מידת האמת
נטיה אל עבר ה"חסד"
ה"חסד" בחברה היהודית
ג. גמילות חסדים במשפחה ובממסד
יחידות החילוץ ההתנדבותיות
ד. חסד כתכונה טבעית וכמידה נרכשת
חסד כתכונה טבעית אצל היהודי
חסד כמידה נרכשת
חסד וצדקה בקרב אומות העולם
ה. סיכום העבודה
ו. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

יהדות · חסד · גמילות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החובה לגמול חסדים", סמינריון אודות "החובה לגמול חסדים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.