פעולת "הסבחה" - כנקודת מפנה בהתפתחותה של מדיניות הגמול בשנות החמישים.

תקציר העבודה:

עבודה זו נכתבה מתוך הרצון לברר כיצד התגבשה מדיניות הגמול הישראלית בשנות החמישים, מה הייתה מטרתה ובעיקר מי הנהיג ויישם אותה.
מטרת העבודה היא בעיקר להתבונן על מערכת היחסים המורכבת בין הדרג הצבאי הבכיר לבין מקבלי ההחלטות והנהגת המדינה, על רקע התפתחותה והתחזקותה של מדיניות הגמול בשנות החמישים. עוד בוחנת עבודה זו כיצד השפיע הדרג הצבאי בראשותו של משה דיין על התדרדרות היחסים המדיניים בגבול המצרי שהובילה לבסוף לפריצתה של מלחמת קדש.
ההנחה היא, שפעולת הסבחה ("מבצע הר - געש"), אשר היה המבצע הגדול ביותר (בו השתתף מערך יוצא דופן של לוחמים בסדיר ולוחמי מילואים), מאז מלחמת העצמאות, מסמלת את תחילתו של תהליך התדרדרות במצב היחסים בין ישראל למצרים. הדרג הצבאי בראשותו של דיין אשר סבר כי רק מלחמה כוללת עם מצרים תביא להפסקת פעולות הטרור וההסתננות בגבול מצרים הוביל מדיניות של הסלמה שהסתיימה במלחמת קדש.
בזמן כתיבת עבודה זו, נחשפו בפניי סוגיות רבות בהן ניתן היה לדון בהקשר נושא העבודה, אך מפאת המגבלות החלות על עבודת סמינר, נבצר ממני לדון בכולן. סוגיות חשובות לא נדונו, כגון - ההיבט הפוליטי ומיקומה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. הדיון בתגובתן ומעורבותן של המעצמות, לצידה של ישראל או לצידה של מצרים, כאמור, לא הוצג גם הוא בעבודה זו. כמו כן, גם התגובות אשר עוררה מדיניות הגמול בקרב הציבור הישראלי, שהיה עסוק בבניה עצמית של כור ההיתוך, מעברות ומצוקה כלכלית שהתאפיינה והוגדרה כ- "תקופת צנע" וחסכון. יחד עם זאת בחרתי לשלב קטעי עיתונות מאותה תקופה בפרק הנספחים, אשר משמשים כלי עזר נהיר וזמין, להבנת הלך הרוח של אותה תקופה.
ניתוח המהלכים הצבאיים והשפעתם על תוצאות המבצע נראו לי כפחות רלוונטיים לדיון העומד במרכז עבודה זו, יחד עם זאת, בחרתי להציג את פקודת המבצע בה יש גם פירוט ראשוני של כל שלבי המבצע, הכוחות שהשתתפו במבצע ותוצאותיו.
ספרות מחקר על התקופה, היו עבורי לעזר רב בזמן כתיבת העבודה. החומרים הארכיונים לקוחים בעיקר מארכיון צה"ל, ארכיון בן- גוריון בשדה בוקר ומארכיון הצנחנים בירושלים. בנוסף, ספרים של אישים שפעלו באותה תקופה, ביוגרפיות של אנשי מפתח ויומנים, היוו בסיס עיקרי לכתיבת העבודה וביסוס הטענה העומדת בליבה.
מסגרת הזמן, התוחמת עבודה זו, משתרעת על התקופה החל מהכרזת הפסקת אש, עם סיום מלחמת העצמאות ועד פתיחתה של מלחמת קדש. התקופה העיקרית שעולה לדיון מעמיק יותר היא התקופה שקדמה למבצע בשנים 1955,1954 וכמה ימים לאחריו.
מן העבודה עולה כי תפיסת הביטחון הישראלית ומדיניות החוץ שלה באותן שנים, אשר בליבה עומדת התפיסה "הבן-גוריוניסטית" עם הגיבוי של הדרג הצבאי, מושתתת במידה רבה על יכולתה של ישראל להרתיע ולהגיב לפעולות המהוות איום על ביטחונה.

תוכן עניינים:
הקדמה
1.רקע היסטורי - תקופת פעולות הגמול 1956-1953
1.1 לאורך הגבולות
1.2 התפתחותה של מדיניות הגמול בשנות החמישים
2. פעולת הסבחה - "מבצע הר געש"
2.1 הרקע מדיני למבצע
2.2 הסיבות למבצע "הר-געש"
2.3 תיאור המבצע
סיכום המבצע
3. בין הדרג המדיני לצבאי
3.1 השפעתו של הדרג הצבאי על תהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני
סיכום
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

פעולות · הגמול · התגמול · מדיניות · החוץ · ישראל · מבצע · קדש · דויד · גוריון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פעולת "הסבחה" - כנקודת מפנה בהתפתחותה של מדיניות הגמול בשנות החמישים.", סמינריון אודות "פעולת "הסבחה" - כנקודת מפנה בהתפתחותה של מדיניות הגמול בשנות החמישים." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.