עמדות גילניות בקרב רופאים ואחיות בקהילה היהודית והערבית בישראל

תקציר העבודה:

גילנות (ageism) קיימת בתרבויות רבות ומתקיימת במצבים חברתיים שונים לאורך כל מעגלי החיים. הסטריאוטיפיזציה השלילית של הזקנה מוכרת במין האנושי עוד מימי קדם. תופעות כלכליות וחברתיות רבות מתעוררות יחד עם השינויים הדמוגראפיים של העידן המודרני. במאה האחרונה, בעקבות שיפור בשירותי הבריאות, הקדמה הטכנולוגית, תהליכי האורבניזציה ושימת דגש על יצרנות, הובילו לשינוי בתפיסת הזקנה Cuddy, Norton & Fiske, 2005)).
אחת התופעות הבולטות בכל הקשור לתחום הזקנה היא אפליית הפרט על בסיס גילו הכרונולוגי. מאז שהגה פרופ' בטלר (2009) את מושג הגילנות בשלהי שנות ה-60 של המאה העשרים, השתכללה ההבנה של תופעת הגילנות והעמיקה על רקע התגברות המחקר האמפירי והעניין התיאורטי בתחום. אחת הדוגמאות לכך ניתן לראות במאמרו של בטלר (2009) אשר מתאר תיאור קודר ושלילי של הזקנה והנגדה של הזקנה אל מול הצעירות והנעורים.
בעשורים האחרונים מסתמנת מגמה לאמוד באופן אמפירי את שכיחות תופעת הגילנות לצד בחינת מאפייניה, מנבאיה, השלכותיה ודרכי התמודדות עימה. בעבודה זו חקרנו ובחנו האם קיימות עמדות גילניות בקרב הרופאים והאחיות במגזר היהודי והערבי בישראל והאם אלו משפיעים על מתן הטיפול הרפואי בקרב המטופלים הזקנים.
ניתוח המחקר התבצע בקרב מרפאות קופת חולים מאוחדת במרחב צפון. אוכלוסיית המחקר במחקר הנוכחי הינה אוכלוסיית הרופאים והאחיות היהודים והערבים במרפאות אלו. המחקר יתמקד דווקא באוכלוסיה זו ובחן האם קיימים הבדלים בעמדות הגילניות בקרב רופאים ואחיות יהודים וערבים בשיראל.
שיטת איסוף הנתונים התבצעה על בסיס 15 מאמרים אקדמאים אשר להם תוכן רלוונטי לנושא המחקר ואשר נתנו מענה מפורט על מרבית הפרמטרים הנבדקים. בנוסף השתמשנו בכלי המחקר- שאלון מובנה. כלי זה נמצא כמתאים לי ביותר על מנת להבין באופן עמוק ומשמעותי את ההשלכות של עמדות גילניות כלפי מטופלים זקנים וכיצד אלו פוגעים או משרתים את אוכלוסיית מטופלים זו. את חלוקת השאלון ביצעתי במרפאת קופת חולים מאוחדת במרחב צפון בקרב כ-100 נשאלים אשר עונים על אוכלוסיית המחקר בעבודה זו, ואשר נתנו את הסכמתם מרצון לקחת חלק במחקר הנוכחי, תוך שמירה על אנונימיות מובטחת.
לנושא זה חשיבות רבה כיום בתקופה בה אוכלוסיית הזקנים מאריכה שנים ומתרחבת ונדרשת לטיפולים תקופתיים לאור הכרה הגוברת בהקפדה על בריאותם האישית מצידם. אוכלוסיית הזקנים הינה אוכלוסייה מיוחדת אשר נזקקת לרוב ליחס שונה, אישי יותר, מאשר שאר המטופלים ולעיתים אינה זוכה לכך בשל דעות גילניות שליליות כאלו ואחרות אשר מונעות מהמטפלים להעניק את היחס הדרוש לאותו מטופל. אנו רואים בתופעת הגילנות השלילית תופעה מדאיגה ברפואה בישראל אשר יש לדאוג כי שכיחות תופעה זו תקטן עם השנים ואף תחדל לחלוטין.
לאור הדברים הנ"ל ומגמת הבעייתיות המסתמנת מתוך רקע הדברים, בחרנו להתמקד ולבחון את הנושא באמצעות שאלת המחקר המובילה בעבודה זו והיא: באיזה מידה שונים הידע והעמדות גילנות כלפי זקנים בקרב רופאים ואחיות יהודים וערבים העובדים במרפאות במגזרים הנ"ל?

במחקר זה נעשה שימוש בכלי מחקר מסוג שאלון מובנה למילוי עצמי.

תוכן עניינים:
1. תקציר
2. מבוא
3. סקירת ספרות
3.1 גילנות מהי
3.2 תיאוריות שונות לבסיס המושג גילנות
3.2.1 תיאוריית הזהות החברתית
3.2.2 תיאוריית ניהול האימה
3.3 גילנות בארץ ובעולם
3.4 השלכות תופעת הגילנות
3.5 גילנות ברפואה בישראל
3.6 גילנות בקרב רופאים ואחיות בישראל
3.7 השלכות עיקריות של תופעת הגילנות ברפואה
3.8 סיכום עיקרי הסקירה
4. פרק המחקר
4.1 מטרת על של המחקר
4.2 שאלת המחקר
4.3 תתי שאלות המחקר
4.4 השערות המחקר
5. שיטות המחקר
5.1 אוכלוסיית המחקר
5.2 מדגם המחקר
5.3 שיטת איסוף הנתונים
5.4 כלי המחקר
5.5 שיטות סטטיסטיות

6. תוצאות
6.1 ממצאים דמוגראפיים
6.2 ידע מקצועי
6.3 עמדות אישיות
6.4 רגרסיה רב משתנית ליניארית
6.5 השערות המחקר
7. דיון ומסקנות
7.1 דיון
7.2 מגבלות המחקר הנוכחי
7.3 מסקנות
7.4 המלצות למחקרי המשך
8. ביבליוגרפיה
נספחים

קטע מהעבודה:

תגים:

רפואה · אחים · רופאים · בריאות · בית חולים · קהילה · יהודים · ערבים · דעה · עמדה · טיפול · טיפול רפואי · זכויות · מערכת הבריאות · קופת חולים · זקנה · זקנים · קשיש · אפליה · גיל · גריאטריה · סיעוד · רווחה · גילנות · שוויון · שיוויון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדות גילניות בקרב רופאים ואחיות בקהילה היהודית והערבית בישראל", סמינריון אודות "עמדות גילניות בקרב רופאים ואחיות בקהילה היהודית והערבית בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.