גאוני א"י בתקופה הפאטימית והנהגתם את היישוב בארץ ובתפוצות

תקציר העבודה:

בימי ירידתה של ההגמוניה הבבלית, עם ירידת ערכן של ישיבות סורא ופומבדיתא, הפך המרכז שבארץ ישראל, בתקופת שלטון הפאטמים, למרכז רוחני לכל הקהילות היהודיות שבתפוצות. בלב האומה נעור הרצון לחדש בארץ ישראל, שנספחה למצרים, מרכז אוטונומי לכלל האומה. במצרים נתהוו שני מרכזים חשובים: האחד בפוסטאט (קהיר), והשני באלכסנדריה. באותו זמן בארץ ישראל, נתהוותה קהילה מרכזית בירושלים לצד הקהילה הישנה בטבריה ושאר המקומות כמו רמלה וצור. גם בסוריה פרחו קהילות דמשק וחלב. הקהילות העשירות של קהיר ואלכסנדריה היו כפופות למרותה של ישיבת ארץ ישראל, והיו שולחות תרומות לישיבה, מאחר והיה עליה לכלכל את עולי הרגל הרבים שהיו מתכנסים בירושלים ולשלם את המסים והקנסות שהטיל עליה השלטון המוסלמי. לפי התעודות השונות שנשתמרו באוסף הגניזה הקהירית נוצרו קשרים הדוקים במיוחד בין הגאון הארץ ישראלי בין אנשי קהילת פוסטאט, קשרים שניתן להגדירם כיחסי תלות הדדית. לישיבת ארץ ישראל היתה הגושפנקא החוקית והסמכותית לפסוק בענייני הלכה, אישות, כלכלה וחברה ואילו אנשי קהילת פוסטאט העשירה שנזקקו לגושפנקא זו, תמכו בישיבה מבחינה כספית, במיוחד בעתות מצוקה. לא אחת, ניהלה ישיבת ארץ ישראל מאבקי כבוד ויוקרה כנגד הישיבות הבבליות, במיוחד נגד שתי הישיבות שבבבל, סורא ופומבדיתא, אך לא תמיד ידה היתה על העליונה. כאשר היתה פורצת מחלוקת בין 'הירושלמים' ו'הבבלים' השתדל הגאון הארץ ישראלי לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ונועם.

תוכן עניינים:
1. מבוא , התקופה הפאטמית
2. הגאונות - רקע היסטורי כללי
3. ירידת מעמדן והשפעתן של ישיבות בבל
4. הגאונות בארץ ישראל
5. מעמד הישיבה הארץ-ישראלית וסמכויותיה
5.א. הסמכות המשפטית של ישיבת ארץ ישראל.
6. הקשרים של גאוני ארץ ישראל עם יהודי התפוצות.
6.א. הקשרים בין קהילת ארץ ישראל והתפוצות - ענייני מיסים.
6.ב. הקשרים עם הקהילות בארץ - ענייני ירושה וערכאות.
6.ג. הקשרים עם קהילות בבל - ענייני כבוד והשפעה .
6.ג. 2 היחסים בין ישיבת ארץ ישראל לקהילות הבבליות.
6.ד. מערכת היחסים בין גאוני ארץ ישראל לאפרים בן שמריה - ראש קהל
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אסף מכאל, תולדות השלטון הערבי בארץ ישראל, הוצאת דבר, תרצ"ה.
אסף שמחה, מקורות ומחקרים בתולדות ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"ו.
בן ששון מנחם, צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלם - קירואן 1057-800, הוצאת מאגנס, 1996.
בן ששון מנחם, "המבנה המגמות והתוכן של חיבור רב נתן הבבלי", עמ' 75-73, בתוך: תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים, קובץ מאמרים לזכרו של חיים הלל בן-ששון, ירושלים, תשמ"ט.
ברקת אלינער, יהודי מצרים 1055-1007, על פי 'ארכיון התעודות' של אפרים בן שמריה, מכון בן צבי, ירושלים תשנ"ה.
גאון, גאונות. האנציקלופדיה העברית, כרך י' עמ' 140-131 .
גיל משה, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה 1099-634, כרך א', אונברסיטת תל-אביב, 1983.
גרץ צבי, דברי ימי ישראל, כרך רביעי, הוצאת אחיאסף, 1930.
דובנוב שמעון, דברי ימי עם עולם, כרך א', הוצאת דביר, תשכ"ב.
פרקים בתולדות הערבים והאסלם, בעריכת ח.לצרוס-יפה, תשל"א.

תגים:

אפרים · גולה · שמריה · ופומבדיתא · סורא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גאוני א"י בתקופה הפאטימית והנהגתם את היישוב בארץ ובתפוצות", סמינריון אודות "גאוני א"י בתקופה הפאטימית והנהגתם את היישוב בארץ ובתפוצות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.