היישום אינו מחובר לאינטרנט

מתאבדי אינתפאדאת אלאקצא - מטרור אידיאולוגי לטרור של מסכנים

עבודה מס' 064005

מחיר: 482.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: עבודה זו מתמקדת בטרור המתאבדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ככלל ובאינתיפאדת אלאקצא (שפרצה בספטמבר 2000) בפרט.

10,425 מילים ,31 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

עבודה זו מתמקדת בטרור המתאבדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ככלל ובאינתיפאדת אלאקצא (שפרצה בספטמבר 2000) בפרט. שאלת המחקר מחולקת לשני חלקים:
1. האם הפך טרור המתאבדים על בסיס אידיאולוגי לטרור של מתאבדים מנוצלים ?
2. האם מנגנון פיגועי ההתאבדות הופך למנגנון עסקי נטול אידיאולוגיה ?

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 - רקע תיאורטי
טרור המתאבדים - הגדרה ומאפיינים
הגישות בספרות המחקר לטרור המתאבדים
הגישה הפסיכולוגית
הגישה הדתית
הגישה הסוציולוגית
הגישה הפוליטית / לאומית
טיפולוגיה של מחבלים מתאבדים פלסטיניים
האב טיפוס הדתי-הפנאטי
האב טיפוס המנוצל
האב טיפוס הנוקם
האב טיפוס הלאומי-פנאטי
המתאבד - ה"שאהיד" - הרקע הדתי, המשפחתי והחברתי של תופעת טרור המתאבדים
תרבות המתאבדים
תהליך האינדוקטרינציה (ההכנה) של המתאבדים
פרק 2 - ניצול נשים לפיגועי התאבדות
פרק 3 - ניצול ילדים לפיגועי התאבדות
פרק 4 - פיגועי התאבדות - עסק כלכלי ללא אידיאולוגיה - מעורבות חיזבאללה בהכוונת טרור בתוך ישראל
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מטרת טרור המתאבדים, כמו מטרת כל סוגי הטרור, היא השגת מטרות פוליטיות באמצעים אלימים (Jenkins, 1985). עם זאת, לטרור המתאבדים יש גם מאפיינים ייחודיים:
1. שימוש באדם כפצצה מהלכת, מה שמאפשר להפעיל את חומר הנפץ בצורה יעילה יותר (בחירת העיתוי והמקום) וקטלנית יותר.
2. המתאבדים אינם צריכים להכין דרכי נסיגה, מה שמקל עליהם לפעול.
3. קשה להרתיע את המחבל המתאבד שכן כוונתו למות (הוא יכול לשנות את יעדו או להתפוצץ כאשר כוחות הביטחון עוצרים אותו).
4. המחבל המתאבד אינו נופל בשבי ולכן קטן הסיכוי שימסור מידע ויבגוד בשולחיו.
5. לטרור המתאבדים יש אפקט פסיכולוגי חזק ומפחיד, שכן כוונת המפגע למות עם הקורבנות משדרת לקורבנות שאין בכוחם למנוע את הפעולה או להרתיע אותו מלבצעה.

טרור המתאבדים בימינו אינו מוגבל למזרח התיכון, ניתן למצוא אותו באזורים שונים בעולם. בשני העשורים האחרונים פעלו קבוצות וארגונים בעולם בדרך של טרור מתאבדים. בין הבולטים בארגונים אלה: החיזבאללה בלבנון; הנמרים הטמילים (LTTE) בסרי-לנקה; מפלגת העבודה הכורדית (PKK) בתורכיה; אלג'מאעה אלאסלאמיה (IG) במצרים; הצ'צ'נים ברוסיה; ארגון ג'ייש מחמד בהודו וארגונים שונים בעיראק לאחר נפילת סדאם חוסיין.
טרור המתאבדים במזרח התיכון, בעידן המודרני, זכה לפרסום רב בלבנון, בעת שארגון שיעי לא מפורסם בזמנו - חיזבאללה (מפלגת האל) - תקף את מטה המארינס ומטה הכוח הצרפתי בביירות (אוקטובר 1982) שהשתייכו לכוח הרב-לאומי, שנשלח ללבנון לאחר מלחמת "שלום הגליל" (יוני 1982). בהתקפות אלו נהרגו 241 נחתים אמריקנים ו-58 חיילים צרפתים. התקפות אלה הביאו ליציאת הכוחות האמריקניים והרב-לאומיים מלבנון.
בהמשך הפנה חיזבאללה את טרור המתאבדים נגד כוחות צה"ל ששהו בדרום לבנון. אחר-כך הותקפו מטרות ישראליות ויהודיות בבואנוס איירס, ארגנטינה: השגרירות הישראלית (מרץ 1992), ובניין המוסדות היהודיים (יולי 1994).

טרור המתאבדים זכה לתשומת לב עולמית לאחר הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, שהיה אחד האירועים הבולטים בתחילת המאה העשרים ואחת ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה של הטרור. מאז פיגוע זה הולכת ומתחזקת דעתם של חוקרים ומומחי טרור שיש לראות בטרור המתאבדים איום גלובלי ובעל פוטנציאל להתפשטות לעוד אזורים בעולם. כבר לפני הפיגוע בארצות הברית הזהירו מומחים מפני התפשטות טרור המתאבדים.
מאז ספטמבר 2000 נמצאת מדינת ישראל בעימות אלים ומתמשך עם הפלסטינים, במסגרתו מבוצעים על ידי הצד הפלסטיני על מנגנוניו וארגוניו השונים, פיגועים נגד אזרחים ותושבים ישראלים.
בתקופה זו נרשמו למעלה מ- 24,000 פיגועים כנגד אזרחים ותושבים ישראלים ולמעלה מ- 1000 תושבים ואזרחים ישראלים קיפחו את חייהם בפיגועים אלה. מתוך פיגועים אלה 146 פיגועים הינם פיגועי התאבדות אותם ביצעו 162 מתאבדים ומתאבדות כנגד מטרות ישראליות.
למרות העובדה כי פיגועי ההתאבדות מהווים 0.6% מכלל הפיגועים שבוצעו כנגד ישראל מאז תחילת העימות, הרי שמספר ההרוגים בפיגועים אלה מגיע לכמחצית מכלל ההרוגים, ובכך הופך את פיגועי ההתאבדות לקטלניים ביותר .

מקורות:

ברזילי, א. (2002). מתים בחייהם, רוצחים במותם. הארץ, 21 באפריל, עמ' 3.
בוחבוט, א. "הנער סיפר: אולצתי לבצע פיגוע". NRG, 12/10/05. ניתן למצוא ב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/995/756.html .
ברקו, ע. (2004). בדרך לגן עדן - עולמם של מחבלות ומחבלים מתאבדים ושולחיהם. ידיעות אחרונות, תל אביב.
ג'בר, מ"ז. (1995). שאלות על אודות החיים שלאחר המוות. [תורגם על ידי יע"ע המנהל האזרחי ביהודה ושומרון].
ובמן, א. (2002). הכתובת שהייתה על הקיר - אוסאמה בן לאדן, האיש ופועלו. מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה,תל אביב.
זינגר, ז. (2002). 73% מהילדים הפלסטינים רוצים להיות שאהידים. ידיעות אחרונות, 10 במרץ, עמ' 2.
טאנטאווי, מ. וחכמי דת של אל'אזהר. (1996) "פתווה", " פלשתין אלמוסלמה".
מחיאלדין, א"נ. (2003). תופעת ההתאבדות - מחלת נפש. אלשרק אלאווסט, 16 בינואר, עמ' 3.
פז, ר. (2002). "ההתאבדות במסורת האסלאמית", מבט מל"מ (31), עמ' 22.
קמחי, ש. ואבן, ש. (2004). מי הם מתאבדי הטרור הפלסטינים. מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב.
רגולר, א. "אמו של הנער: בני לוקה בשכלו, ניצלו אותו". הארץ, 25/3/2004. ניתן למצוא ב: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=408650 sw=%E7%E1%F8%FA%E9
שי, ש. (2002). האיסלאם ופיגועי ההתאבדות - מחקר השוואתי, צה"ל/אמ"ץ תוה"ד, עמ' 46.
Atran, S. (2004). Mishandling suicide terrorism. The Washington Quarterly, Vol. 27 (3), p. 67-90.
Atran, S. (2003). Genesis of suicide terrorism. Science, 299, p. 1534-1539.
Bloom, M. (2004). Palestinian suicide bombing: Public support, market share and outbidding. Political Science Quarterly, Vol. 119(1), p. 61-88.
Colin, T. (2002). Natural born killers. New Scientist, 174 (2342), p. 36-40.
Dickey, C. (2002). Inside Suicide, Inc. Newsweek, April 15, p. 26-33.
Fadlallah, H. (2002). Interview. Journal of Palestine Studies, Vol. 31(2), p. 78-85.
Hoffman, B. McCormick G.H. (2004). Terrorism, signaling and suicide attack. Studies in Conflict Terrorism, Vol.27, p. 243-281.
Jenkins, B. (1985). International terrorism: The other world war. Santa Monica, CA: Rand.
Krueger, A.B Maleckova, J. (2002). Does poverty cause terrorism? New Republic, 226, p. 27-34.
Merari, A. (1990). The readiness to kill and die. Origins of Terrorism. W.Reich. Cambridge: Cambridge University Press.
Mirvish, A. (2001). Suicide bombers' authoritarian minds, and denial of others. Judaism, January 10. p. 387.
Moghadam, A. (2003a). Palestinian suicide terrorism in the second Intifada: Motivations and organizational aspects. Studies in Conflict and Terrorism, Vol.26, Part 2.
Myslobodsky, M. (2003). The Herostratus syndrome: An analysis of the suicide bomber. Jewish Frontier, LXVIII, No.1 (644)
Pap, R.A. (2003). The strategic logic of suicide terrorism. American Political Science Review, Vol.97 (3), p. 343-361.
Pedahzur, A., Perliger, A. Weinberg, L. (2003). Altruism and fatalism: the characteristics of Palestinian suicide terrorists. Deviant Behavior, 24, Part 4.
p. 405-423.
Pipes, D. (2001). God and mammon: Does poverty cause militant Islam? The National Interest, Winter 2001/2002, p.14-21.
Rosenberger, J. (2003). Discerning the behavior of the suicide bomber. Journal of Religion Health, Vol.42. p. 13-20.
Rosenthal, F (1946). On Suicide in Islam", Journal of the grief for the American Oriental Society 66, p. 243.
Volkan, V. (2002). September 11 and societal regression. Group-Analysis, 35 (4), p.456-483.
Volkan, V. (1997). Bloodlines: From ethnic pride to ethnic terrorism. NY: Farrar, Straus Giroux.

תגים:

אידיאולוגיה · אינדוקטרינציה · איסלאם · חיזבאללה · ילדים · מחבלים · מנגנון · מתאבדות · מתאבדים · ניצול · נשים · סיכול · ערבים · פיגועים · פלסטינים · קוראן · שאהיד · שהיד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מתאבדי אינתפאדאת אלאקצא - מטרור אידיאולוגי לטרור של מסכנים", סמינריון אודות "מתאבדי אינתפאדאת אלאקצא - מטרור אידיאולוגי לטרור של מסכנים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.