תחושת הקיפוח של הדרוזים בישראל

תקציר העבודה:

העדה הדרוזית בישראל תופסת מקום מיוחד לצד ובין היהודים והערבים. לאור חלקם כפחות משני אחוזים של אוכלוסיית המדינה, ומניינם מוערך בכ- 130,000 נפש, דומה והדרוזים זניחים נוכח הרוב היהודי המכריע ולא פחות על רקע האתוס היהודי של ישראל. ביחס לציבור המיעוט הערבי הגדול והבולט, שהוא פלשתיני בהגדרתו הלאומית ורובו מוסלמי לפי דתו, לדרוזים דוברי הערבית מיקום מחוץ לריב האידיאולוגי שחוצה את החברה. לא גילו הדרוזים עניין מיוחד בנרטיב הערבי של פלשתין, והקריאה לייסד את ישראל מחדש כמדינה דו-לאומית שווה לפלשתינים לצד היהודים בישראל, לא מעוררת הזדהות או התלהבות דרוזית.
הדרוזים מהווים חלק מבין ריבוי החלקים על המפה הפלורליסטית הישראלית, ונהנים מחרות, תובעים שוויון ומגשימים את סגנון חייהם עם 'מעמד מיוחד' מבין האוכלוסיות הלא-יהודיות במדינה. הם מחזיקים 'כוח חברתי' ומתהדרים כשבט לוחמני בתוך ובשם המדינה. 'ברית המיעוטים' שנכרתה בין היהודים והדרוזים, וכנגד הערבים, מבליטה חפיפת אינטרסים שמצביעה, בין השאר, על גורל משותף. לדעת אמל נסר אל-דין מדלית אל-כרמל, מנהיג דרוזי וחבר כנסת לשעבר, 'ברית הדמים' בתחום הביטחון מסמלת את הקשר המיוחד בין שני העמים. יכולה להתפרש הברית הצבאית על בסיס מדיניות ישראלית של הפרד ומשול, שרותמת את הגזע הדרוזי התקיף כדי לפקח ולהשתלט על האוכלוסייה הערבית. אכן, הכפרים הדרוזים בצפון הארץ כמבצר חמוש ונאמן לטובת מדינת היהודים ובטחונה.
דברים אלה ממחישים למעשה את הצלחת הדרוזים, הודות לזהותם הקולקטיבית ומעמדם הציבורי, להטביע את חותמם הייחודי על המפה האתנית ופוליטית של ישראל. הזהות הישראלית עבור הדרוזים היא תג עדתי שמצביע על כך שישראליות תיתכן לא רק כסמל זיהוי ליהודים אלא ללא-יהודים גם כן. עולה השאלה, עד כמה הממסד הישראלי ובכלל החברה הישראלית קיבלו באמת ובזרועות פתוחות את הדרוזים כישראלים לגמרי, וללא סייג.
המחקר בנוי באופן הבא: בחלק הראשון מוצגת סקירת הספרות המציגה את האוכלוסיה הדרוזית בישראל בהבטים שונים של דמוגראפיה בינהם תעסוקה, השכלה, והתיישבות. בנוסף, בחלק זה תסקר תפיסתם של הדרוזים את מדיניות הממשלה והחברה הישראלית כלפיהם בהיבטים שונים תוך התמקדות על שילוב מלא בחברה.
בחלק השני של המחקר אציג את שיטת המחקר של עבודה זו, אשר תגדיר את שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, כלי המחקר ואופן שיטת איסוף הנתונים. בחלק השלישי אציג את ממצאי המחקר אשר עלו מתוך סקירת מחקרים קודמים בנושא וראיונות משתתפי המחקר אשר כוללים עובדים דרוזים שונים העובדים בחברת ישקר וכן מדגם של שישה דרוזים בני הכפר פקיעין בו התבצעו חלק מהראיונות. לבסוף, בחלק האחרון של מחקר זה יוצג דיון בנושא תוך בחינת מגבלות המחקר הנוכחי והצעות למספר מחקרים נוספים שיכולים לתרום לתחום תפיסת הקיפוח של בני מיעוטים שונים בישראל.
שאלת המחקר הינה: האם קיימת תחושת קיפוח בקרב בני העדה הדרוזית בישראל בנוגע לאופן השתלבותם בחברה הישראלית ויחס החברה אליה?
בחרתי לעסוק בנושא זה ולבחון אותו לעומק, וזאת מתוך מספר סיבות: ראשית על מנת לפתח את יכולותי המחקריות הנדרשות ממני כבוגר תואר ראשון, שנית מתוקף היותי דרוזי ישראלי בעל זיקה עמוקה לארץ וליושביה. שלישית מתוך רצוני הכנה להבין האם החברה הדרוזית בישראל אינה זוכה ליחס הראוי לה, האם קיימת תחושה כזו בקרב בני העדה הדרוזית והאם תחושה זו נובעת מתוך מציאות קיימת או מציאות דמיונית בקרב בני העדה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 העדה הדרוזית בישראל
2.1.1 רקע דתי
2.1.2 רקע הסטורי
2.1.3 נאפיינים דמוגרפיים
2.2 אפליית וקיפוח הדרוזים בישראל
2.2.1 בתחום הפוליטי המוניציפאלי- רשויות מקומיות
2.2.2 תחום פוליטי כללי- פוליטיקה פרלמנטרית
2.2.3 תחום התעסוקה והאבטלה
2.2.4 תחום החינוך
3. מתודולוגיה ומהלך המחקר
3.1 שאלת המחקר
3.2 שיטת המחקר
3.3 שיטת איסוף הנתונים
3.4 כלי המחקר
3.5 אוכלוסיית המחקר
3.6 מהלך המחקר
4. ממצאי המחקר
4.1 אפליה בתחום הפוליטי-מוניציפאלי
4.2 אפליה על רקע פוליטי-פרלמנטרי
4.3 אפליה על רקע תעסוקתי
4.4 אפליה בתחום החינוך
5. דיון
5.1 דיון
5.2 מגבלות המחקר הנוכחי והצעות למחקרי המשך
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מדינת ישראל · מיעוטים · דרוזים · קיפוח · אפליה · שוויון · עדה · זהות · השתלבות · החברה הישראלית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תחושת הקיפוח של הדרוזים בישראל", סמינריון אודות "תחושת הקיפוח של הדרוזים בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.