הדרוזים והפוליטיקה הישראלית

תקציר העבודה:

החברה הדרוזית ישראלית הינה חברה מאוד לא מגובשת מבחינה פוליטית או לאומית. היא חברה אשר עדיין לא גיבשה דעות סופיות וניתן לנווטה ימינה או שמאלה מכל הבחינות. הם עדיין אומנם רגישים לנושא הלאומי אך יותר מכל מענין אותם הפן הכלכלי של החיים, כמו את כל שאר תושבי הארץ. הדרוזים ידועים בזיקתם השורשית העמוקה; הם אדוקים מאוד ואין בינהם את המושג חילוני ואפיקורס.
דרוזיי א"י מודעים היטב לכך כי הם קבוצת מיעוט.אין הם מעונינים להכיר כי זכויותיהם פחותות. ההצבעה הדרוזית היא בראש ובראשונה ביטוי לתחושת הדרוזיות שלהם, ואין הם מצביעים כאזרחים רגילים של מדינת ישראל. לא ניתן אומנם להוכיח רצף של הצבעה זו או אחרת אולם אנו מוצאים הצבעה זהה בקבוצות חמולתיות או עדתיות. לשיקול הקבוצתי, (ולקבוצתיות יש משקל רב מאוד במסורת הדרוזית) יש השפעה רבה בכל הקשור להצבעות של הדרוזים בישראל.הצבעה זו לא נעשית רק מתוך כפיה, אלא, במקרים רבים, מתוך הרצון להבטיח את קיומה הפוליטי של הקבוצה,ובדרך זו גם את קידום האינטרסים הכללים שלה. ההצבעה הקבוצתית היתה חזקה מאוד בקום המדינה אולם עם השנים, בעקבות המודרניזציה הפכה המסורת לחלק פחות משמעותי בחייהם של הדרוזים, אולם עדיים היא קימת והוכחה לכך ניתן למצוא בעובדה כי המפלגות השונות עדיין פורטות על הנימה החמולתית והקבוצתית בתקופת מערכת הבחירות.
הוכחה נוספת לצמצום כוחו של השיקול הקבוצתי-מסורתי היא העלמות הרשימות הקיקיוניות אשר קמו לאור תמיכתן של חמולות גדולות. רשויות אלו כבר לא קימות והן חדלו מלהופיע על המפה הפוליטית. הן קימות רק בבחירות המוניציפאליות שם ראשות המועצה מקנה הטבות לחמולה ממנה היא באה.
השיקול הקבוצתי מסורתי,במידה שעדיין נישאר, הוא רק לגבי הבחירות למועצות מקומיות. אין כמעט שיקולים חמולתיים אצל הדרוזים בבחירות לכנסת. אולם בבחירות לרשויות המקומיות הרי הם מעונינים להפגין את כוחם בישוב ושמישהו ממשפחתם יהיה ראש המועצה.מועצות אלו הינן מועצות אשר בשנים האחרונות הפכו יותר ויותר למעורבות במשחק כוחות הפוליטי ברחוב הדרוזי (בעיקר לאחר הקמת ועד ראשי הרשויות המקומיות הדרוזיות).
ניתן ליחס את התגבשות המודעות הפוליטית למודרניזציה אשר פשתה בחברה הדרוזית.כאשר החלו הדרוזים בישראל להרגיש את פעמי המודרניזציה הם החלו להשוות את מעמדם ליהודים הגרים בשכנותם. היות וידם אינה משגת, לרוב לקנות את אותם דברים אשר יש ליהודים הרי הם מתחילים להרגיש מקופחים ונוצרת אצלם תסיסה מיבנית אשר לא תלויה בשום גורם אחר ופועלת כאינרציה על דעת עצמה. מודרניזציה תלויה רבות ברמה הכלכלית. כל אזרח בארץ חייב לשלם על הכנסתו מס בשיעור קבוע. אי לכך,ברבות השנים החלו לגבות גם מדרוזי א"י מס הכנסה ומיסים עקיפים כחוק.המס,כידוע הולך לתקציבי הממשלה ורובו מופנה לביטחון חיצוני,בו הם אינם רואים ערך עליון.

מטרת עבודתי זו היא לסקור את ההשתתפות הפוליטית הכללית בישראל של הדרוזים לאור בעיות הזהות שלהם והבעיות הכלליות. פועל יוצא מכך יהיו הבחירות לכנסת אשר מהוות מדד טוב לרמת התרבות הפוליטית ולהלכי הרוח בחברה הדרוזית.

ראשי פרקים:
1. תמצית העבודה ומטרתה
2. הקדמה-מקורותיהם של הדרוזים בישראל
3. הדרוזים והמפלגות הציוניות
4. הדרוזים במערכות הבחירות לכנסת
5. בדיקה אמפירית שערכתי
6. דיון והערכה מסכמת
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

וילנאי ז., הדרוזים בישראל, תל אביב, תשכ"ב.
כהן רענן, התפתחות פוליטית של ערבי א"י, תל אביב, 1984.
ערביי א"י במספרים, המכון ללימודים ערבים,קיבוץ גבעת חביבה.
כמאל מנצור, שילוב הדרוזים במפלגת העבודה, מגוון, ינואר 1977.
עטאללה מנצור, ערבים בישראל, ירושלים 1978.
עטאאלה מנצור, שותפים לגורל הדרוזים בישראל, חיפה 1986.
קיסטר יוסף, בני העדה הדרוזית מעריכים את מדיניות הלכוד, בארץ ישראל, פברואר 1988.
גרומץ ד, הדרוזים והצרקסים בא"י, ת"א, 1988.

תגים:

מסורת · ארץ · שילטון · ישראל · דרוזי · מיעוט · שיח · חברה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הדרוזים והפוליטיקה הישראלית", סמינריון אודות "הדרוזים והפוליטיקה הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.