אנליסטים והשפעתם על שוק ההון

תקציר העבודה:

מאחר ובשנים האחרונות ישנה פעילות הולכת וגוברת של אנליסטים המפרסמים לציבור הרחב המלצות על מניות הנסחרות בבורסה, דבר שיכול להעצים את השפעת האנליסטים על מחירי המניות המומלצות, אנו נבחן האם להמלצות האנליסטים קיים עדיין משקל רב בקבלת ההחלטות של מנהלי ההשקעות למרות המיתון העמוק. נבדוק, האם להמלצות אנליסטים קיימת השפעה הן בזמן גאות (דהיינו: שנת 2009) והן בזמן שפל (דהיינו: שנת 2008) כאחד.
שאלת המחקר הראשונה בה נתמקד הינה האם האנליסטים משפיעים על שוק ההון ועוזרים לפתור את בעיות חוסר המידע הקיימות בו בזמן של גאות ובזמן של שפל. לרוב המשקיעים אין את היכולת הכספית ואת הידע הרחב הנדרש בכדי לאסוף ולנתח את המידע המפורסם לציבור ולכן נוצר מצב של חוסר ואסימטריה במידע. על פי הספרות המלצות שמפרסמים אנליסטים לציבור הרחב מסייעות לפיתרון בעיות של העדר מידע מלא בשווקים הפיננסיים. בעיה זו של אי קיום מידע מלא הנה הבסיס לקיומם של מוסדות פיננסיים שונים אשר עוקבים אחר חברות לצורך גילוי מידע ועיבודו ובכך מצמצמים את הנזקים הנגרמים עקב אסימטריה במידע (Bhattachharya and Thakor, 1993). התרומות שיש להשפעת אנליסטים לצמצום בעיות האסימטריה במידע יבחנו על ידי ההשפעה שיש להמלצות אנליסטים על תשואות המניות סביב תקופת ההמלצות שפרסמו (t=+22; t=-22). אם השוק מגיב לפרסום המלצות האנליסטים לקניית מנייה מסוימת בעליה מובהקת במחיר המניה, מעבר לעליה שקיימת בשוק ההון באותה עת, כלומר נוצרה תשואה עודפת חיובית סביב אירוע ההמלצה אזי סימן שלמידע שפרסם האנליסט היתה תרומה על השוק.

בשאלה השנייה במחקר נבחן את יעילותו החצי חזקה של השוק נוכח השינוי בתהליך העברת המידע ובכלל זה, את השפעתם של המלצות הקניה על מחיר המניה ויעילות השוק. (ראה בפרק "יעילות השוק ומהפכת העברת המידע").

השאלה השלישית והאחרונה שתעלה לדיון במחקר הבא הינה שאלה העוסקת בשתי היפותזות "מתחרות" המבוססות על מחקרם של Kraus and Stoll (1972) ו-Scholes (1972), היפותזות אלה מרחיבות את הדיון בדבר יעילותו של השוק (EMH) ומנסות לתת מענה לשאלה האם לאנליסטים אכן קיימת השפעה על שוק ההון, ואם כן, מהיכן היא נובעת.
ההיפותזה הראשונה היא היפותזת לחץ המחירים (PPH) והשנייה הינה היפותזת המידע (IH), ההסבר על ההיפותזות יינתן בפרק 2 - סקירה ספרותית. במחקר שלפנינו אנו נציג את שתי התיאוריות אך נבחן רק את היפותזת לחץ המחירים (PPH).
בשאלת מחקר זו נצפה כי מצב השוק (שוק אופטימי - תקופת גאות, שוק פסימי - תקופת שפל) יהווה מרכיב חשוב בכל הנוגע לתגובת השוק, לפיכך נשער כי ככל שמצב השוק אופטימי יותר כך אפקט המידע (IH) יהיה גבוה יותר. וכן, אפקט לחץ המחירים (PPH) יהיה גבוה יותר. בחינת ההיפותזות לעיל תעזור להבין האם תגובת השוק לפרסום המלצות קנייה מתבססת על לחצי קנייה זמניים הנוצרים על ידי משקיעים נאיביים או שמא תגובת השוק מתבססת על מידע בעל ערך הגורם לשערוך יסודי של המניה (עלייה קבועה במחיר המניה). במידה וההנחה השנייה תתברר כנכונה אזי המלצות אנליסטים "משחררות" מידע חדש לשוק, כלומר אנליסטים אינם מעבירים בהמלצותיהם מידע שניוני חסר ערך.

בעבודה זו תבחן בין היתר יעילותו החצי חזקה של השוק לנוח המידע הרב והזמין באתרי האינטרנט הפיננסיים ובאופן פרטני את השפעתם של המלצות קנייה של אנליסטים על מחיריהן של המניות בשוק הישראלי ועל מגמות השוק, ברמת שוק חצי יעיל או שוק אינו יעיל כלל.

במחקר הנ"ל נשתמש בשיטת מבחני אירועים בכדי לבדוק את היעילות החצי חזקה של השוק לנוכח המלצות קנייה של אנליסטים. שיטה זו נבחרה כיוון שהמלצות אנליסטים ברובן נשענות על מידע ציבורי ומהוות בעצמן מידע ציבורי, ולכן השפעתם על מחירי המניות ועל אופי השוק שייכת לוורסיה החצי חזקה.

תוכן העניינים:
מבוא
סקירה ביקורתית של הספרות המקצועית (סקירה נפרדת של כל מאמר)
השערות עיקריות
משתנים נתונים ומדגם
שיטת הניתוח
ממצאים/תוצאות הבדיקה
ניתוח תוצאות הבדיקה
מסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אנליסטים והשפעתם על שוק ההון", סמינריון אודות "אנליסטים והשפעתם על שוק ההון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.