היישום אינו מחובר לאינטרנט

לשון הרע במרחב הוירטואלי

עבודה מס' 068332

מחיר: 241.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: אחריותם של צדדים שלישיים לתוכן שחובר ע"י אחרים והטלת אחריות והטלת ספק.

3,986 מילים ,23 מקורות ,2009

תקציר העבודה:

פרסומים שיש בהם לשון הרע הפכו לחלק בלתי נפרד מהאינטרנט. התופעה קיימת בכל העולם ויש לה ביטוי נכבד ומוכר לכל גם בישראל.
בכדי להבין את סוגיית לשון הרע באינטרנט, יש לתת את הדעת למאפיינים המיוחדים שיש לביטוי החופשי בו, וזאת בהתייחס בעיקר לערוצי תקשורת כגון קבוצות דיון פתוחות ("פורומים" ו"צ'טים") ותגוביות ("טוקבקים").
פרסומי לשון הרע בערוצים אלו מתאפיינים במיידיות. המידע עובר מהמקלדת של הכותב לעולם כולו מבלי שמתבצע תהליך של סינון ועריכה, ובאופן ספונטני למדי. כמו כן, האנונימיות של הכותב נתפסת כלגיטימית והיא חלק בולט בתרבות השיח באינטרנט.
הדיון המשפטי והציבורי בסוגייה דנן מתמקד בעיקר בנושא האחריות של צדדים שלישיים כגון ספקי השירותים ובעלי האתרים, בגין מידע שהועלה לרשת ע"י אחרים, ובכך אעסוק בחלק הראשון של עבודתי, תוך בחינת הדין הישראלי ושיטות משפט זרות.
בחלקה השני של העבודה אבחן את נושא האחריות של כותב המידע הישיר. נושא זה על פניו ברור מאליו באשר רבים אינם חולקים על כך שעל מפיץ מידע משמיץ באינטרנט לשאת באחריות ככל מפיץ מידע משמיץ אחר. במסגרת זו אבקש להטיל ספק בכך, ולבחון את האפשרות שלא להגדיר סוג מסוים של מידע משמיץ המועלה לרשת כ'לשון הרע'. הנחת היסוד שבתאוריה זו היא שפרסומים עלומי שם, מגדפים ככל שיהיו, אין בכוחם (בנסיבות מסוימות) להשפיל ו/או לבזות את האדם בהתאם להגדרה שבחוק איסור לשון הרע.
בהמשך דבריי אתייחס להצעתו של ד"ר יובל קרניאל כפי שהיא מוסברת בכתביו, ואנמק את תמיכתי בה. עיקר ההצעה הוא להחיל דין שונה לאינטרנט ולקבוע הגנה מיוחדת ללשון הרע
המתפרסמת בו.

תוכן העניינים:
מבוא
1. אחריותם של צדדים שלישיים לתוכן שחובר ע"י אחרים
1.1 משפט השוואתי
1.1.1 אנגליה
1.1.2 ארצות הברית
1.1.3 אירופה
1.2 סיכום ביניים
1.3 נוהל "הודעה והסרה" (Notice & Takedown) בישראל
1.4 הצעת חוק מסחר אלקטרוני

2. הטלת אחריות והטלת ספק
2.1 השפלה מקוונת
2.2 הגנה מיוחדת ללשון הרע באינטרנט
סיכום
רשימת המקורות

קטע מהעבודה:

שאלת אחריותם של גורמים עקיפים, כגון ספקי שירותי האינטרנט, לתוכן שחובר ע"י אחרים הינה שאלה מרכזית וחשובה בשל מרכיב האנונימיות של המחבר. תומכי חופש הביטוי באינטרנט גורסים כי יש לפטור את אותם גורמים עקיפים מאחריות, ואילו התומכים בהרחבת ההגנה על השם הטוב גורסים כי יש להטיל אחריות עליהם, או לכל הפחות לחייבם למסור את זהותו של המפרסם הישיר.
החוק הישראלי מטיל למעשה אחריות בגין לשון הרע גם על מי שלא יצר ופירסם את הדברים בעצמו, אך היה אחראי לפרסומם ב"אמצעי התקשורת". חוק איסור לשון הרע מבחין בין עיתונאי, עורך ומי שמחליט בפועל על הפרסום, כמי שחלה עליהם אחריות מלאה, קרי פלילית ואזרחית, לבין הממונה על אמצעי התקשורת כמי שחלה עליו רק אחריות אזרחית. בהגדרת "אמצעי תקשורת" הותיר המחוקק את המושג מצומצם לעיתון, לרדיו ולטלויזיה, ומכאן נתגלעה מחלוקת באשר לשאלה האם האינטרנט או אתר מאתריו נכללים בהגדרת "אמצעי תקשורת" לעניין החוק.

תגים:

לשון הרע · אינטרנט · טוקבקים · עיתונות · חופש הביטוי · פורומים · בלוגים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "לשון הרע במרחב הוירטואלי", סמינריון אודות "לשון הרע במרחב הוירטואלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.