לשון ותקשורת-משחקים לשוניים וסמנטיים בלשון עיתוני הספורט בתחום המלחמה, הקרב והצבא

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
רקע
השיטה והאמצעים
דיון
ענייני צורה ומבנה
תכנים רווחים
אפיונים לשוניים סגנוניים
כללי
המשחקים הלשוניים הסמנטיים
מילים (פעלים ושמות) המציינות קרב ולחימה באופן כללי
מילים (פעלים ושמות) המציינות זיקה לאחד מחיילות הצבא
סיכום
ביבליוגרפיה



רקע:
מדורי הספורט מופצים מדי יום ביומו ברוב העיתונים ותופסים חלק נכבד מהעיתון. בעיתוני הצהרים כגון: "ידיעות אחרונות" ו-"מעריב" מדור הספורט מקבל מוסף משלו אשר מכיל בין 12 ל-16 דפים בימי חול. סוף השבוע מוקדש למשחקים עצמם במגרשים ולכן אין מדור ספורט מורחב בעיתוני יום ששי (הוא מכיל דף אחד בלבד בעמודי הכותרת). ביום ראשון המדור גדול יותר כיוון שיש הרבה אינפורמציה להעביר לקורא מהמשחקים שהתרחשו בסוף השבוע.
מדורי הספורט בעיתונים הנם פופולריים מאוד בקרב הקוראים בכלל וקוראי הספורט בפרט, כותרות וכתבות הספורט אף הן מיוחדות וספציפיות למשפחה גדולה של אוהבי וקוראי מדורי הספורט.
הצורך לספק סנסציות וייחודיות היא אחת הסיבות לסגנון המיוחד של עיתוני הספורט, ישנה התמודדות תמידית בין העיתונים ובין הכתבים עצמם מי יתאר את המשחקים בצורה שתגרום לכמה שיותר קוראים לקרוא את הכתבה ואת העיתון.
כתב הספורט יודע שהקוראים כבר קראו תאור של שער מאות או אלפי פעמים והוא מתחיל לחפש ביטויים חדשים ומשתעשע בשפה (אלירון, י., 1986). הכתב יכול להפליג בתיאורו, לסלף מצבים, להביע דעה אישית ואף לשאול משמעויות מתחומי חיים שונים כדי להפוך את הכתבה לשנונה ומעניינת יותר.
עיתוני הספורט משופעים בתיאורים שונים ומשונים שלפעמים תוהה הקורא למה התכוון הכתב.

אין ספק כי עיתוני הספורט הוסיפו ביטויים ומילים חדשות לאוצר המילים בעברית ואלה מחזקים את העובדה כי מדובר בלשון ייחודית לקבוצה ייחודית - שפה פנימית של האנשים שעוסקים בספורט, קוראים ספורט והביטויים השונים יכולים להתחלק בין הז'רגון (העגה) ובין הסלנג, יש חפיפה ביניהם. שימושי הלשון בעיתוני הספורט נולדים מצורך פנימי משותף לשפה מיוחדת, הצורך הוא פרקטי.
מטרתי בעבודה זו לסקור את תחום המלחמה, הקרב ובעיקר את הצבא על חילותיו השונים שממנו שאובים רבים מן המשחקים הלשוניים הסמנטיים והציוריים וכן ביטויי הסלנג המתוארים בלשון עיתוני הספורט. רבים מביטויי הלחימה אינם נכנסים לקטגוריה חיילית צבאית כלשהי ואותם אציין בנפרד. כמו כן אבדוק מהם המאפיינים הצורניים של עיתוני הספורט, מהם התכנים הרווחים בהקשר לנושא הצבא והמלחמה, מי הם הגורמים המשתתפים באקט תקשורת זה ואנתח את התכנים מבחינת אפיונים לשוניים.

ביבליוגרפיה:
אזר, משה. "הרטוריקה של כתבי הספורט" לשוננו לעם כ"ד, תשל"ג, עמודים 31,-25 141-133.
אלירון, יוסף. "שפה בנבדל" על המשמר מדור חותם, 17 ינואר .15-14 1986,
בן דור, נעמי., כנען, בני. "לשון כותרות הספורט" החינוך הגופני והספורט 6, יוני 1989, עמוד .26
גורן, דינה. "על ספורט ותקשורת" אותות 118, אפריל 1990, עמוד .16
טנא, אברהם. "לשון הספורט" ספר השנה של העיתונאים, 1982, עמודים .123-113
יהב, דן. "פיתוח שפת-עגה (סלאנג בלע"ז) באמצעי התקשורת המתארים את משחקי הכדורגל" החינוך הגופני והספורט, 3, תשמ"ח, עמודים .7-5
סקירה חודשית, "צה"ל 83-82", פברואר-מרץ 1983 עמודים 47-45, מאי 1983 עמודים 82-57.
אבן שושן, אברהם. המילון העברי המרוכז, ירושלים, הוצאת קרית-ספר, .1986
עיתון "ידיעות אחרונות" 23.12.97-26.1.98
עיתון "מעריב" 23.12.97-26.1.98
ירחון "שם המשחק" מחודש דצמבר .1997
שבועון "שבועספורט" מתאריך .30.12.97

מקורות:

אזר, משה. "הרטוריקה של כתבי הספורט" לשוננו לעם כ"ד, תשל"ג, עמודים 31-25, 141-133.
אלירון, יוסף. "שפה בנבדל" על המשמר מדור חותם, 17 ינואר 1986, 15-14.
בן דור, נעמי., כנען, בני. "לשון כותרות הספורט" החינוך הגופני והספורט 6, יוני 1989, עמוד 26.
גורן, דינה. "על ספורט ותקשורת" אותות 118, אפריל 1990, עמוד 16.
טנא, אברהם. "לשון הספורט" ספר השנה של העיתונאים, 1982, עמודים 123-113.
יהב, דן. "פיתוח שפת-עגה (סלאנג בלע"ז) באמצעי התקשורת המתארים את משחקי הכדורגל" החינוך הגופני והספורט, 3, תשמ"ח, עמודים 7-5.
סקירה חודשית, "צה"ל 83-82", פברואר-מרץ 1983 עמודים 47-45, מאי 1983 עמודים 82-57.
אבן שושן, אברהם. המילון העברי המרוכז, ירושלים, הוצאת קרית-ספר, 1986.

תגים:

בלשנות · מיליטנטי · שפה · צבא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "לשון ותקשורת-משחקים לשוניים וסמנטיים בלשון עיתוני הספורט בתחום המלחמה, הקרב והצבא", סמינריון אודות "לשון ותקשורת-משחקים לשוניים וסמנטיים בלשון עיתוני הספורט בתחום המלחמה, הקרב והצבא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.