תפיסת משמעותם של מילים וביטויים בעברית כאשר הם מנוסחים בלשון זכר או בלשון נקבה

תקציר העבודה:

מטרת מחקר זה היא לבדוק את יחס השפה לשתי הקטגוריות המגדריות המרכזיות בעולמנו: גברים ונשים. השאלה העיקרית שנבדקה במחקר היא האם הנשים מופלות לרעה על ידי השפה העברית, כלומר האם מילים וביטויים בשפה מקבלים משמעות שונה כאשר הם מתייחסים לגברים וכאשר הם מתייחסים לנשים. שאלה נוספת שנבדקה היא האם הקונוטציות העולות מן המילים והביטויים הללו כאשר הם מתייחסים לנשים הן שליליות יותר ואולי אף נושאות אופי מינני (sexist) ופוגעני. כמו כן מחקר זה בדק הבדלים בין גברים לנשים בנושא זה, כלומר האם יש הבדלים בין גברים לנשים ביחס שהם מייחסים למילים ולביטויים הנידונים. המחקר בדק גם הבדלים בין קבוצות מילים שונות ובחן האם הנשים מופלות יותר לרעה במילים הנושאות אופי מיני ובמילים הנושאות אופי מגדרי במיוחד.
הגישה התיאורטית העיקרית שעליה התבסס המחקר הנוכחי היא הגישה החברתית-פסיכולוגית (Spender, 1985).

אוכלוסיית המחקר כללה 74 נבדקים ישראלים, יהודים, דוברי עברית, ילידי הארץ או הנמצאים בה עשר שנים לפחות. נבדקו גברים ונשים תוך חלוקה מאוזנת ביניהם.
הכלי המתודולוגי שעליו התבסס המחקר הוא שני שאלונים כמותיים. שאלונים אלו בדקו את הקונוטציות שמייחסים הנבדקים למילים וביטויים המנוסחים בלשון זכר או נקבה. השאלונים היו מקבילים. כאשר בשאלון אחד נוסחו המילה או הביטוי בלשון זכר, נוסחו אותם מילים או ביטויים בשאלון השני בלשון נקבה ולהפך. הנבדקים מילאו שאלון אחד, ואחרי שלושים יום מילאו את השאלון השני מבלי שידעו את נושא המחקר ואת מטרותיו.
משמעותם של פריטים רבים משאלוני המחקר נבדקו בשני מילוני סלנג עבריים. המילונים היו "מילון עולמי לעברית מדוברת" של דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה (בן-אמוץ ובן-יהודה, תשמ"ב) ו"מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל (רוזנטל, 2005).

תוכן העניינים:
תקציר
פרק 1: מבוא
1.1 הקדמה
1.2 הגדרת התחום
1.2.1 סמנטיקה, משמעות, דו משמעות וקונוטציות
1.2.2 מין, מגדר ומיננות
1.2.3 סטריאוטיפים וסטריאוטיפים מיניים
1.2.4 הבדלים בין המינים בתחומים שונים
1.3 הגישות במחקר לחקר שפה ומגדר
1.3.1 הבדלים בין שפת גברים לשפת נשים
1.3.2 הגישה החברתית-פסיכולוגית
1.3.2.1 דוגמאות של העדפת גברים ואפליית נשים בשפה
1.3.2.2 העדפת גברים ואפליית הנשים בשפה העברית
1.3.2.3 ההשלכות של העדפת גברים ואפליית נשים בשפה
1.3.2.4 השפעות הדדיות בין שפה לחברה
1.3.3 הגישה התרבותית-אנתרופולוגית
1.3.4 הבניה חברתית של מגדר/ יצירת מגדר/מיקומים וזהויות
1.4 סיכום
1.5 השערות המחקר:
1.6 מערך המחקר
1.6.1 אוכלוסיית המחקר
1.6.2 כלי המחקר ודרך השימוש בו
1.6.2.1 פריטים משאלוני המחקר כפי שמופיעים במילוני סלנג עבריים
1.7 שיטת העבודה
1.7.1 אופן עיבוד הנתונים
1.7.2 תיקוף הנתונים
1.7.3 קידוד הנתונים
פרק 2: ממצאים
2.1 הקונוטציות העולות מסיכום הניסוחים בלשון זכר לעומת סיכום הניסוחים בלשון נקבה
2.2 הקונוטציות העולות מהשוואת כל מילה וביטוי בנפרד המנוסחים פעם בזכר ופעם בנקבה
2.2.1 סיכום
2.3 הבדלים בין גברים לנשים בקונוטציות המיוחסות למילים ולביטויים
2.3.1 הבדלים בין גברים לנשים כאשר הקטגוריות מאוחדות
2.3.2 הבדלים בין גברים לנשים בכל קטגוריה בנפרד
2.3.3 סיכום
2.4 הבדלים בין גברים לנשים בכל מילה וביטוי בנפרד
2.4.1 סיכום
2.5 הקונוטציות מסיכום המילים הזכריות לעומת המילים הנקביות בקרב הנשים או הגברים
2.6 הקונוטציות מהשוואת כל מילה בנפרד פעם בזכר ופעם בנקבה בקרב הנשים או הגברים
2.6.1 סיכום
2.7 השוואה בין מילים וביטויים בעלי קונוטציות מיניות ושאינם בעלי קונוטציות כאלה
2.7.1 הבדלים בין גברים לנשים במשתנים אלה
2.7.2 סיכום
2.8 השוואה בין ביטויים לבדיקת תפיסת נשיות וגבריות לבין שאר הביטויים בשאלון
2.8.1 הבדלים בין גברים לנשים במשתנים אלה
2.8.2 סיכום
2.9 השוואה בין מילים המגדירות מקצועות לבין שאר המילים והביטויים בשאלון
2.9.1 הבדלים בין גברים לנשים במשתנים אלה
2.9.2 סיכום
פרק 3: דיון
3.1 שינוי במשמעות של מילים וביטויים כאשר הם מנוסחים בזכר ובנקבה בקרב כלל המדגם
3.1.1 לגיטימיות האישה ליחסי מין בתנאים מסוימים בלבד
3.1.2 האישה כאובייקט מיני
3.1.3 אקטיביות הגבר לעומת פסיביות האישה
3.1.4 מיניות הגבר לגיטימית וחיובית
3.1.5 חוסר הלגיטימיות לאימוץ תכונות של המגדר האחר
3.1.6 השתקת הנשים על ידי השפה
3.1.7 הסטטוס המקצועי של האישה
3.1.8 גיל הנישואים בימינו
3.2 הבדלים בין גברים לנשים בקונוטציות המיוחסות למילים ולביטויים
3.2.1 ראיית הגברים את האישה כאובייקט מיני וכפסיבית מינית
3.2.2 חשיבת הגברים כחשיבה מינית יותר מחשיבת הנשים
3.2.3 שוני מגדרי בציפיות חברתיות הממומש בדרך המחשבה
3.2.4 יצירת שפה על ידי הגברים
3.2.5 משמעות שלילית בצמד המילים "מכשף"/ "מכשפה"
3.3 השוואה בין מילים וביטויים בעלי קונוטציה מינית או ללא קונוטציה זו
3.4 השוואה בין ביטויים הבודקים תפיסת נשיות וגבריות לשאר ביטויי השאלון
3.5 השוואה בין מילים המגדירות מקצועות לשאר המילים והביטויים בשאלון
3.6 סיכום
ביבליוגרפיה
נספח 1- שאלון א'
נספח 2- שאלון ב'

קטע מהעבודה:

תגים:

סקסיזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תפיסת משמעותם של מילים וביטויים בעברית כאשר הם מנוסחים בלשון זכר או בלשון נקבה", סמינריון אודות "תפיסת משמעותם של מילים וביטויים בעברית כאשר הם מנוסחים בלשון זכר או בלשון נקבה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.