מתריע בשער/חושף שחיתות

תקציר העבודה:

תופעה "המתריע בשער" הולכת וגוברת בשנים האחרונות בעקבות מעבר הכלכלה המבוססת על ייצור, לכלכלה המבוססת על תהליכי ידע. בכלכלה בה הידע הוא אינטנסיבי, הארגונים דורשים מעובדיהם רמות גבוהות של ידע ומיומנות, דבר המוביל לכך שבידי העובדים מצוי כוח רב כנגד הארגון.
אחת הדילמות הנפוצות בעולם העסקים עוסקת בשאלה אתית - מוסרית הנוגעת לדיווח או אי דיווח של העובד, אודות התנהלות בלתי תקינה בארגון.
שאלה זו עוסקת בדילמה המוסרית המצויה בפני העובד: האם לדווח, או לחלופין להתעלם ולשתף פעולה עם הארגון? שאלת הדיווח מותחת את הקו בין הפרט לבין הכלל, בין ה'אני' לבין החברה. היא משרטטת מתחם אשר בו מניחים את הפרט ורווחתו לעומת החברה ורווחתה. (וגנר, 2004)

שאלה זו רלוונטית לאור העובדה כי מחדלים וליקויים בארגונים נשמעים יותר ויותר בכותרות (למשל, רמאות, מעילות, ופעולות לא מוסריות אחרות בארגונים), בד בבד קיימת תדירות גבוהה יותר של דיווחים על ליקויים לרשויות פנימיות ו/או חיצוניות על ידי עובדים, חברי הנהלה או רואי חשבון פנימיים, המעורים בתהליכים המתרחשים בארגון ועדים לפעילויות לא כשרות המתבצעות בארגון.
פעולת הדיווח המתבצעת ע"י חושף השחיתות או המתריע בשער הופכת להיות חיונית כאשר לתוך הארגון מחלחלות נורמות התנהגויות שאינן אתיות והן הופכות לנורמטיביות בכל המערכות. פעולה זו מהווה סכנה לארגון בכך שהיא עלולה לערער את יסודות הארגון ולגרום לפגיעה משמעותית ברווחיו, ובמקרה כזה עומד חושף השחיתות מול מערכת שלמה המחפשת דרכים לסלקו ולהשתיקו כמו: הורדה בדרגה, הרעת תנאי העבודה, פיטורין, רצח אופי, גינוי ועוד. היות ומדובר על מאבקו של היחיד מול מנגנון אדיר בעל אמצעים רחבים, המתריע בשער זקוק להגנה החברתית והמשפטית המרבית על מנת שימלא את תפקידו - להתריע.

ישנה חשיבות רבה לנושא חושפי שחיתויות, מכיוון שקשה לחשוף שחיתויות בארגונים הפועלים במסגרת החוק, ללא אומץ ליבם של מתריעים בשער. גם מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס מכיר בחשיבות סוגיה זו: "חושפי השחיתויות משמיעים את דבריהם באומץ וללא משוא פנים והם זכאים לקבל את ההגנה הציבורית והאישית הראויה. כמי שעוסק שנים רבות בתחום מערכת המשפט ועכשיו בתחום ביקורת המדינה, אני חושב שאין תחום חשוב מזה מבחינת ההגנה על האינטרס הציבורי הרחב". (אלון,2007 עמ' 44)

שאלות המחקר שתבחן בעבודה זו היא מהו העיקרון המתאים ביותר לניתוח סוגית המתריעים בשער? איזה ציון מוסריות היה נותן כל עיקרון למתריע? אבדוק את סוגיות אלו מול עקרונות המוסר ואתבסס על מאמרים אקדמאיים ומקורות נוספים.

כעת אציג את מבנה העבודה ואסביר על כל פרק על מה הוא יעסוק:
פרק הראשון - בפרק זה אגדיר מיהו המתריע בשער ואסקור את מאפייניו ודימויו בעיני עצמו וסביבתו. אפרט אודות תפקידו של "השורק במשרוקית"- BLOWER WISTLE ואבחן באמצעות הצגת מקרים אמיתיים של חושפי שחיתות .
פרק השני- בפרק זה אסקור ואשווה את מערכת הסעד המשפטית והחברתית הקיימת בארץ ובארה"ב, האם ההגנות החברתיות, האתיות והמשפטיות אותן מקבל חושף השחיתות, אכן מספיקות. בנוסף אדון בריסון החיצוני בארץ ובארה"ב.
פרק השלישי- בפרק זה אציג ואיישם את הדילמה המוסרית: 1) מהו העיקרון המתאים ביותר לניתוח סוגית המתריעים בשער? 2) איזה ציון מוסריות היה נותן כל עיקרון למתריע? דילמה זו אבדוק ואיישם מול עקרונות המוסר.
פרק רביעי - בפרק זה יהיה דיון מסכם על תופעת מתריע בשער ומסקנותיי לעידוד תופעה זו.

תוכן עניינים
מבוא
פרק 1- מיהו המתריע בשער ((Whistleblower
1.1 סוגי מתריעים
1.2 אופציות ההתרעה של חושפי שחיתות פנימיים
1.3 תפיסת דמותו של המתריע בשער והתגובה למתריע בשער
1.4 דוגמאות למקרים של חושפי שחיתויות בארץ ובחו"ל
1.5 איפיון והשוואת שני המקרים של חושפי שחיתויות בארץ ובחו"ל

פרק 2 - הגנה על חושפי שחיתויות
2.1 הגנה על מתריעים בחוק הישראלי
2.2 הרתעה וענישה
2.3 עמותת "עוגן" המסייעת לחושפי שחיתויות
2.4 מגבלות הריסון החיצוני בארץ
2.5 הגנה על המתריעים בחוק בארה"ב
2.6 מגבלות הריסון החיצוני בארה"ב
2.7 השוואת חוקי הגנה על חושפי שחיתויות בין ישראל לארצות הברית
פרק 3 - דיון מוסרי בסוגית מתריע בשער/מודל השלבים
3.1 תועלתנות
3.2 חובות וזכויות
3.3 צדק
3.4 פתרון על פי סגולות טובות
3.5 הסכמה חברתית

סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מודל · השלבים · ריסון · חיצוני · הגנה · דילמה · מוסרית · תועלתנות · סגולות · טובות · הסכמה · חברתית · קוד · אתי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מתריע בשער/חושף שחיתות ", סמינריון אודות "מתריע בשער/חושף שחיתות " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.