שימוש בבעלי חיים בתעשיית הבידור

תקציר העבודה:

העבודה עוסקת בענף שלכאורה נראה כי אין עמו שום בעיה מוסרית, ענף שמבלי לשים לב, אנו נתקלים בו רבות במהלך חיי היום יום, רובנו אף נהנים ממנו, מתייחסים אליו כענף בידורי לכל דבר ולמעשה אנחנו אפילו "תורמים" מכספנו ודואגים לשגשוגו. הענף המדובר הוא ענף תעשיית הבידור. לכאורה, הענף נראה לכולנו חיובי, חיוני, ואפילו חינני, אך למעשה, ענף זה כולל בתוכו ענפי משנה. עבודתי לא תכלול את כל נושא תעשיית הבידור, שכן ענף זה הינו ענף עצום. באופן כללי, אני סבור כי בענף זה יש תחומים רבים הדורשים מחקר שמעלה סוגיות מוסריות (שימוש בילדים בתעשייה זו, ניצול חלשים בחברה וכו'). התחום בו בחרתי להתמקד בעבודתי הינו תחום בעלי החיים, ושימושם בתעשיית הבידור.
מסתבר, שגם בימים "מתוקנים" אלה יש מקום לתופעות איומות, המקבלות לגיטימציה על ידי חלק מן הציבור. תופעות אלה נראות בדמות הופעות "בידוריות", הכוללות לכאורה שימוש "לגיטימי" בבעלי חיים. מה שהצופים לא מבינים, או לא מנסים להבין, שאחרי כל שימוש שכזה עומד בעל חי, שבמקום להיות במקומו הטבעי בחיק הטבע, האדם למעשה שבה אותו, ובו בזמן הוא החליט "להאניש" אותו, על מנת שזה "יבדר" את ציבור לקוחותיו.

אנסה לשפוך אור על התופעה המזוויעה, בקווים כללים הכוללים מידע חיוני להבנת הענף, ובנוסף אתן סקירה היסטורית על התפתחות הענף והמאבק נגדו.
שאלת המחקר אותה אנסה לבחון ממספר היבטים שונים הינה - מהן הבעיות המוסריות בשימוש בבעלי חיים בתעשיית הבידור?
לדעתי, במידה ואתבקש לתעדף את הבעיות הנובעות מעצם השימוש בבעלי חיים בתעשיית הבידור, הייתי מתעדף את הבעיות בסדר הבא, החל מהקלה ביותר, לקשה ביותר בסוף:
* הונאה כלכלית של תייר/צופה - ההונאה הינה משני כיוונים, גם גזילת כסף מצופים, שלא למטרות חיוניות/הומאניות, וגם מצד מארגני התעשייה שכן הם משתמשים בבעלי חיים למטרות רווח אכזריות, לא מוסריות ולא הומאניות.
* הונאה עניינית/תכנית - אותו תייר/צופה לא יודע מה בדיוק הוא עומד לחוות
* התעללות בבעלי חיים - מתמקד יותר לדעתי בהכנות הפרים לאירוע וכוללת את כל מסכת ההתעללויות שעוברים הפרים בהכנות טרום האירוע.
* התאכזרות לבעלי חיים - פציעת הפרים בתחרות והריגתם הקרה בזירה
* פגיעה נפשית בנחשפים ל"מופעי הראווה"

מבנה העבודה:
בעבודה זו מוצגת תופעה בלתי מוסרית (בעיני הכותב בכל אופן), שהיא השימוש בבעלי חיים בתעשיית הבידור (ההתמקדות וחקר המקרה כאמור הינה במלחמות השוורים). תופעה בלתי מוסרית זו (פרק 2 -ההיבט המוסרי), מגלגלת מיליוני דולרים ברחבי העולם, ומשמשת מקור פרנסה למיליוני אנשים בכל העולם.(פרק 3 -ההיבט הכלכלי) הבעייתיות בכל הנושא נובעת מן העובדה שלמעשה החוק אינו מצליח לרסן את התופעה במלואה (למרות מספר הצלחות נקודתיות,ישנו העדר ריסון חיצוני יעיל) וישנה פירצה רחבה (פרק 4 -ההיבט המשפטי), שלמעשה ניתן לנצלה כמעט ללא כל הפרעה. העדרו של ריסון חיצוני כשם שמוזכר לעיל, מעלה את השאלה היכן הריסון העצמי מופיע בהקשר זה? כשם שיתבהר בהמשך העבודה, פרק המוקדש לקיומו של ריסון עצמי למעשה "נעדר" מן העבודה,(ביקורות על הריסון העצמי מופיעות) שכן מערכת עסקית ורחבת הקף, כמו תעשיית הבידור, לא תנסה או תשאף, לרסן את עצמה, שכן היא תתקע לעצמה מקל בגלגלי ההכנסות הכספיות. במונחי "ריקבון", ברור שאנו למעשה נתקלים בשני הריקבונות הידועים בעולם המוסר.

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 חקר מקרה
1.2 רקע היסטורי
1.3 מבנה העבודה

2. ההיבט ההומאני מוסרי -מענה על שאלת המחקר
2.1 מבוא
2.2 הכנות "טרום אירוע"
2.3 אז מה למעשה קורה בזמן האירוע - (נקודת המבט האובייקטיבית)
2.4 נקודת המבט השיווקית
2.5 הבעיה המוסרית מההיבט הפיזיולוגי/רפואי
2.6 השפעות מוסריות על הדורות הבאים
2.7 חקר הבחינה המוסרית
2.8 מיתוסים בעולם העסקים
2.9 הישגי המוסר בימינו
2.10 מודל השלבים
2.11 סיכום

3. ההיבט הכלכלי
3.1 מבוא
3.2 הכנסות ונפח הפעילות מצד התעשייה
3.3 צד המדינה - הכנסות מהתעשייה (ישירות ועקיפות)
3.4 צד הלקוח - עלות השתתפות
3.5 בעלי עניין רלבנטיים
3.6 תפקיד הקפיטליזם
3.7 הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית
3.8 קהל היעד - לא רק תיירים
3.9 סיכום הפרק

4. ההיבט המשפטי
4.1 מבוא
4.2 מעמדם של בעלי החיים
4.2.1 מעמד בעלי החיים לפי המשפט המערבי המודרני
4.2.2 מעמד בעלי החיים בעיני האו"ם
4.2.3 מעמדם המשפטי של בעלי החיים בעת העתיקה, בתנ"ך
4.2.4 מעמד בעלי החיים בעיני האיחוד האירופאי
4.3 הריסון החיצוני
4.4 סיכום הפרק

5. סיכום
6. מסקנות
7. רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שימוש בבעלי חיים בתעשיית הבידור ", סמינריון אודות "שימוש בבעלי חיים בתעשיית הבידור " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.