השפעת סוג קטע הקריאה על אפקט החמצת האות בקרב דיסלקטים וקוראים רהוטים

תקציר העבודה:

במשך למעלה משלושה עשורים, נחקרה תופעת אפקט החמצת האות וזאת מתוך הנחה כי תופעה זו מאפשרת בחינה רחבה של תהליכים קוגנטיביים המלווים את הקריאה (Saint-Aubin et al., 2005). ממצאים ממחקרים קודמים מצאו כי אפקט החמצת האות עולה עם הגיל וקשור למיומנות קריאה (Greenberg et al., 2004; Saint-Aubin et al., 2005). במחקר זה נבדקו הבדלים בין קוראים דיסלקטים לקוראים רהוטים במטלת איתור אות, מתוך ההנחה כי קוראים דיסלקטים משתמשים במהלך הקריאה באסטרטגיות מפצות בגלל קושי בקידוד ובעיבוד פונולוגי, בניגוד לקוראים רהוטים (Vukovic et al., 2004). ולכן שימוש במטלה איתור אות יאפשר לאפיין במה שונים מנגנוני קריאה המאפיינים את קריאת הדיסלקטים מקריאת קוראים רהוטים. אפקט החמצת האות מתייחס לשיעור החמצה גבוה של אות מטרה במילות פונקציה שכיחות לעומת במילות תוכן פחות שכיחות(Greenberg et al., 2004; Saint-Aubin et al., 2005). מילות פונקציה הינן מילים המקשרות בין מילות התוכן, מתייחסות אליהן ומחליפות אותן, מילות פונקציה כוללות: מילות יחס, מילות קישור, כינויים, מילות שאלה. מילות תוכן חשובות להבנת המשפט, מילים אלו כוללות שמות עצם, פעלים, תארים, תארי פעל. במחקר הנוכחי השתתפו 60 נבדקים (34 נשים ו-26 גברים) בגלאי 19-23. מטלת איתור אות בוצעה בשלושה קטעי קריאה שונים, כאשר כל קטע קריאה נועד לבחון מאפיינים שונים של תהליך הקריאה. קטעי הקריאה כללו: קטע קריאה רגיל, במטרה לבחון האם ימצא הבדל בשיעור החמצת האות בין קוראים דיסלקטים לקוראים רהוטים בקטע קריאה רגיל המאפשר הסתמכות על ההקשר במהלך הקריאה. קטע קריאה שני- הכולל מילים ומילות תפל במטרה לבדוק עד כמה מוכרות המילה משפיעה על שיעור החמצת האות. וקטע קריאה שלישי -חסר משמעות, אשר מטרתו לבדוק עד כמה ההקשר משפיע על שיעור החמצת האות.
השערות המחקר: שוער כי בקטע קריאה רגיל ובקטע קריאה הכולל מילים ומילות תפל שיעור החמצת האות יהיה גבוה בקרב נבדקים דיסלקטים לעומת קבוצת הביקורת. השערה זו נסמכה על ההנחה כי קוראים דיסלקטים משתמשים במהלך הקריאה באסטרטגיות מפצות בגלל קושי בקידוד ובעיבוד פונולוגי, בנוסף קריאתם מסתמכת על תהליך עיבוד מלמעלה למטה וקריאה על פי הקשר (Vukovic et al., 2004)
בניסוי השתתפו 60 נבדקים (34 נשים ו-26 גברים), הנבדקים בגילאי 19-23, בעלי שפת אם עברית, כל המשתתפים היו אקדמאים המשתתפים חולקו לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. כאשר קבוצת ניסוי מונה 30 נבדקים אשר הוכרו ע"י מוסדות החינוך כבעלי לקויות למידה וקבלו על סמך הכרה זו הקלות. קבוצת הביקורת מונה 30 נבדקים אשר לא הוכרו כליקויי למידה ולטענתם אף לא סובלים משום ליקוי למידה.
כל הנבדקים השתתפו בניסוי בהתנדבות ולא קיבלו תמורה על השתתפותם.
כלים: הניסוי כלל שלושה קטעי קריאה בני 26 משפטים כל אחד, קטעי הקריאה נלקחו מעבודתה של אלטמן (2003). כלי מחקר זה תוקף על פי עקרונות שפורטו במחקרם של koriat&Greenberg (1991),
כל קטע קריאה מכיל 24 מילות קריטיות, מילים המכילות אות מטרה שלגביהן נבדק האם נמצא אפקט החמצת האות ואם לא. במשפט הראשון והאחרון בכל קטע קריאה לא הופיעה מילה קריטית, בשאר המשפטים הופיעה מילה קריטית אחת. מילה קריטית לא הופיע בתחילת משפט ובסופו ולא בתחילת ובסוף שורה. אות המטרה לא הופיעה במילה עוקבת או קודמת למילה הקריטית.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. סקירה ספרותית
2.1 דיסלקציה הגדרות ותיחום
2.2 תהליך הקריאה
2.3 מודל מלמטה למעלה
2.4 מודל מלמעלה למטה
2.5 מודל אינטראקטיבי
2.6 אפקט החמצת האות
2.7 המודל היחידני
2.8 המודל המבני
2.9 מודל ארגון מודרך
2.10 מטרת המחקר
3. השיטה
3.1 משתנים
3.2 אוכלוסיה
3.3 הליך
3.4 שיטת עיבוד הנתונים
4. ממצאים
5. דיון
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים
8.1 קטע קריאה רגיל
8.2 קטע קריאה מילים ומילות תפל
8.3 קטע קריאה חסר משמעות

קטע מהעבודה:

תגים:

לקות למידה · חינוך מיוחד · פסיכולוגיה · לקויי למידה · ליקוי דיסלקטי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת סוג קטע הקריאה על אפקט החמצת האות בקרב דיסלקטים וקוראים רהוטים", סמינריון אודות "השפעת סוג קטע הקריאה על אפקט החמצת האות בקרב דיסלקטים וקוראים רהוטים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.