היישום אינו מחובר לאינטרנט

רגש החרטה ביחסים הבינלאומיים

עבודה מס' 067171

מחיר: 459.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת יחסי ישראל - מערב גרמניה מול יחסי טורקיה ארמניה על פי "סולם האשמה".

7,433 מילים ,40 מקורות ,2007

תקציר העבודה:

עבודה זו תבחן את הנושא בהיבט הרחב של רגשות ביחסים בינלאומיים. לצורך כך, קובעת העבודה אקסיומה בסיסית - ניתן לומר שגם למדינות יש רגשות, ולא רק לאינדיבידואלים בתוך המדינות. טענתי היא כי רגשות קיימים בכל היבט של המערכת הפוליטית הבינלאומית, והם קנו לעצמם "סטאטוס מובן מאליו, תוך שהם משתמעים ונמצאים במקומות רבים בו זמנית (ubiquitous)"(2). לכן, גם המדינה חווה אירועים רגשיים ומגיבה אליהם תוך שימוש ברגשות. מכיוון שרגש החרטה נכלל בתוך ההקשר הרחב ביותר של "אשמה", גורסת העבודה כי האשמה הופכת לחרטה רק כאשר "הרגשות אינם שוככים, וחודרים ללשד עצמותיו של הסוכן"(3).

הבעת חרטה של מדינה כלפי מדינה שנייה מתרחשת בארבעה חלקים: הכרה בעבירה, היכולת להסבירה, הפגנת גישות רגשיות רלוונטיות (בושה, השפלה) ותשלום פיצויים. הבעה ואי-הבעת חרטה של מדינות יכולה להיעשות במספר דרכים, אשר מיוצגות בעבודה זו על ידי מודל חדש המכונה "סולם האשמה". הסולם מפרק את מושג האשמה לארבע רמות: הכחשה, אי-הודאה באשמה, הודאה באשמה והבעת חרטה.

כדי להתעמת עם הנחות אלו, עבודה זו עושה שימוש במספר דוגמאות בולטות של הבעה ואי הבעת חרטה של מדינה כלפי מדינה אחרת במאה ה-20. הראשונה היא הבעת החרטה של מערב גרמניה כלפי מדינת ישראל. מקרה הפוך שנבחן הוא סירובה המתמשך של טורקיה להכיר ברצח העם הארמני, ולכן גם להביע חרטה בפני ארמניה עצמה. העבודה עומדת על ארבעה תרחישים ומניעים בהם מדינה תביע חרטה כלפי מדינה שנייה על מעשיה: שחזור התדמית ושמה הטוב של המדינה, פחד מסוף חייה של המדינה, תחושה יוקדת של בושה והטמעה של אידיאלים אתיים חדשים המחקר סוקר את הרקע ההיסטורי למערכת היחסים בין המדינות (מערב גרמניה- ישראל, וטורקיה - ארמניה), ותוך שימוש בסולם האשמה ובכלים מחקריים אחרים עומד על הסיבות מדוע כל אלו קיימים במקרה של מערב גרמניה, ולא קיימים במקרה של טורקיה.

בניסיון להסביר את הניגוד קיצוני על פי סולם החרטה בין התמודדותה של מערב-גרמניה עם מעשיה בתקופת השואה לבין התמודדותה של טורקיה עם מעשיה במהלך רצח העם הארמני, עבודה זו גורסת כי מידת הלאומיות של המדינה ומידת הצורך של מדינה מסוימת בלגיטימציה בינלאומית הם שני הגורמים המרכזיים הקובעים את מיקומה על סולם האשמה.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. חקר הרגשות בתיאוריה של יחסים בינלאומיים
2.1 הרגשות וחוסר התיאורטיזציה
2.2 מדינות ורגשות
3. חרטה בפוליטיקה הבינלאומית
3.1 החרטה ומטרותיה
3.2 החרטה כ-Speech Act
3.3 פיצויים כאמצעי להבעת חרטה
3.4 סולם החרטה - Calculus of Guilt
4. הדגמות אמפיריות
4.1 השואה ויחסי ישראל-גרמניה
4.1.1 רקע היסטורי
4.1.2 הבעת החרטה הגרמנית כלפי ישראל
4.2 רצח העם הארמני ויחסי טורקיה-ארמניה
4.2.1 רקע היסטורי - רצח העם הארמני
4.2.2 ההכחשה הטורקית של רצח העם
5. ניתוח השוואתי של יחסי טורקיה-ארמניה וגרמניה-ישראל לפי ה-.Calculus of Guilt
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

2.1 הרגשות וחוסר התיאורטיזציה
למרות תפקידם המרכזי בפוליטיקה הבינלאומית, זוכים הרגשות לתשומת לב מועטה בספרות של היחסים הבינלאומיים. החוקרים המרכזיים העומדים על כך הם ג'ונתן מרסר (Mercer) ונטה קרופורד (Crawford). (5) מרסר טוען כי רגשות הם "קשים להגדרה, קשים לניתוח, קשים למדידה וקשה לבודדם מפקטורים אחרים"(6). למרות זאת, מרסר טוען שרגשות הם הכרחיים לפעולה רציונאלית. כדי להוכיח את זה הוא בוחן תופעות שמתרחשות במדינה, כמו זהות-קולקטיבית, ומסביר כיצד התופעות האלו "לא יכולות להיות מובנות במלואן מבלי לקחת בחשבון אלמנטים רגשיים"(7). קרופורד מגדירה את הרגשות כ"מצבים פנימיים, אותם אינדיבידואלים מתארים לאחרים כהרגשה מסוימת, ויכולים להיות מיוחסים למצבים ושינויים ביולוגיים, קוגניטיביים וביהוויוראליים"(8).

תגים:

רגשות · חרטה · מדינות · גרמניה · ארמניה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "רגש החרטה ביחסים הבינלאומיים", סמינריון אודות "רגש החרטה ביחסים הבינלאומיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.