רגשי האשם וההשלכות שלהם

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו היא לסקור מקצת מהגישות השונות כלפי רגשי האשם ומהן ההשלכות שלהם.

מהי פסיכולוגיה אקזיסטנציאלית?
פסיכולוגיה אקזיסטנציאלית מדגישה את הטענה כי הפרט מצוי דרך קבע במצב של הכרעות וקבלת החלטות, קלות כקטנות, אשר חורצות, את טיבו ואופיו. הגישה הוצגה ופותחה על ידי רולו מאי, אברהם מאסלו- ששמו קשור בפיתוח הפסיכולוגיה ההומניסטית- וקארל רוג'רס.
עיקרה של האסכולה הניסיון לחשוף את מאמציו של הפרט לגלות משמעות מספקת של זהותו היחודית ובשאיפותיו לשוות משמעות בחייו.
מרטין הובר, אחד מהפסיכולוגים, טוען כי בגלל ריבוי האפשרויות יש לנו הרגשה של החמצה ואנו אשמים גם אם לא עשינו דבר. ההרגשה היא כי אנו אחראים למה שעשינו.
לאור זאת שהפרט מצוי דרך קבע במצב של הכרעות והחלטות הוא תמיד חושב כי הוא טעה ויכל לעשות דברים בצורה אחרת. כל דבר שהוא עושה הוא חושב פעמיים קודם ופעמיים אחר מכן.
לאשמה האונטולוגית יש, בין שאר המאפיינים התכונות הבאות: ראשית כל אחד שותף לה. אין אחד מבינינו שאינו מעוות במידה מסוימת את מציאותם של עמיתיו בני האדם ואין אחד המגשים במלואן את אפשרויותיו הוא. כל אחד מאיתנו שרוי תמיד בזיקה דיאלקטית לאפשרויותיו, דבר שהודגם בצורה דרמטית בחלומו של הפציינט של בוס, כפי שיובא להלן, שבו הוא נקרע בין חלומותיו.
שנית האשמה האונטולוגית איננה נובעת מאיסורים חברתיים או מהפנמת מנהגי התרבות. היא מושרשת בעובדת המודעות העצמית. האשמה האונטולוגית אינה בנויה מ"אני אשם מפני שאני עובר על איסורי ההורים" אלא נובעת מן העובדה שאני יכול לראות את עצמי כזה שיכול לבחור או שלא להצליח לבחור. לכל יצור אנוש מפותח עשויה להיות אשמה אונטולוגית זו הגם שתוכנה עשויה להיות שונה בתרבויות שונות, ובמידה רבה הוא עשוי להיות נתון על ידי התרבות.
אין לערבב אשמה אונטולוגית עם אשמה נאורוטית חולנית. אם אנו מקבלים אותה או מדחיקים אותה, עלולה היא להפוך לאשה נאורוטית. בדיוק כפי שחרדה נאורוטית היא התוצאה הסופית של חרדה אונטולוגית נורמלית שלא עמדו מולה, כך אשמה נאורוטית היא תוצאה של אשמה אונטולוגית שלא התייצבו לעומתה. אם מסוגל האדם להיעשות מודע לכך ולקבל זאת, אין זה חולני אלא נאורוטי.
אשמה אונטולוגית אינה מוליכה לתצורת סימפטום, אלא יש לה השפעה בונה באישיות. במיוחד היא יכול ואף צריכה להביל לענווה, לרגישות בקשרים עם עמיתנו יצורי האנוש, וליוצרנות מוגברת בשימוש שעושה אדם באפשרויותיו.

תוכן העניינים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. "אשמה" על פי בובר
5. רגשי אשמה על פי היהדות
4. רגשי אשמה על פי ניטשה
3. רגשי אשם לפי פרויד
4. האשמה לפי ר.ד. לאינג
5. האשמה לפי רולו מאי
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

בובר מרטין, פני אדם, ירושלים: מוסד ביאליק, 1965.
לאינג ר.ד., האני החצוי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.
ליינג ר.ד., אסטרסון א., הטרוף, שפיות הדעת והמשפחה, הוצאת גומא: תל-אביב.
מוניץ ח. (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, הוצאת פפירוס, תל-אביב, 1991.
פרויד זיגמונד, תרבות בלא נחת, הוצאת דביר, 1988.
פרוש עדי, "אשמה, אחריות ומושג הסובייקט אצל ניטשה", עיון, מ"ד, ניסן תשנ"ה.
רולו מאי, גילוי ההוויה- על הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית, תל-אביב: רשפים, 1985.
שהם ראובן, "דיוקנו של אדם כיצור אשם", עלי שיח, 25, תשמ"ד.

תגים:

נקיפות · רגש · מצפון · ייסורי · אשמה · זיגמונד · פרויד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "רגשי האשם וההשלכות שלהם", סמינריון אודות "רגשי האשם וההשלכות שלהם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.