המוסיקה במחנות הריכוז הנאציים

תקציר העבודה:

החל מן השנה הראשונה לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הוקמו ברחביה מחנות ריכוז, מחנות ששימשו כמתקני מעצר, כליאה וענישה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, באחד בספטמבר 1939, כבר פעלו בגרמניה שבעה מחנות ריכוז: דכאו, זקסנהאוזן, אורניינבורג, מאוטהאוזן, פלוסנבורג, בוכנוואלד ורפנסברוק. עם התפשטות הכיבושים הגרמניים באירופה, הקימו הנאצים מחנות "מקומיים" נוספים בסמוך לריכוזי אוכלוסיה והם שימשו אותם גם לצורך השלטת מרותם בשטחים החדשים ולצרכים כלכליים (דרך ניצול האסירים ככוח אדם זול לביצוע עבודות שונות). האסירים בכל מחנות הריכוז חיו בתנאים מחפירים (מלבד אלה שזכו לתנאים משופרים-ובהם נגע בהמשך העבודה), תוך משטר של עבודות כפיה וענישה מחמירה ולצד איום מוות תמידי.
במילון אברהם אבן שושן מופיע המונח הבא:
"מוסיקה: 1. נגינה, שירה, אמנות הצרופים ההרמוניים של צלילים המצטרפים למנגינות.
2. שם כולל ליצירות בנגינה או בשירה". (1)

מוסיקה, אם כן, אמנות הצרופים ההרמוניים לכדי מנגינה, היתה קיימת בעולמנו הרבה לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ומלחמת העולם השניה, קיימת כיום וכנראה שתמשיך להתקיים עוד שנים רבות בעתיד.
מחנות הריכוז שהקימו הנאצים "העלימו" את כבודם וחירותם של האסירים, אך המוסיקה, לעומת זאת, לא נעלמה משם.

בבסיסה של עבודה זו נמצא הרצון לעמוד על הסתגלותה של המוסיקה למצב החדש והלא מוכר שנוצר במחנות הריכוז הנאציים וזוהי גם שאלת המחקר של העבודה. התשובה לשאלה מתחלקת לשלושת פרקי העבודה. בפרק הראשון נסקר השימוש שעשו הנאצים במוסיקה בתוך מחנות הריכוז והכוונה בכך היא לתזמורות המאורגנות במחנות ולאמצעי ענישה שונים בהם נעשה שימוש במוסיקה. הפרק השני עוסק ביצירה ובעשייה המוסיקליות שבאו מכיוונו של הצד השני במחנות, היינו האסירים, לשיוכיהם המעמדיים והאתניים השונים. הפרק השלישי נוגע באופן ספציפי במאפייניה של השירה היהודית במחנות הריכוז ועושה זאת הן מבחינת תוכן השירים והן מבחינת המבנה המוסיקלי שלהם.
אני סבור, שדרך הכרתם של שלושה פנים אלה של המוסיקה במחנות הריכוז, ניתן ללמוד על הגיוון האנושי שהיה בהם מבחינה סוציאלית, על תחושות האסירים במחנות ועל היחסים שבינם לבין עצמם ובינם לבין סגל המחנה. כמו כן ניתן ללמוד על יכולתה של המוסיקה לשמש מצד אחד כלי שרת להתעללות והשפלה ומצד שני מפלט מכל הצרות שהביא עימו מחנה הריכוז לאסיריו.
חשוב לציין כי מוסיקה היתה קיימת גם במחנות ההשמדה ושם היא נשאה אופי שונה, הן כאשר מדובר על תזמורות מאורגנות (שאז חלק ממטרתן היתה, בנוסף למה שיתואר בפרק הראשון, הטעיית המובלים למוות לצד "הקלה" על העוסקים במלאכה זאת) והן כאשר מדובר על יצירה מכיוון האסירים (יותר התייחסות למוות ואובדן). עבודה זאת, כאמור, עוסקת במחנות הריכוז, אך יהיו מקומות בהם תהייה התייחסות קצרה ונקודתית למחנות ההשמדה.
מבחינה מתודולוגית, נעשה בעבודה זו ניסיון לשלב בין עדויות וספרי זכרונות של ניצולים לבין ספרות מחקרית רלוונטית. בפרק הראשון, בו קיים שימוש גדול יחסית בזכרונותיהם של הניצולים כמקור, עשיתי את מרב המאמצים להביא עדויות מדגמיות, המייצגות כמה שיותר גם עדויות אחרות ואף ערכתי, במידת האפשר, הצלבת עדויות לפני כתיבת העבודה, שבה, כאמור, מובאות רק העדויות שהצלחתי למצוא להן סימוכין נוספים (הן דרך הספרות המחקרית שבידי והן דרך ארכיוני "יד ושם", שלצוותיהם ולצוות המרכזייה הפדגוגית אני מודה מקרב לב על העזרה). מבחינת הספרות המחקרית הרי שיש לציין את מחקרו של המוסיקולוג ד"ר משה הוך ז"ל על המוסיקה בגטאות ובמחנות פולין כמקור עיקרי, אשר תרם רבות לעבודתי כמו גם מאמרה של שירלי גילברט העוסק במחנה הריכוז זקסנהאוזן.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק I: מוסיקה בשירות הנאצים
תזמורות אושוויץ כאבן בוחן לתזמורות במחנות הריכוז
א. תפקידי תזמורת המחנה
ב. מבנה של תזמורת במחנה
ג. המוסיקה ככלי עינוי
פרק II: יצירה מוסיקלית מחתרתית במחנות הריכוז הנאציים
א. "שירת האצולה"
ב. השירים הפולניים
ג. יצירה מוסיקלית יהודית מחתרתית
פרק III: מאפייני השירה היהודית במחנות הריכוז
א. מרכיבים תוכניים
ב. מבנה מוסיקלי
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מוזיקה · שואה מחנה ריכוז · נאציזם · מחנות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המוסיקה במחנות הריכוז הנאציים", סמינריון אודות "המוסיקה במחנות הריכוז הנאציים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.