שירי ארץ ישראל

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
* הגדרת הז'אנר - שירי ארץ ישראל
* מוסיקה "מגויסת" "עממית" "פופולרית"
* מוסיקה "מזרחית" - מוסיקה ישראלית
* 3 קריטריונים להגדרת שירי ארץ ישראל
* הגדרות נוספות לשירי ארץ ישראל
* הצד המילולי של שירי ארץ ישראל
או תוכנם ומשמעותם של שירי ארץ ישראל
* רעיון התפילה
* המקום שתופשים השירים לדעת דר' בן יהודה
* השיר הארץ ישראלי כמכשיר תעמולה
* ביבליוגרפיה

מקורו של השם "שירי ארץ ישראל" בשיר של נעמי שמר "בהיאחזות הנחל בסיני" שם כתבה "ארץ ישראל הישנה והנשכחת" וזה עורר נוסטלגיה לימים ההם כשהיינו עם קטן. היא נגעה בנקודה של ארץ ישראל הישנה.
השם שירי ארץ ישראל לא הוגדר עד היום בצורה ברורה וחד משמעית אם כי המונח "שירי ארץ ישראל" - הוא הרווח ביותר כיום.
לא רק השם אינו מוסכם בקרב החוקרים אלא גם מהותו, יש הגדרות שונות למהות הג'אנר הזה שנקרא "שירי ארץ ישראל" כשבעצם אנו מוצאים בו מוסיקה מקורית, מושאלת, מושפעת - וכל זה ביחד מרכיב את שירי ארץ ישראל. ובהתאם לכך יש הגדרות שונות.
יש המתארים את שירי ארץ ישראל כמזיגה של השפעות תרבותיות שונות המשקפות את החברה הישראלית כקיבוץ גלויות. ישנם שירים עם לחנים רוסיים עממים, נעימות רוסיות, לחנים של יהדות ספרד בהתאמת הטכסט לנעימות ערביות, וישנם שירים שחתרו לסינתזה של סגנונות.
מגמתם של מלחיני השיר הישראלי היתה לאחד מזרח ומערב וליצור "שיר ישראלי".
הציונות רצתה ליצור תרבות עברית בשפה העברית ולכן רצו ליצור שירים עבריים שהם אחרים מהגלותיים. חלק מהשירים נכתבו בהתחלה למנגינות קיימות.

מקורות:

hd1469
מה משמעות השם "שירי ארץ ישראל"
תוכן העניינים
* הגדרת הז'אנר - שירי ארץ ישראל
* מוסיקה "מגויסת" "עממית" "פופולרית"
* מוסיקה "מזרחית" - מוסיקה ישראלית
* 3 קריטריונים להגדרת שירי ארץ ישראל
* הגדרות נוספות לשירי ארץ ישראל
* הצד המילולי של שירי ארץ ישראל או תוכנם ומשמעותם של שירי ארץ ישראל
* רעיון התפילה
* המקום שתופשים השירים לדעת דר' בן יהודה
* השיר הארץ ישראלי כמכשיר תעמולה
* ביבליוגרפיה
הגדרת הז'אנר - שירי ארץ ישראל
מקורו של השם "שירי ארץ ישראל" בשיר של נעמי שמר "בהיאחזות הנחל בסיני" שם כתבה "ארץ ישראל הישנה והנשכחת" וזה עורר נוסטלגיה לימים ההם כשהיינו עם קטן. היא נגעה בנקודה של ארץ ישראל הישנה.
השם שירי ארץ ישראל לא הוגדר עד היום בצורה ברורה וחד משמעית אם כי המונח "שירי ארץ ישראל" - הוא הרווח ביותר כיום.
לא רק השם אינו מוסכם בקרב החוקרים אלא גם מהותו, יש הגדרות שונות למהות הז'אנר הזה שנקרא "שירי ארץ ישראל" כשבעצם אנו מוצאים בו מוסיקה מקורית, מושאלת, מושפעת - וכל זה ביחד מרכיב את שירי ארץ ישראל. ובהתאם לכך יש הגדרות שונות.
יש המתארים את שירי ארץ ישראל כמזיגה של השפעות תרבותיות שונות המשקפות את החברה הישראלית כקיבוץ גלויות. ישנם שירים עם לחנים רוסיים עממים, נעימות רוסיות, לחנים של יהדות ספרד בהתאמת הטכסט לנעימות ערביות, וישנם שירים שחתרו לסינתזה של סגנונות.
מגמתם של מלחיני השיר הישראלי היתה לאחד מזרח ומערב וליצור "שיר ישראלי". הציונות רצתה ליצור תרבות עברית בשפה העברית ולכן רצו ליצור שירים עבריים שהם אחרים מהגלותיים. חלק מהשירים נכתבו בהתחלה למנגינות קיימות.
מוסיקה "מגויסת" "עממית" "פופולרית"
הלהקות הצבאיות היו מכשיר רב-עוצמה לטיפוח ולהאדרת מיתוסים של אהבת הארץ, נכונות להקרבה, רוח החלוציות, התנדבות ועוד...
צירוף של דפוסים הלקוחים מהמוסיקה הפופולרית במערב ותכנים אידיאולוגיים מובהקים עשה את המוסיקה ה"מגויסת" של הלהקות הצבאיות לתופעה הבולטת במוסיקה הישראלית.
נמצאו מי שבחרו לנסח מוסיקה ישראלית שתהיה ציונית ומקומית כאחד:
מוסיקה שתבטא את מה שנתפס ע"י יוצרים אלה כהוויה של המציאות החברתית הנוצרת ע"י הציונות - כלומר של המרכיב היהודי באוכלוסית הארץ - ואת משכנה של מציאות זו ב"מזרח"... מלחינים שונים גייסו את השכלתם המוסיקלית הפורמלית לשם הלחנת שירים בהם שילבו את מורשתם המזרח אירופית בעיקרה, עם מוסיקה מקומית משל הבדווים או
הדרוזים. התמלילים של השירים בטאו אף הם את המציאות החברתית הנוצרת ע"י הציונות כפי שזו נחוותה ע"י הכותבים בעיקר בנושאים הקשורים לנופי הארץ וההתישבות הכפרית.
שירים אלו הוקלטו ע"י מבצעים שונים בחלקם חבורות זמר, אך ככלל, לא נוצרו זיהוי של שירים אלה כ"שייכים" למבצעים מסוימים. ההקשר בו התקיימו שירים אלו היה מלכתחילה זה של "מוסיקה עממית" הם בוצעו בהתכנסויות חברתיות ובאירועים פומביים, באופן שבו האבחנה בין "המבצע" ל"מאזין" אינה קיימת, דפוס שהפך במשך השנים למה
שמכונה "שירה בציבור".
היו גם דפוסים מובהקים יותר של מוסיקה פופולרית מבצעים שונים הקליטו באופן סדיר, במהלך שנות ה- 50 שירים בעיבוד תזמורת או בלווי הרכב "ג'אז". שירים אלו נעו בסגנונם ובתכן תמליליהם מבלדות ועד לשירים זרים במקצבים לטיניים, עם מילים עבריות. מבצעים אלה פעלו במסגרת חברות תקליטים והופיעו במועדוני לילה ובקברטים
ובכך כאמור היוו דפוס מובהק יותר של מוסיקה פופולרית בישראל.
ישנם שירים, מלחינים, תמלילנים ומבצעים אשר עשייתם המוסיקלית אינה נופלת תמיד ובאופן ברור אל תוך אחת מהקטגוריות של מוסיקה "מגויסת" "עממית" ו"פופולרית".
למעשה במבנה שנוצר בשדה המוסיקה הפופולרית בישראל במהלך שנות השבעים והשמונים מוכללים שירים מכל הקטגוריות הללו תחת הכותרת "שיר ארץ ישראל".
מוסיקה "מזרחית" - מוסיקה ישראלית
יסודות של מוסיקה מזרחית ערבית אומצו ע"י המלחינים של המוסיקה "העממית-אמנותית" החל משנות ה- 30. חלק מהמלחינים השתמשו במכוון כחלק מהאידיאולוגיה הציונית של יצירת תרבות יהודית מקומית ביסודות מוסיקליים אותם קלטו מתושבי הארץ, בעיקר הבדווים והדרוזים.
כחלק מתהליכי ההלחנה המסורתיים שלהם, המושתתים על השכלה מוסיקלית מערבית פורמלית, יצרו מלחינים אלה, יחד עם תמלילנים שכתבו אודות נופי ארץ ישראל אשר התקבלו בתרבות הישראלית כשמשדרים אוירה "מזרחית".
מוסיקה זו התקבלה, כאמור, כמוסיקה ישראלית "עממית" ו"מזרחיותה" רק תרמה לכך.
3 קריטריונים להגדרת שירי א"י
מוסיקה עממית היא תוצר של מסורת מוסיקלית בע"פ הנקבעת על ידי 3 קריטריונים חשובים:
1. הבניה ההיסטורית.
2. התמיכה החברתית.
3. חוויה ויצירה אינדיבידואלית.
1. הבניה ההיסטורית של שירי ארץ-ישראל:
בהקשר של שירי ארץ ישראל ניתן לראות את צורת הביצוע שלהם במסגרת "השירה בציבור" כאמצעי ליצירת המורשת ההיסטורית. אלה שירים שממשיכים להיות מושרים ומתמידים לאורך זמן לעומת שירים "שנעלמים" ולפעמים "נשכחים". תוך כדי בדיקת ההיסטוריה של השירים שנוהגים לשיר "בשירה- בציבור" ובדיקת הזמן שבו חובר כל שיר ניתן
לראות את ההתפתחות ההיסטורית של ז'אנר זה.
2. התמיכה החברתית בשירי ארץ ישראל
ביטוי אחד של התמיכה החברתית הוא דרך התקשורת האלקטרונית - ההשמעה של שירים בתוכניות רדיו וטלביזיה שבמרכזן שירי ארץ ישראל.
השמעת השירים הללו בימים מיוחדים כמו ימי זיכרון ובטכסים מיוחדים המועברים בתקשורת, והפקת תקליטים וקלטות של שירי ארץ ישראל.
מרכיב נוסף של התמיכה החברתית הוא מידת הרצון של הציבור לשמוע שירי ארץ-ישראל (אם כי זה לא מה שקובע תמיד את המדיניות ברדיו ובטלביזיה).
דרך נוספת הם ערבי השירה בציבור שהיתה להם חשיבות חברתית מיוחדת במיוחד בתקופה שתעשיית התקליטים לא היתה מפותחת. וכמובן גם חשיבות להפצת הזמר העברי.
אירועים של ריקודי עם ושירה בציבור הם בעלי שכיחות גבוהה בתוך כל ההיצע התרבותי בארץ. כמו כן הפסטיבלים השונים.
3. החוויה והיצירה האינדיבידואלית
מרכיב שלישי זה בא לידי ביטוי בין השאר בתרומתם היחודית של מלחינים ומבצעים. היצירה שלהם, הרפרטואר, הסגנונות ותפיסת המוסיקה של כל אחד מהם. המלחינים רצו ליצור סגנון ישראלי אותנטי ותפסו את משמעות האותנטיות כל אחד על פי דרכו. היו מלחינים ששילבו אלמנטים מערביים אחרים ראו את האותנטיות בקרבה לטבע ואחרים
בהלחנת טכסטים תנכיים.
הגדרות שונות ונוספות לשירי ארץ ישראל
אלדמע אומר "כאשר אנשים מדברים על שירי ארץ-ישראל הם מתכוונים לשירים הוותיקים, שירים מלפני קום המדינה, שירים של ביחד, בהם מוצאים המון ביטויים בגוף ראשון רבים "אנחנו". יש בהם גם שירי אהבה לא אישיים, שירים שבהם יש חשיבות לטכסט, שירים שטוב לשיר אותם בגלל המשמעות שלהם".
בשירי ארץ ישראל יש מריח הארץ, ריח הארץ זה דברים שמתלכדים אתך באסוציאציה רוחנית, גופנית, נפשית של משהו שעושה לך קרבה לנוף ולטבע.
זה צירוף של הרבה ריגושים, תחושות ואסוציאציות הקשורות בהיסטוריה שיש לנו כאן.
הגדרה נוספת היא ששירי ארץ-ישראל הם שירים שמבטאים אהבה ללא תנאי למדינה לארץ. אהבה שאין בה נימה של ביקורת, אהבה שיש בה השלמה עם הכאב, עם הצער, עם התקוות, שירים שהיו מאוד יפים לשעתם ושמרו על יופיים עד עצם היום הזה ויש להם חשיבות רבה כשמסתכלים על ההיבט ההיסטורי והמוסיקלי שלהם. הם כל השירים ששייכים
לתקופה ששרנו בגוף ראשון רבים, "אנחנו", ז"א שלא היה עניין אישי, השיר היה מייצג את הכלל. בנוסף לכך, ההתחברות לנוף הוא אחד הדברים שמזהים את שירי ארץ ישראל.
הצד המילולי של שירי ארץ-ישראל - תוכנם
שירים רבים שרדו משום שיש בהם אמת, וזה תלוי בערך המילים - ואם גם הלחן מתאים למלים זה נותן להם את החיוניות, כמו שירי מלחמת השחרור.
הצד החזק בשירי ארץ-ישראל הוא הצד המילולי אלה שירים שלא היו יכולים להיכתב בשום מקום אחר מלבד בא"י כי הם מבטאים את הרוח ואת האווירה. הם באים מאספקט של החוויה של הארץ הזאת של מה שקורה בארץ ולא מהאספקט המוסיקלי. השירים מדברים על נוף ישראלי, על הקשר של העם למדינה, על דברים שורשיים שמחוברים לארץ. הם
שירים של ביחד הנותנים תחושת שייכות. המלים עושות את השיר ישראלי.
אחד האיפיונים הבולטים של שירי ארץ-ישראל זו התייחסות לאהבת הארץ ולנופה לעבודת האדמה ובנין הארץ, ולהגנה עליה. שירים שמכונים לעיתים "שירי-מולדת".
וכמו שכבר הזכרתי אחד הקריטריונים החשובים הוא הקשר להיסטוריה של העם. שיקוף מאורעות אקטואליים ותחושות העם (בא לידי ביטוי ברבים משיריה של נעמי-שמר).
תחושת השייכות באה לידי ביטוי במיוחד כשהשירים מושמעים בימים מיוחדים. גם כשהם נמצאים לבד, הם אינם מרגישים לבד אלא יחד עם כולם, וכולם יחד שייכים לארץ הזאת.
רעיון התפילה
היבט חשוב של שירי ארץ-ישראל ושל השירה בציבור הוא הקשר שלהם לרעיון התפילה. תפילה - זה התפקיד הכי גבוה של המוסיקה. אנו מרגישים כאילו שאנו מתחברים עם איזה כח עליון ומתעלים. יש הרואים בשירה בציבור של שירי ארץ-ישראל מעין תפילה, מעין חיבור עם משהו עליון - לאנשים שאינם דתיים. גם פה יושבים ביחד, גם פה
"מתפללים" ביחד. ברצח רבין - הנוער רצה להתפלל והנוער לא דתי ואז הם "התפללו" ע"י זה ששרו בשקט בשקט. הם הרגישו מאוחדים וכאילו התחברו למשהו גבוה יותר. השירה יוצרת מעין חוויה דתית.
האנשים שרים על הדברים שהם מאמינים בהם, על אהבה, על המדינה, על מה שהיה, על זה שהם שואפים לעתיד טוב יותר. ודרך "התפילה" הזו הם יוצרים קשר עם הארץ, החברה והמורשת הציונית.
המקום שתופשים השירים והזמרים בהתפתחות הציונית
לדעתו של דר' בן-יהודה - נתיבה בן יהודה בספרה "אוטוביוגרפיה בשיר ובזמר" כותבת את דעתו של אביה על המקום שתופשים השירים והזמרים בהתפתחות הציונות.
"ואל כל אלה ויותר מכל אלה השפיע שיר של חובבי ציון. לא נחטא לאמת אם נאמר: אם נשים את כל אמצעי החינוך של חיבת-ציון בכף אחת ואת השיר בכף שניה - יכריע את כלם! הוא חדר לכל סדק ולכל בדק בבית ישראל, ירד עד עמקי הלב של הילד העברי רכש את לב האם העבריה, כבש יחד אתה את הבית היהודי ויארג נשמה יתרה לאיש ישראל!"
"וכל העם שר את השירים בשפתו המדברת, בהם היתה האם המיישנת את תינוקה בעריסה ומנחילה לו יחד עם חלבה את התרגשות לבה..."
"והתביעה לשירים הלכה וגדלה, ומיד נתחברו מנגינות לרבים משיריו הציוניים של מאנה, לטריס, "ילג". והעם שר והרווה את צמאונו והנה נשמעו כבר זמירות מארץ ישראל... שירים רוויים משאת נפש ההולכת ומתגשמת".
"שכינה מיוחדת השרה השיר של חיבת ציון על המוני העם. הוא זרע את זרעו עמוק עמוק ללבבות".
השיר הארץ-ישראלי כמכשיר תעמולה
הקרן הקיימת לישראל השתמשה בשיר הארץ-ישראלי כמכשיר תעמולה וכאמצעי להקניית הערכים הציוניים וזה נעשה בכמה דרכים:
הפקות שירונים ודברי דפוס המכילים שירים והפצתם.
הזמנת שירים (תמלילים ולחנם) והפצתם.
השתתפות בהפקת ובהפצת תקליטים של שירים ארץ-ישראליים.
האנשים הקרובים לנושא נוכחו לדעת כי הזמר הארץ-ישראלי כוחו להפיץ את התרבות הציונות היה רב יותר מכוחו של הנאום, החוברת וכדומה. הכרה זו הביאה בעקבותיה - לראשונה בארץ ישראל - יוזמה של מוסד לאומי להוציא לאור ולהפיץ ספר שירים ארץ ישראליים, וגלויות זמר בהמשך.
מתוך השירים שנבחרו ניתן ללמוד על חלק ממרכיבי השיר הארץ-ישראלי, כפי שהם נראו במהלך תקופה זו בעיני האנשים הקרובים לנושא.
והמרכיבים הם:
שירים חלוציים "מתקופת ביל"ו ועד ימינו האחרונים".
שירים שמקור לחניהם בעדות המזרחיות וקצת מן המנגינות הערביות.
שירים של ילדי בתי-הספר.
שירים ציוניים השגורים בקרב תנועות הנוער הציוניות בגולה.
חלוקת השירים היתה לפי הנושאים הבאים:
הגעגועים לציון - רובם משירי העליה השניה.
ארץ ישראל בבניינה - משירי העליה השלישית.
שירי עם דתיים - מן המקורות המסורתיים העבריים ושירי העלייה השנייה.
משירי המזרח - שירים תימניים ומחול ערבי ודבקה.
מרקודי הארץ - מתקופת העלייה השניה והשלישית.
שירי אהבה - מתקופת העלייה השניה.
שירי ילדים
ולסיכום, כמה דברים שנכתבו ונאמרו אז על השיר הארץ-ישראלי.
1. השיר הארץ-ישראלי, אשר נמצא בתהליך של יצירה והתגבשות בארץ, מהווה ביטוי יחודי לחברה היוצרת אותו ושרה אותו.
2. השיר הארץ-ישראלי משמש כאמצעי לגשר ולקשר בין היהודים בארץ ישראל לבין היהודים בגולה.
3. השיר הארץ-ישראלי הוא אחד מסימני האחדות של העם.
4. הקרן הקיימת היא המספקת והנותנת את השירון.
5. השימוש המומלץ בשיר הארץ-ישראלי הוא: לשיר אותו בנשפים ובחגיגות.
הקרן הקיימת ניסתה ליצור עבור השירים תדמית של נעורים, של התחדשות ושל שורשיות כפרית-חקלאית.
ביבליוגרפיה
אלירם ט. (1995) - שירי ארץ ישראל. אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.
רגב מ. (1990) - בואו של הרוק. אוניברסיטת תל-אביב.
שחר, נתן (1989) - השיר הארץ-ישראלי בין השנים 1920 - 1950.
האוניברסיטה העברית ירושלים.
בן-יהודה, נ. (1990) - אוטוביוגרפיה בשיר וזמר. ירושלמי, כתר.

תגים:

ישראלית · רוק · מוסיקה · מוזיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שירי ארץ ישראל", סמינריון אודות "שירי ארץ ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.