מלחמת אוקטובר 1973 כנקודת מפנה לשלום

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. האופציה הצבאית - כפיתרון לקיפאון המדיני
3. השפעת תוצאות המלחמה על סאדאת וההחלטה על יוזמת השלום עם ישראל
4. מסקנות
5. נספחים
6. ביבליוגרפיה

בישראל, על-אף העובדה כי מבחינה צבאית נסתיימה המלחמה בניצחון - הולידה זו תחושה קשה של תדהמה, תוצאות חמורות בענינייה הפנימיים ובמיוחד הפוליטיים של ישראל (לדוגמה: "ועדת אגרנט"), ומהפך עמוק.
לא כאן המקום לבחון לעומק את השפעות המלחמה על ישראל, אם כי סביר מאד להניח כי לאחר תוצאות המלחמה נכונה הייתה ישראל לבחון בעיון, ומתוך עניין רב יותר, הצעות מצריות שיובילו להסכם עם מצרים,הרבה יותר מכפי שהייתה נכונה לפני המלחמה, וזאת עקב ההבנה שהאיום המצרי גדול מכדי להתעקש על "פרטים
קטנים" .1
ומה היו תוצאות המלחמה על מצריים? במלחמת אוקטובר הצליחה מצרים למחוק את חרפת התבוסה של מלחמת 1967, ולהשיב לעצמה את גאוותה, בטחונה העצמי, ואת הערכת העולם כולו והעולם הערבי בפרט.
תמונות של שבויים ישראלים הוקרנו שוב ושוב על מקרני הטלביזיה ותמונות חיילים מצריים שיכורי ניצחון פורסמו בכל אמצעי התקשורת בעולם.
מבחינתו של סאדאת - מצרים שוב לא הייתה מדינה מובסת וחלשה כזו שלאחר מלחמת 1967, אלה מדינה שהצליחה להגיע להישגים לא מבוטלים במלחמה, ולהחזיר לעצמה את כבודה האבוד.
סאדאת הוכיח לעצמו, לעמו, לכלל העולם הערבי והמערבי, ובעיקר לישראל כי מצרים הינה מדינה שווה ובעלת עוצמה. כמו-כן אף הוכיח כי עומד הוא בדיבורו וכי אינו מאיים לשוא, וכי אכן זאת מצרים שנושאת את דגל המאבק הכלל-ערבי ומצליחה להסב נזקים לאויב.2
בעקבות ההצלחות המצריות (לפחות בימיה הראשונים של המלחמה), כיבוש מעוזי קו בר-לב, חציית התעלה בכוח, והזעזוע החברתי-מדיני שהשפיעו תוצאות אלה על הישראלים, נוצרה מציאות חדשה אשר העמידה את מצרים כשווה מול ישראל.
בעקבות מציאות זאת, יכלה מצרים לגשת לתהליך מדיני מתוך בסיס חדש בו היא מוכרת כמדינה חזקה שיש להתחשב בבקשותיה ובדרישותיה.
אם כי נכונה העובדה כי מצרים הייתה נכונה לנסות את האופציה המדינית אף לפני המלחמה, קשה מאוד להסביר את הצלחתו של התהליך המדיני שהחל לאחריה רק בהשערה כי ההשגים הצבאיים של המצרים הם "שריככו" את חומת הקשיחות הישראלית, וגרמו לכך שהתהליך המדיני התחיל "לרוץ".
אי אפשר להתעלם מכך שההצלחות המצריות יצרו גם אצל המצרים נכונות יתר לגשת לקראת המשא-ומתן.

עבודה זו מתארת את המהלכים המדיניים מתחילתה של מלחמת יום הכיפורים ועד הסכמי השלום בין ישראל ומצרים.
-------------------------------------------------------------------------------
1. חובה לציין כי היו שטענו כי ההתעקשות הישראלית לא הייתה מתוך עקשנות גרידא אלה התעקשות סבירה על "פרט קטן" שנראה היה לישראלים כ"בל יעבור", והוא נוכחות צבאית מצרית ממזרח לתעלה. אך גם אם נכון הדבר, נראה כי ההתעקשות הישראלית, מוצדקת או לא, הייתה מתרככת בדיעבד לאור תוצאות המלחמה, וייתכן מאוד כי ישראל הייתה מסכימה ליוזמה כ"סיכון מחושב".
2. כפי שכותב הוא בסיפרו: "השבנו לנו את גאוותנו ואת הביטחון-העצמי שלנו לאחר מלחמת אוקטובר 1973, ממש כמו שהשיבו אותם להם הכוחות המזויינים שלנו..." ראה: שם, 238.

מקורות:

אבן, אבא. "יחסיה הבינלאומיים של ישראל בעידן השלום", פרוייקט המחקר על השלום של אוניברסיטת תל-אביב, 20.51979.
בוטרוס, ראלי. הדרך לשלום מקהיר לירושלים. תל-אביב; ידיעות אחרונות, 1998.
הרצוג, חיים. מלחמת יום-הדין. מהדורה חמישית. ירושלים; עידנים,1975.
זליגר, מנחם. "הסכמי קמפ-דויד והקשרם המדיני". ירושלים; האוניברסיטה העברית בי-ם, המכון ליחב"ל ע"ש לאונרד דיויס, 1987.
חוראני, אלברט. היסטוריה של העמים הערבים. תל-אביב; דביר, 1996.
יצחקי, שמשון. בעיני הערבים: מלחמת ששת-הימים ולאחריה. תל-אביב; משרד הביטחון, 1969.
כמאל חסן, עלי. לוחמים ועושי שלום. תל-אביב; מערכות, 1993.
סאדאת, אנואר. סיפור חיי. ירושלים; עידנים, 1978.
סיון, עמנואל. קנאי האסלאם. תל-אביב; עם עובד, 1985.
פלד, מתיתיהו. שמעון שמיר. סופרים והוגים מצריים על המטרות הלאומיות. ירושלים; מאגנס, 1978.
קיסינג'ר, א. הנרי. מדיניות החוץ האמריקנית. תל-אביב; עם עובד, 1974.
קרניאל, מרדכי. יוזמות ותמורות בהנהגת אנואר אל-סאדאת. ירושלים; פסגות, 1999.
שמיר, שמעון. מצרים בהנהגת סאדאת: הביקוש אחר אוריינטציה חדשה. תל-אביב; דביר, 1978.
שמעוני, יעקוב. לקסיקון פוליטי של העולם הערבי. ירושלים; כתר, 1988.
שמעוני, יעקוב. אביתר לוין. לקסיקון פוליטי של המזרח התיכון במאה העשרים. ירושלים; דבר, 1974.

תגים:

ישראל · מזרח · מלחמה · מצרים · תיכון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מלחמת אוקטובר 1973 כנקודת מפנה לשלום", סמינריון אודות "מלחמת אוקטובר 1973 כנקודת מפנה לשלום" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.