נשיא המדינה-ביטול מוסד הנשיאות

תקציר העבודה:

"תרומתו של מוסד הנשיאות למבנה החוקתי של מדינת ישראל הלכה ופחתה לאורך השנים. קיומו של מוסד הנשיאות עולה ממון רב לאוצר המדינה, ללא כל הצדקה (כ-26 מליון ₪ לשנה). הפגיעה המתמשכת במוסד הנשיאות במהלך העשור האחרון, מייתרת את ערכו המיוחד של המוסד ומאיינת את הצורך המהותי בו. מוצע, אם כן, לבטל את מוסד הנשיאות במדינת ישראל...." (1)
דברים אלו נכתבו בדברי ההסבר להצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון-ביטול) (להלן "הצעת החוק"), אשר הוגשה כהצעת חוק פרטית על ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם בתאריך 16.10.06.
בשנים האחרונות אנו עדים לירידה הולכת ומתמשכת במעמדם של שלושת אדני התווך של המשטר הדמוקרטי בישראל: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. עד היום נכתבו בנושא מאמרים ופרשנויות לרוב ועוד יידרש הרבה דיו (של מדפסת...) לכתיבת תילי תילים של מאמרים ואולי עשרות עבודות דוקטורט, על הסיבות שהביאונו עד הלום.
מכל מגוון הנימוקים והסיבות לירידה בקרנם של מוסדות אלו, נראה לי כי ניתן להצביע על שלושה תהליכים דינאמיים שהתחוללו בעשור האחרון:
התהליך הראשון, הוא תהליך מתמשך של הדגשת היחיד שהביטוי המרכזי שלו הוא העושר הכספי כמדד להצלחה ולהזדהות.
התהליך השני, ואולי היותר חשוב, הוא מהפכת המדיה שהביאה למצב שמאפשר חשיפת מידע בזמן אמיתי והעברתו מקצה אחד לקצה השני של התבל כהרף עין, עד כדי כך שיתכן שמלחמת המפרץ הראשונה תהיה גם המלחמה האחרונה בה כוחות הקואליציה הצליחו לשמור על ערפל קרב תקשורתי.
התהליך השלישי, הוא הציפייה ההולכת וצוברת תאוצה לשקיפות שלטונית ולעמידה על זכויות אדם ואזרח, יתכן שהיא תוצר בלתי נמנע של המהפכה החוקתית בישראל, שהוביל נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט אהרון ברק.
הטריגר להצעת החוק, שכנראה מבטא רחשי לב ותחושת מיאוס של לא מעט אזרחים ממוסד הנשיאות, הייתה פרשה המכונה פרשת "קצב" ואשר נחשפה לתקשורת בחודשי הקיץ המתקדמים של שנת 2006. כידוע פרשת קצב טרם הסתיימה בימים אלו, ונכונו לנו כנראה עוד לא מעט דרמות תקשורתיות "מרתקות". אולם כבר עתה ניתן לומר שאילו הנשיא השמיני של מדינת ישראל היה קשוב יותר לתהליכים הדינאמיים שתוארו לעיל, יתכן שפרשת קצב לא הייתה באה לעולם.
אינני מתיימרת לנתח את מכלול הגורמים שהביאו לעלייתו ולנפילתו של הנשיא השמיני של מדינת ישראל, אולם לא יכולתי שלא לשאול את עצמי: הכיצד תפקיד של נשיא המדינה שנתפס בעיקרו תפקיד טקסי לכאורה, כפי שיובהר להלן, מאפשר צבירת כוח עד כדי "שכרון חושים"?
רבות הפכתי והפכתי בשאלה, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה שקיים נושא אחד בסמכויות הנשיא בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה (להלן "חוק היסוד" או "חוק יסוד נשיא המדינה") הקובע: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם", אשר טומן בחובו יכולת השפעה גדולה. לכאורה זהו סעיף שתכליתו להביא ליישומן של תכונותיו הנעלות של בורא עולם " ארך אפים ורב חסד..", כפי שנכתב בתורתנו(2).
בהתייחס לסמכויות נשיא המדינה, בהשוואה לסמכויות של השופטים במשפט, אמר בית המשפט: "מידת החסד שמורה לנשיא המדינה - "משום שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות ליבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי-המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג (חיים ה' כהן, המשפט, מוסד ביאליק, 1991, 296) ... " (בג"צ 706/94 שפרה רונן נ' פרופסור אמנן רובינשטיין, פ"ד נ"ג (5) 389)".(3)
אולם כפי שאלכוהול לבדו ותרופות לבדן, יש להם השפעה רבה כל אחד בנפרד, הרי ידוע הוא ששילוב של השניים עשוי להיות תמהיל קטלני ביותר. גם כאן סמכויות הנשיא בנושא חנינה, בשלוב העובדה שאין לנשיא חובת הנמקה מהותית במקרה של חנינה, ואף לא חובת פרסום, שניהם יחדיו, בתנאים מסוימים, הופכים יכולת לגיטימית ומקובלת של השפעה בדמוקרטיה למנוף של "כוח להשחית".
השאלה האם הצעת החוק תצבור תאוצה ותביא בסופו של דבר לביטולו של מוסד הנשיאות בישראל, תלויה רבות באדם היושב בבית הנשיא. בחירתו של שמעון פרס לנשיא התשיעי של מדינת ישראל, תרחיק ככל הנראה, את הדיון בנושא לטווח של כמה שנים טובות, אולם אני מאמינה שלאחר המחזות הלא נעימים שחזינו לאחרונה, המחוקק טרם אמר את המילה האחרונה בנושא ונכונו לנו שינויים בעתיד בחוק יסוד: נשיא המדינה ובמוסד הנשיאות בכלל, ולאו דווקא בכיוון ביטולו.
---------------------------------------------------------------------
1. הצעת חוק של חברת הכנסת רוחמה אברהם פ/1569/17- הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון -ביטול). הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בתשרי התשס"ז- .16.10.06.
2. שמות ל"ד פסוק ז' וגם במדבר י"ד פסוק י"ח.
3. ציטוט מפס"ד: תפח (מחוזי ת"א-יפו) 1109/02 מדינת ישראל נ' דניאל ציסין, פורסם בנבו (2.2.2003).

תוכן עניינים:
פרק 1. מבוא
1.1- רקע
1.2- שאלת המחקר
1.3- המוטיבציה לעבודה
1.4- התכנית ל"צעד אחד מעבר"
1.5- דרך המחקר
פרק 2. חוק יסוד: נשיא המדינה- נקודות מפתח
2.1- מעמדו של נשיא המדינה
2.2- זכויות היתר של הנשיא
2.3- תפקידים וסמכויות
2.4- תפקידים וסמכויות בחוקים אחרים
פרק 3. סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה- חנינה
3.1- רקע לסמכות החנינה
3.2- הרציונאלים למתן חנינה
3.3- סוגי חנינות
3.4- ביקורת שיפוטית על נשיא המדינה
3.5- הבעייתיות המובנית במוסד החנינה
פרק 4. הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון-ביטול)
4.1- עיקרי הצעת החוק
4.2- מה משמעותה של הצעת החוק
פרק 5. השינויים המוצעים (בעבודה זו) בחוק יסוד: נשיא המדינה
5.1- הבעיות במצב הקיים
5.2- בחירה ישירה על ידי העם
5.3- סמכויות בנושא חנינה
פרק 6. לסיום
מקורות

קטע מהעבודה:

תגים:

נשיא · חנינות · ביטול הנשיאות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "נשיא המדינה-ביטול מוסד הנשיאות", סמינריון אודות "נשיא המדינה-ביטול מוסד הנשיאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.