סקירת בעיית עבריינות הנוער בישראל תוך התמקדות במוסד למניעת עבריינות. בחינת התפקודים והמאפיינים של המוסד, הטיפול בנערים והערכה.

תקציר העבודה:

ראשי פרקים
1.מבוא והצגת הנושא
2.הקדמה- עבריינות נוער בישראל
3.תאוריות להסברת סטייה קרימינלית
4.אגודת "אלקן" לטיפול בנוער
1.מבנה אירגוני
2.היבטים משפטיים לפעולתה
5.הטיפול בנערים
6.תצפית והערכתה
7.סיכום
8.ביבליוגרפיה

מבוא והצגת הנושא
בכל חברה בעולם הנמצאת בתהליכי שינוי ישנם שינויים גם בתהליכי ההתנהגות החברתית: אנשים מרשים לעצמם לעיתים ללכת רחוק יותר ממוסכמות החברה המקובלות, ומרשים לעצמם לראות בחברה קו שונה לגמרי ממה שהיא באמת.
הקרימינולוגים מגלים עניין במעקב שיטתי אחר מגמות העבריינות בארצותיהם, ואין הם מסתפקים במעקב אחר ההווה כי אם גם צופים שינויים בתהליכים או במגמות אשר יאפשרו להם לצפות את הדור הבא או הצעד הבא.
מקומן של עבירות נוער לא נפקד גם הוא. אם בשנות החמישים אנו עדים לפשעים מעטים בתחום זה הרי בשנות השבעים והשמונים ישנן התפתחויות חמורות הגובלות בזילזול תמידי בחוקי המדינה. (בנושא זה ראה סיפרו של משה ורנר, אתיקה ומוסר במינהל הציבורי בישראל, מתוך אחריות חברתית בניהול, אוניברסיטה פתוחה, 1988; העוסק בעבירות בישראל כמגמה וכשיטה ולא כתופעה).
עבריינות נוער הינה אחת מהבעיות היותר קשות כואבות אשר החברה נאלצת להתמודד איתם. רבים החוקרים אשר דיברו על עבריינות נוער ורובם מתמקדים על בני עדות המזרח ועל רמת הפשיעה הגבוהה אצלם.
הבעיה העיקרית בעבודתי היא שמדובר באוכלוסיה יחודית אשר העבריינות אינה אופיינית לה, או שהעונשים אינם יכולים להיות מיושמים בצורה שהם מיושמים על שאר אוכלוסית העבריינים הבוגרים.

מטרת עבודה זו היא לסקור את בעיית עבריינות הנוער בישראל תוך התמקדות על מוסד מסוים המטפל בנושא העבריינות: הפעילות האדמיניסטרטיבית, הקריטריונים לקבלת הנער, האוכלוסיה ומיונה, ונהלי הטיפול, וכן לסקור מקרה אופייני למוסד. כסיכום תעריך העבודה האם המערכת אכן השיגה את מטרותיה והאם אכן פעלה לפי הגישות המקצועיות מדעיות שהוצגו- ניתוח הטיפול והשינויים בו יערך על פי הגישות המדעיות לטיפול בנער שפותחו על ידי פרויד ואריקסון.
כמו כן תסקור העבודה, בקצרה, את עבריינות הנוער בישראל: מהם המאפיינים של העבריינות ושל העבריינים, והאם יש שינוי מהותי בין העבריינות בעבר והיום, הכל כמובן בהתחשב במצב הכללי של העבריינים, ולנסות להצביע על הסיבות הכלליות והחינוכיות לשינויים.

מקורות:

1. השלב האורלי- שלב זה עד גיל שנה לערך. האזור הארוגני ממוקד בפה והתינוק שואב הנאה מפעולת המציצה. מעבר לא תקין של השלב כתוצאה ממערכת יחסים פגומה עם האב או מטראומה כלשהי יביא, על פי פרויד, להתפתחות הטיפוס האורלי, הוא הטיפוס התלותי.
2. השלב האנלי- מגיל שנה ועד גיל שלוש לערך. האזור הארוגני עובר לפי הטבעת. ההנאה המינית מופקת מפעולות של הוצאות ועצירת הצואה. זהו השלב שבו הילד לומד חינוך לניקיון. חינוך נוקשה מדי לניקיון עלול לגרום למשבר אצל הילד ולהביא להתפתחותו של הטיפוס האנלי. פרויד מדבר על שתי תגובות קיצוניות אפשריות- מרד,
הטיפוס האוגר (קמצן). מאידך הטיפוס הפזרן, שני הסוגים מאופיינים בהתנהגות אובססיבית.
3. השלב הפאלי המכונה גם השלב האדיפלי, בגיל שלוש לערך עד גיל חמש. האזור הארוגני מתמקד באברי מין. בחיפוש אחר העונג מתחילים הילדים לאונן. בשלב זה מתפתח התסביך האדיפלי. הילד מפתח רצון לא מודע לשכב עם אמו ולרצוח את אביו. הפתרון הוא הזדהות עם האב.
4. תקופת החביון- מגיל חמש ועד תחילתו של גיל ההתבגרות. לאחר סערת הנפש מהשלב הקודם נרגע הילד והוא מפנה את כל האנרגיה הפסיכוסקסואלית העצורה בו לעיסוקים שונים כמו תחביבים.
5. השלב הגניטלי: גיל ההתבגרות בערך בגיל 12-5. האנרגיה שוב מרוכזת באברי המין. הילד הופך לנער ומגיע מבחינה גופנית להתבגרות מינית. מעבר תקין של שלב זה יבטיחו המשך התפתחות תקינה של האישיות.
על פי אריקסון האישיות הולכת ומתפתחת בהדרגה לפי שלבים החל מהלידה. התהליך מלווה במעברים משלב אחד של ארגון נפשי לשלב אירגוני חדש גבוה יותר. בהתליך זה קיימים יחסים עומדים בין הגורמים ההתפתחותיים הפנימיים המוגדרים ומוכתבים באופן גנטי תורשתי, לבין הכוחות וגורמים סביבתיים כגון תהליכי למידה וטיב היחסים עם
האובייקטים המשמעותיים. המשך התפתחות מותנה בכיוון הכוחות הפועלים.
הכוון הפרוגרסיבי להתקדמות שלב בשל יותר; הכיוון הרגרסיבי לנסיגה לשלב ארגון נפשי קודם וקיבעון המבטא עצירה התפתחותית במישור הפסיכוסקסואלי והפסיכוגנטי.
מודל זה שונה מפרויד המדבר על תהליכי התפתחות. שלא כפרויד שהתרכז בליבידו כגורם, מתרכז מודל זה בהתפתחות על בסיס תפקוד החיים הסוציאליים.
אריקסון תרם רבות להבנת הקשר בין התפתחות הליבידונית ושלבי התפתחות האני במישורים הפסיכוסוציאליים. לגביו בכל שלב מתפתחות באני מודל תיפקודי. להלן פירוט שלביו:
1. האורלי- המודל המרכזי הוא של התפתחות "אמון בסיסי לעומת חשד בסיסי". שלב זה מתאפיין באיזון ובוויסות עדין בי תחושות ההנאה והתסכול, תחושות אלו נעוצות בתהליכים הפיזיולוגים של האחזקה והקליטה ע"י מערכת העיכול באמצעות הפה, אך שותפים בהם גם כל אברי החוש האחרים כולל העור.
ההפגנה הראשונה של אמון חברתי של התינוק הוא בנוחות הזנתו, בעמקות תרדמתו ובהקלת מעיו, אותו שיוויו משקל מושג בעזרת טיפול הסובב הקרוב לאם. קיבוע דפוסי קבע איתנים עוזרים לפתרון התנגשות גרעינית ראשונית בין אמון בסיסי לחשד, וזהו אבן בסיס לכינון ניצני האני. האימהות יוצרות הרגשת אמון בילדיהם אמצעות אותו
סוג של ניגוד הממזג את הדאגה והרגישות לצרכי התינוק עם תחושה של מהימנות אישית. כך נוצרות בילד התחושות הראשוניות של "להיות בסדר".
2.האנלי- שלב זה מתאפיין באיזון הביולוגי פיזי ותלותי, בין האחיזה והאחזקה תוך שימור בפנים, לבין הרפיה ופליטה החוצה. תהליך זה אינו מאפיין לא רק את הסוגרים של מערכת העיכול התחתונה והשתן, אלא את כל מערכת השרירים הרצונית. כאן קיימת כבר האבחנה בין העצמי לאובייקט החיצוני וכל אחד מהם יכול לקבל התייחסות
חיובית או שלילית- טוב מהנאה ורע מתיסכול. מכאן שבשלב זה מתפתחת האפשרות להתפתחות בכיוון עצמאות ואוטונומיה מול תחושת הבושה והספק ואי הביטחון.
3. שלב שלישי הוא השלב הפאלי-אדיפאלי- זהו שלב חברתי מתקדם ומרוכז. קיימת הבחנה בין עצמי ואובייקט בעל איבחונים שונים של זכר ונקבה. שלב זה מלווה על כן בהתפתחות פעלתנית חברתית יוזמת הישגים, תחרויות, ותכנון לקראת מטרות. התפתחות לא רצויה יכולה להביא לפעלתנות יתר, חסרת חסון או לחסון יתר, להגבלה ואף
לכישלון.
בשלב זה הכישלון הבלתי נמנע ללא תחושות של חרדה והכנעה. במאבק זה בין שני הקטבים לומד היחיד את כללי המשחק החברתי המורכב יותר.
4. שלב רביעי הוא הלטנטי בו ילד לומד את המיומנויות ואת הטכניקות של החברה. מתפתחות תכונות של שקדנות, חריצות התמדה ומסירות, תרגול לשיכלול מיומנויות שונות. לעומת זאת קיימת סכנת כשלון והעדר כישורים מספיקים המגבירים את תחושת הנחיתות, היאוש וחוסר התקווה.
5. גיל ההתבגרות- בו עוסק הנער בחיפוש אחר זהותו העצמית. החיפוש נעשה על ידי הגברת היחסים הבין אישיים, חברתיים ופתיחותם להשפעות תרבויות מחוץ לכותלי הבית המצומצם.
כלומר על פי אריקסון האישיות הולכת ומתפתחת בהדרגה לפי שלבים, התהליך הוא במעברים וחשובה מאוד הדרך בה הפרט עובר אותם.
אגודת "אלקן" לטיפול בנוער
מבנה אירגוני
אגודה זו נוסדה בת"א באמצע שנות השמונים ופועלת כאגודה התנדבותית במסגרת מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח). האגודה רשומה כאגודה עותומנית ורשומה במס הכנסה כמוסד ציבורי.
האגודה שמה לה למטרה לסייע לנוער במצוקה ובעיקר לטפל בנוער עברייני.
בראשית דרכה היה לאגודה סניף אחד אולם כיום יש לה שלושה סניפים קטנים, כאשר התוכנית היא להתרחב עוד יותר בערים השונות לפי הקריטריונים הבאים:
האינדיקטור הראשון- אחוז הנתמכים באוכלוסיה
האינדיקטור השני - אחוז התושבים במשפחות מרובות ילדים- מצביע אף הוא על מידת המצוקה בישובים השונים, בהיותו קשור קשר הדוק לאינדיקטור הראשון: ע"פ נתוני משרד הסעד קיים מיתאם* של +0.87% בין אחוז התושבים במשפחות מרובות ילדים ובין אחוז הנתמכים באוכלוסיה.
האינדיקטור הרביעי - ממוצע הנפשות לחדר - מצביע על פער קטן בצפיפות הדיור בישובים השונים.
וכן שיעור העבריינים הצעירים (גילאי 16-9) שבתחומן.
לאגודה יש מנכלי"ת, ועד העמותה המונה שבעה חברים, ורו"ח המחליף את ועדת הביקורת. כמה שנים שלא נערכה אסיפת חברי העמותה.
היבטים משפטיים לפעולתה
במשפט הישראלי, בדר"כ, כאשר סבור בית המשפט לאחר הרשעת הנאשם, כי ראוי לצוות על טיפול במקום להטיל עונש, יזדקק ראשית להסכמת הנאשם. כך ,אין להעמיד עבריין במבחן "אלא אם הביע את נכונותו למלא אחר הוראות הצו" (סעיף 3 לפקודת המבחן ס"ח 312). הוא הדין ביחס לשירות לתועלת הציבור- למרות שהדיעות חלוקות באיזו מידה
אמצעי זה אכן מהווה טיפול. (כתוספת ניתן לאמר כי ב1963- נחקק בארץ חוק יוצא דופן בעניין הטיפול בעבריינים מתמכרים לסמים. חוק זה קובע כי כאשר מורשע אדם בעבירה פלילית ונגזר עליו עונש מאסר של שישה חודשים לפחות, רשאי בית המשפט להוסיף לעונש המאסר, צו לטיפול כפוי לשם גמילה במוסד סגור שאושר לכך ע"י משרד
הבריאות).
ואולם, הסכמתם של קטינים אינה נדרשת כלל בכדי לצוות על אחת מדרכי הטיפול שנקבעו בחוק הנוער, ואין בכך כדי לפתור אותו מאחריות פלילית; במקום לגזור את דינו של הנאשם מביא אותו בית המשט לפני ועדת איבחון כדי שזו תחליט על דרכי הטיפול בו. המשפט הישראלי אינו מקנה לסוגים אלה של עבריינים זכות לסרב לטיפול ולבחור
בעונש.
כאן אנו נכנסים לשאלה באיזו מידה רשאית החברה לכפות על הפרט מסגרת טיפולית ואף ליישם טיפולים ספציפיים בניגוד לרצונו של המטופל? סוגיה משפטית זו זכתה בשנים אחרונות לדיון מעמיק הן בספרות והן בפסיקה האמריקאית. הדעה הכללית אומרת כי ניתן לערוך שיקום כפוי אולם העונש הנובע ממנו לא יעלה על העונש הרגיל.
החוק משתדל לצמצם ואולי אף לנצל חלק מהניגודים העולים כאן מן השילוב של עונש וטיפול, וזאת מתוך הגשמתן של ההוראות הנוגעות לסדר הריצוי, תקופת השיהוי וכו'. כאן יכולה להיות אולי התחשבות בגורמים אחרים, למשל: התחשבות ברצון ההורים של הנער העבריין.
ישנה בעיה בסיסית של השיקום נערים על פי חוק.
השיקום הוא שיטה שמשתמשים בה תכופות בחברתנו בכדי לדכא את ההרגלים הבלתי רצויים ולחייב את הפרט להתנהגות אחרת. השיקום השתנה במשך הזמן בתכלית השינוי והוא ממלא תפקיד חשוב בעיצוב דמותו של הנער.
ישנם מספר סוגי שיקום השונים אחד מהשני בתכליתם וחלקם אפשר לשייך כפיה מסוגים שונים:
א. שיקום קונסטרוקטיבי:
1. שיקום טבעי על התנהגות בלתי רצויה.
2. שיקום הקשור באופן הדוק להתנהגות הפרט.
ב. שיקום דסטרוקטיבי:
העלול להגדיל את הפחד ואי הבטחון אצל הילד.
ג. שיקום שלילי:
המוטל על הילד ללא התאמה עם מהות החטא המבוצע.
הצורות הקדומות ביותר של השיקום נתכוונו ליסר את היחיד ואת החברה מבלי לחשוב על יסוד החינוך שבהם. בתקופות קדומות אפף את השיקום רגש דתי. הוא שימש אמצעי קדוש ומסתורי או תגובה של נקמה. האדם הפרימיטיבי העניש את חברו לא לצורכי חינוך כי אם לשם פיוס הכח העליון לו הוא סוגד.
רק בתקופה מאוחרת ביותר הגיעו לכלל הבנה כי יש הכרח לבדוק תחילה את מהות העבירה ולקבוע הלכות בדבר השיקום .הלכות אלו נקבעו למעשה לפי רוחו של המועמד השולט בחברה ובהתאם לרמת התפתחותה. על כל פנים הכל הכירו כי השיקום הינו מחוייב המציאות.
כך גם בחינוך, אולם מתלווה לכך אלמנט נוסף של התוצאות של השיקום והתועלת שהם מביאות לחברה. כיום הוכיח המדע כי השיקום עלול לעורר בנפש העבריין אימפולסים של התמרדות לשם התגוננות, והתוצאה עלולה להיות הפוכה מהמטרה המבוקשת.
בעיה מיוחדת מתעוררת כאשר הנער גם לוקה בשיכלו או בנפשו (ליקוי פסיכיאטרי). במקרים כאלו הבעיה מקבלת משנה תוקף היות ומעורבים כאן גם טיפולים רפואיים וכן טיפולים פארה-רפואיים.
בעיה זו מודגשת בכל חריפותה בקשר לשאלת האישפוז הכפוי של הנער העבריין, כאשר החברה מנסה בו זמנית לקדם את מטרות הסותרות לפעמים זו את זו: להגן על החברה מפני המסכן אותה; להבטיח טיפול חיוני לאלה שאינם מסוגלים להכיר בצורך הזה; להבטיח לאלה, הטיפול נכפה עליהם, כי אומנם יזכו בטיפול הראוי; להבטיח את חירויותיהם
הבסיסיות של אלו שנאסרו בכפיה.
הטיפול בנער
לאגודה מבנה "פתוח" במסגרת שרשרת של מוסדות מגורים של רשת חסות לנוער, המוגדר כמסגרת טיפולית תוחמת. הוא קולט ילדים במצוקה מבית וילדים עבריינים.
נער מגיע למוסד דרך קצין מבחן. למתן צו כזה על ידי בית המשפט קודמת בכל מקרה חקירתו של קצין המבחן והגשת תחקיר על ידו לבית המשפט. מתן צו כזה הוא כמעט בכל מקרה על סמך המלצה הכלולה בתסקיר. הנער יכול להגיע למעונות פתוחים או סגורים דרך קצין המבחן, כאשר הוא מועמד למבחן עם "תנאי מגורים", היינו מגורים במעון.
גם זה נעשה על ידי החלטת שופט הנוער, אך צו כזה נתפס כפחות מאיים.
לעיתים נשלח הנער על ידי פקיד הסעד או העו"ס אשר מפנה אותו לשם לשם הגנה פני סביבה מאיימת או תומכת. נער שיגיע לפני גיל 12 יגיע ע"י פקיד הסעד או עו"ס מאחר ואי אפשר לפתוח לו תיק. הנער אשר נשלח על ידי קצין המבחן יגיע לרוב לאחר הסתכלות ואבחון לתקופה מוגבלת בנווה חורש שזהו המוסד הראשוני הקולט והמאבחן. בו
עובר החניך תהליך מיון וחינוך ואיבחון ראשוני ולאחריו ישלח לאחד ממוסדות רשות חסות הנוער, בבית הנער שמוגדר במסגרת טיפולית תוחמת שהדגש הינו תיחום+חום+ חינוך.
מקבלים לאחר ועדת השמה.
הגיל המינימלי הוא 12-14 והשהות היא עד גיל 16. ישנם שלוש קבוצות גיל:
1. קבוצת קליטה.
2. קבוצת התערבות.
3. בוגרים.
המוסד בנוי מחדרי מגורים ומחדרי כיתות. קיימים חדרי שירות נוספים המשמשים את ההנהלה. אין שימוש באנשי אחזקה שכירים.
סדר היום הינו סדר יום רגיל כמו בכל אירגון דומה.
האגודה מארגנת גם קורסים לכל דיכפין לשכבות של כתות ט'. במשך כל השנה לומדים קורס הדרכה. לקורס מתקבלים תלמידים מתאימים במיוחד. כיום מתוך 1,000 תלמידים שביקשו להתקבל להדרכה התקבלו 180 חניכים בלבד. הסיבה היא כי תנאי הקבלה הם קשים במיוחד. מתקבלים רק תלמידים מצטיינים לאחר מבדקים עם המלצות של המורים מכיתה
ח'.
בסוף כיתה ט' התלמידים עושים סטאז' במסגרת מפעל הקיטנות העירוניות. הם מדריכים ועוזרים למדריך בוגר ובמידה ולא עשו את הסטאז' הרי הם לא מתקבלים ככל לעזרה.
בכיתה י' עושים הדרכה בפועל של קבוצות חברתיות עד גיל כיתה ו'.
במהלך השנה מקבלים החניכים הדרכה צמודה.
בקיץ של כיתה י' הם הופכים למדריכים בוגרים בקיטנות.
בכיתה יא' הם כבר מדריכים במרכזים קהילתיים לכיתות ז'-ח' בשכר.
בסיום הם מקבלים תעודת "מדריך בוגר" שלב א,ב,ג, המקנה להם הכרה והסמכה לוותק ע"י מישרד החינוך והתרבות-אגף הנוער.
כיום נמצאים בחולון בכיתה ט' שיכבה של 180 חניכים.
בכיתה י' שיכבה של 120 מדריכים.
בכיתה יא'-יב' 60 מדריכים.
לפני שנתיים נרתמה המחלקה לפרויקט של ילדים שאינם יודעים קרוא וכתוב. בפרויקט הזה כיום מצויים כ50- ילדים כאשר מוקנית להם השכלת יסוד פרטנית. יש כבר ילדים אשר סימו שתי בחינות במסלול הזה. המחלקה מנסה כל מיני גימיקים כמו: סמינרים ציוניים וטיולים מיוחדים להכרת הארץ לנוער.
קם גם פרויקט מיוחד לטלויזיה. הם מצלמים אירועים שונים. המטרה היא היא לגרות אותם ללימודים, לקרא ולכתוב.
הכשרה מקצועית ניתנת גם כן.
תצפית והערכתה
ח. התקבל לטפול באגודה בגיל 11.5 ונחשב לחריג מבחינת גילו. הוא יליד פברואר 1980.
הוא הגיע לאגודה לאחר חודשים של הסתכלות "בנווה חורש", מוסד סגור. היו לו מעצרים אך מפאת גילו הצעיר לא מומשו.
כאשר הגיע ח. לאגודה היה נער בעייתי מאוד, סגור ומתבודד, קנאי מאוד לפרטיות שלו ואינו מפחד מאיש, אך נותן כבוד לחזקים ממנו ולמי שיש השפעה על מהלך חייו. הוא מתאפיין בשמירת מרחק מכל הסובב אותו ולא נותן לאיש להתקרב אליו ריגשית.
מתאפיין על ידי פעלתנות מרובה- כל הזמן שובר חלקים ובונה אחרים. חדרו נראה כמעין מחסן של חלפים וכל הזמן מתעסק אתם. אינו נותן לאיש להתקרב לחדרו. הוא אינו ממלא אחר ההוראות אולם מקפיד שלא יהיו במידה כזו שיצרכו אותו להישלח למוסד סגור. עובדה זו מעידה על רמת אינטילגנציה גבוהה למדי בה ניחן.
הוא אובחן כבעל פוטנציאל בלימודים ונמצא במקום גבוה בקבוצתו מבחינת יכולת לימודים. הוא נמצא בטיפול האגודה כבר תקופת ארוכה וכרגע הינו הבוגר המנוסה- המנהיג.
בכל תקופת שהותו, למרות שנוצל או הוכה, לעולם לא התלונן או הלשין על אחר. אין הוא מראה ברבים את מנהיגותו, אך מאחורי הקלעים הוא ידוע כמושך בחוטים. כך ידוע הוא כי הוא נוהג להשחית ציוד בפעולות סמויות. הוא מפתח מנהיגות סמויה ורבים מחברי הצוות המטפח חשים שבסופו של דבר תהיה בעוכריו, ותגרום לכך כי יועבר
מהמקום. במשך השנים קיבל הרבה עונשים על עבירות רכב.
הוא מסרב לדבר על ביתו ואינו מעונין כי מישהו ישאל אותו שאלות על הוריו וכיו"ב.
הרקע האישי שלו מוסבר בתיקו בארכיון. אמו התחתנה בגיל צעיר, ילדה שלושה ילדים והתגרשה. הבעל היה אלכוהוליסט ועבריין. האישה סובלת מפיגור קל ואינה מתפקדת ברמה התנהגותית תקינה וכן באינטיליגנציה. ככל הידוע עסקה בזנות. לאחר שהתגרשה עברה לגור עם גבר אחר, ונולדו להם 4 ילדים כאשר ח. הינו הבכור. זו הסיבה שהוא
נושא שתי שמות משפחה.
בשלב מאוחר יותר התחתן גבר זה עם האמא. בערך בגיל 11 החליטו רשויות הסעד למסור את כל הילדים לאימוץ. ח. הצליח להמלט אולם אחותו נמסרה לאימוץ, דבר שפגע בו קשות. מאז לא נפגש עימה. שני אחיו האחרים נמסרו לקרוב משפחה לטיפול בבני ברק. כנראה שבתקופה שח. שהה שבועיים מחוץ לבית חל אצלו מפנה.
ממה שידוע על ביתו, מעולם לא היה בית חם ולא נתן הרבה. האמא לא טפלה בו כלל מאחר ולא היתה בבית בערבים, וכן בגיל צעיר יחסית כבר עלה ח. על אימו בהבנתו ובתפישת נושאים שונים.
הערכות
על פי הנסקר לעיל ישנן שתי גישות להסבר סטיות אלו.
פרויד: אמו של הנער היתה גרושה וחיה עם גבר אחר שאינו מספק את דמות האב (מבוגר ואלכוהוליסט). על פי פרויד נוכחותו של האב היא קריטית עבור הילד בשנותיו הראשונות ובעיקר במהלך השלב האדיפלי. הילד חייב לעבור תהליך הזהות עם אביו כדי להשתחרר באופן מוחלט מחרדת הסרוס המעיקה עליו ולכן כדי לעבור את התסביך האדיפלי
בשלום כדי לפתח "אני עליון" תקין שיכוון את דרכיו. העדר האב גרם להצטברות של חרדה מחד, ולא איפשר לו הזדהות תקינה מאידך. בהעדר אב חיפש לו הנער תחליפים. מאחר וחי בסביבה עבריינית פושעת כנראה שדמויות ההזדהות שלו היו מאותה חברה והם היו "האני העליון" שלו. השקפת עולמו והמוסר שלו נבנו על סמך המסרים שקלט
מהחברה בה הוא גדל, ומכאן שאין פלא שהגיע כה מהר לעימות עם החוק והחברה הנורמטיבית. אלו המסרים שקלט.
יצויין כי אמו שגם היא חלק מהחברה עבריינית זו, לא היתה לצידו בשלבים הקריטיים, עובדה שבפני עצמה עלולה לפגוע בהתפתחות הנער (במיוחד בשלב האורלי בו זקוק הילד לאימו למילוי כל צרכיו). האם עסקה בזנות לצורך פרנסתה, בוודאי לא יכלה להקדיש לבנה את הזמן שנדרש עבור תינוק שאך זה נולד. מצב זה, בנוסף לחרדה, נותנים
לנו הסבר פסיכולוגי מוצלח להתנהגותו העבריינית. יתכן גם שהרודנות שהציג כלפי חבריו במוסד הינה תוצאה של התקה (שהיא אחד ממנגנוני ההגנה שעליהם מדבר פרויד) של העוינות המתבטאת בנער החרד. כל אלה הם תוצאה של התפתחות לקויה וחוויות שליליות במהלך ההתפתחות.
על פי אריקסון, המעריך את שיטת השלבים, המעבר תלוי מאוד ביחסי הגומלין בניהם.
במקרה שלנו אין צורך ללכת רחוק ולנתח את כל התיאוריה, מהכנה ראש של הצוות המטפל, מתגלה ילד שאינו נותן אמון באיש זולת עצמו.
ח. נולד בבית שבו האמא היתה מוגבלת ולכן נראה כי גם כאשר רצתה לטפל בבנה הפעוט לא ידעה איך. כל תינוק בשלביו הראשונים נזקק לאיכות הטיפול האמהי כדי לאזן את תחושת חוסר האיזון הקיימת אצלו. האמא לא טיפלה כראוי בבנה וגם עסקה בעבודה שהצריכה יציאתה בערבים. אי לכך נוצר חסך רציני וכבר בשלב ראשוני נבחנה בעית
החשד אצלו.
שלב א' של אריקסון הוא "אמון מול חשד". הוא מתאפיין בניכורו וריחוקו מהצוות ומהסובב, והינו זאב בודד לעצמו. דבר זה בולט אצל הנער היות ולא נתנו לו את הכלים לבצע מעבר פרוגרסיבי לשלבים הבאים. אי לכך נוצר אצלו הקיבעון והוא לוקה בתכונה זו לאורך כל הדרך, והיא די עוצרת גם את ניסיונות האגודה לחנכו מחדש.
סיכום
עבודה זו עסקה בתיאור מוסד בו נעשה ניסיון מאסיבי לטפל בנערים עבריינים, נערים אשר הן החברה דוחה אותם והן המשפחה אינה מעונינת לעזור להם רבות.
נסקרו מאפייני הפעולה של המוסד, צורת התאגדותו, צורת פעולתו הכספית, וכן מקרה אחד בו טופל נער בעל בעיות רבות.
מפאת קוצר היריעה לא נסקרה שיטת העבודה מול קציני המבחן ומול בית המשפט לנוער, על כל המשתמע מכך.
כמו כן הוצגו בעבודה שתי תיאוריות. התיאוריות שהוזכרו מוכרות כהתפתחותיות והן מדברות על המעבר בשלבים מינקות לבגרות. שניהם גם יחד תרמו להבנת הבעייתיות אצל המקרה הקשה שהוצג: על פי פרויד לא היתה לו דמות אב חיובית להזדהות עימה לכן נוצר אצלו נתק בהתפתחות, ואילו על פי אריקסון אין רצף התפתחותי ואיזון בין
רגשותיו כתינוק.
ביבליוגרפיה
*.אליצור א. ואחרים, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל- אביב, 1991.
*.אריקסון א., ילדות וחברה, תל-אביב, 1950.
*.ארגוב מרדכי וגידעון פישמן, הפשע בישראל-נטיות הפשע בישראל בשנים 1951-1976, אוניברסיטת חיפה, 1980.
*.גרין ורדה, הקשר בין מאפיינים של עבריינות נוער לבין ההמשך בפעילות העבריינית, אוניברסיטת ת"א, 1988.
*.חסין יעל, עבריינות נוער בישראל 1984-1977, דפוסים ומגמות, המכון לקרימינולוגיה, אוניברסיטת ירושלים, 1983.
*.דברי כנס המועצה למניעת עבריינות הנער וטיפול בעבריין,ירושלים, תשל"ג.
*.הנוער למניעת עבריינות נוער, דברים בכנס החמישי שנתקיים בירושלים, תשמ"ז.
*.פרנקשטיין ש., נוער בשולי החברה, תל-אביב, תשל"ט.
*.שהם אפרת, "עבריינות אלימה בקרב קטינים לאחר מלחמת יום הכיפורים", עבריינות וסטיה חברתית, 1988 (ט"ז), עא 21-33.
*.שלהבת י., הגורמים לעבריינות נוער בישראל, הוצאת התנועה הקיבוצית, (מכון לבון) 1971.
*.אלוני שמואל, המשמעת והעונש בחינוך החדש, ת"א, 1968.
*.דסקל מרסלו , הצודק והבלתי צודק, ת"א, 1977.
*.וולמן ב., החופש והמשמעת בחנוך, מסדה, ת"א, תש"ט.
*.מיל גון סטיוארט , על החירות , הוצאת מגנס,ירושלים ,תשכ"ו.
*.מלמד אהרון, ענישה או שיקום, חיפה, 1988.
*.רוגארס קארל, החופש ללמוד, תל-אביב, 1973.
*.סבה לסלי ורחל אהרנפלד, טיפול כפוי בעבריינים מתמכרים לסמים- היבטים משפטיים, הרצאה שניתנה בכנס הארצי השלישי של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה, אפריל 1979, אוניברסיטת בר-אילן.
*.שוהם, רהב ואחרים, קרימינולוגיה, ירושלים, 1987.
*.LOREN ROTH, MENTAL HEALTH COMMITMENT, LONDON, 1978.
*.BAIN J., PUNISHMENT, .N.Y., 1972
שלהבת י., הגורמים לעבריינות נוער בישראל, עמודים 18-19.
ארגוב מרדכי וגידעון פישמן, הפשע בישראל-נטיות הפשע בישראל בשנים 1951-1976, עמ' 393-4.
שלהבת י., הגורמים לעבריינות נוער בישראל, עמודים 18-19.
פרנקשטיין ש., נוער בשולי החברה, עמוד 199.
דברי הכנס "הנוער למניעת עבריינות נוער", עמוד 36, וכן גרין ו., הקשר בין מאפיינים של עבריינות נוער להמשך בפעילות העבריינית, עמוד 54.
נילי מנדלר, "כשלון סופי של המתבגר", עיתון הארץ, 21.6.90.
ערה רביד ואח', מדיניות מערכת החינוך בנושא מניעת התאבדויות בני נוער, עבודת מ.א., אוניברסיטת ת"א, 1991, עמוד 37.
שם, עמוד 48.
אריקסון א., ילדות וחברה, פרקים א', ו-ב'.
סבה לסלי ורחל אהרנפלד טיפול כפוי בעבריינים מתמכרים לסמים- היבטים משפטיים, עמוד 4.
מיל גון סטיוארט, על החירות , עמוד 20.
Loren roth, mental health commitment PP.385-396
1
1

תגים:

פשע · קרימינולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סקירת בעיית עבריינות הנוער בישראל תוך התמקדות במוסד למניעת עבריינות. בחינת התפקודים והמאפיינים של המוסד, הטיפול בנערים והערכה.", סמינריון אודות "סקירת בעיית עבריינות הנוער בישראל תוך התמקדות במוסד למניעת עבריינות. בחינת התפקודים והמאפיינים של המוסד, הטיפול בנערים והערכה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.