יחסו של שפינוזה לפירוש המקרא - ערעור מוסד הפרשנות כמוסד דתי-פוליטי

תקציר העבודה:

ברוך שפינוזה (1632-1677), מגדולי הפילוסופים, חי ופעל באמסטרדם. הניח יסוד הגותי להומניזם של הזמן החדש. בתורתו הציע לאדם חלופה לדתות הממוסדות. לפי תפיסתו, אלוהים מצוי בטבע, וחוקי הטבע הם חוקי האל (פאן-תאיזם). מתח ביקורת על עיקרי הדת, ויצא נגד שליטתה של הדת במדינה. הטיף לחופש הרוח והמחשבה, והביע דעות חדשניות על כתבי הקודש, ובכך פתח את הדרך ל'ביקורת המקרא'.
הקהילה היהודית באמסטרדם ראתה בו אתאיסט והטילה עליו חרם.
בעבודתי אעמוד על היחס של שפינוזה לפירוש המקרא, כפי שעולה מספרו: המאמר התיאולוגי מדיני (תרגם ח. וירשובסקי, הוצ' מאגנס, ירושלים תשכ"ב). תחילה אציג את המיתודה לפירוש המקרא כפי שהיא עולה מן הפרק השביעי ב'מאמר', ומשם ארחיב את הדיון ליחסו של שפינוזה לפרשנות כיוצר משמעות חדשה למושגים
חברתיים ומדיניים: תיאוקרטיה, דמוקרטיה, אתיקה, דת ומדינה.
במהלך העבודה אנסה להוכיח כי יחסו של שפינוזה לפירוש המקרא אינו מנותק ממגמתו בביקורת הדת והשפעתה של זו על ענייני המדינה. לשון אחר: שפינוזה מעוניין לערער את תוקפו של מוסד הפרשנות כמוסד דתי-פוליטי.
זאת, ועוד: להערכתי ניתן להניח כי המשטר אליו שואף שפינוזה הוא הדמוקרטיה, ולכן הוא נחשב בצדק כהוגה המרכזי שביסס את הדמוקרטיה הליברלית המודרנית.
הוא בונה אותה כך, שתהיה נקיה מן הכשלים של התיאוקרטיה הקדומה. עיקר עניינו להבטיח את חירותו ובטחונו האישיים של הפרט במדינה. לכן הוא מבקש לרסן את הדת, כדי שלא תיהפך לטוטאליטאריות חדשה, והוא מקדיש את ה'מאמר התיאולוגי המדיני' כולו לערעור סמכותם של כתבי הקודש, בכדי לאפשר מצב פוליטי בו הדת
תהיה מוחלשת וכפופה למדינה.
שפינוזה היה בנעוריו תלמיד בישיבת 'עץ חיים' באמסטרדם. הביוגרפים שלו מספרים שמוריו - רבני הקהילה - הועידו אותו לגדולות. יש להניח שאכן היה מטובי תלמידיה של הישיבה ושל הרב מורטירה, שעמד בראשה. אין ספק שהכיר את דרכי הפרשנות והדרשנות של הספרות היהודית המסורתית. הוא אפילו דורש בעצמו לא אחת;
למעשה, ספרו 'מאמר תיאולוגי-מדיני' (להלן 'מאמר') כולל לא רק דברי דרשנות לא מעטים, אלא גם - ובעיקר - תיאוריה שלמה על דרכי הפרשנות של המקרא. שפינוזה נחשב לעיתים כאחד ממייסדיו של חקר המקרא המודרני; ברם עקרונות הפרשנות שהוא מנסח, ובעיקר הפרשנות שהוא מציע, לא רק שהם שונים מדרכי הפרשנות המסורתית, אלא שהם מבקשים למעשה לערער על עצם תוקפה. ניתן אפוא לומר שמעשי הדרשנות שהוא עושה הם בגדר של חתרנות: הוא משתמש באופני ביטוי ובדרכי שיח הלקוחים מן המסורת והמקובלים לפיכך על הקורא האמון על דרכיה והמקבל את סמכותה, אך מטרתו האמיתית היא קעקוע יסודותיה.

תוכן העניינים:
הקדמה: מטרת העבודה ומיקוד נושאיה
מבוא: מהי המיתודה האמיתית של פירוש המקרא ?
פרק א': בין תיאוקרטיה לדמוקרטיה והביקורת על הדת
פרק ב': בין תבונה לאתיקה, והסובלנות הדתית והמדינית
פרק ג': בין דת למדינה
אחרית דבר: בין חוק הטבע לחוק האנושי
ביבליוגרפיה

מקורות:

ברוך שפינוזה, המאמר התיאולוגי-מדיני, הוצ' מאגנס, תשכ"ב.(תרגום ח. וירשובסקי)
ירמיהו יובל, שפינוזה וכופרים אחרים, הוצ' ספרית פועלים, תשמ"ט.
ירמיהו יובל, קאנט והפילוסופיה של ההיסטוריה, הוצ' מאגנס, תשמ"ח.
לאו שטראוס, ירושלים ואתונה, הוצ' מוסד ביאליק ומכון לאו בק, תשס"א.
אלחנן יקירה, שפינוזה והתיאוריה של החילוניות, בתוך: יהדות חפשית 2 , תשנ"ד.
אלחנן יקירה, דקארט, שפינוזה וראציונאליות, בתוך: עיון מ"א, תש"ס.
פיטר שלומוביץ, שפינוזה וביקורת המקרא, בתוך: מ"י במחשבת ישראל ב' תשמ"ג.
אפרים שמואלי, שפינוזה על מקומם של כתבי הקודש, בתוך: פרקים ד' תשכ"ו.
Yirmiyahu Yovel, Bible interpretation as philosophical praxis, Journal of the History of Philosophy 11, 1973.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסו של שפינוזה לפירוש המקרא - ערעור מוסד הפרשנות כמוסד דתי-פוליטי", סמינריון אודות "יחסו של שפינוזה לפירוש המקרא - ערעור מוסד הפרשנות כמוסד דתי-פוליטי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.