הקשר בין הדימוי העצמי לבין רמת הישגים בלימודים

תקציר העבודה:

"דימוי עצמי" הוא מושג מרכזי בכל תאוריות האישיות. מספר התאוריות וההתייחסות אליו הוא רב, ולפיכך ניתן למצוא שמות שונים למושג זה ללא הבחנה מהותית בינהם: מושג העצמי, תאור העצמי, קבלה עצמית, הערכה עצמי, ערך עצמי ועוד.
מושג העצמי כפי שהוגדר או תואר על ידי פסיכולוגים מתייחס לתפיסתו הספציפית של כל אדם את התנהגותו ואת המאפיין אותו. תפיסה עצמית זו נרכשת על בסיס אינטרקציה חברתית ומהווה גורם מרכזי בקביעת התנהגותו של האדם. יש מידה רבה של חפיפה בין המושגים שונים המתארים את ה"עצמי" כגון הערכה עצמית, קבלה עצמית, שביעות רצון עצמית ועוד.

מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את הקשר בין הדימוי העצמי להישגיו הלימודיים הכללים של הנער. למעשה לתפיסות הסבות של התלמיד לגבי הכישלונות או ההצלחות יש השלכות ישירות על ההתנהגות ההישגית שלהם. כך לדוגמא תלמידים שנוטים לראות את חוסר הצלחתם כנובעים מאי יכולתם ללמוד מקצוע זה ,מצפים לחזור ולהיכשל בו בעת ביצוע מטלות הישגיות ,זאת משום שהם מאמינים כי היכולת שלהם ללמוד מקצוע מסוים הוא גורם קבוע. ובגלל גישה שכזו הם עלולים להימנע מלפעול במלוא יכולתם הפוטנציאלית. גם האמונה כי הצלחה לימודית נובעת מגורמים חיצוניים כמו מזל, לא תתרום לאמונה שלהם בעצמם .
להשפעת הייחוסים על התפקוד בלימודים ועל ההישגיות בלימודים יש חשיבות רבה לאור ההוכחות כי דפוסי הייחוסים עשויים להיות שונים בקבוצות חברתיות שונות. משמע המערכות הקוגניטיביות הקשורות במניע ההישג נרכשות, אולי ,באורח שונה בקבוצות ובמעמדות חברתיים שונים.
העבודה תכלול כמה חלקים: ראשית נגדיר מהי התפיסה העצמית, שנית נגדיר מהם הישגים לימודיים ונבחן את הקשר בין שני הנ"ל. על מנת לבחון את הנושא מבחינה אמפירית יבוצע סקר באמצעות שאלונים סגורים בקרב תלמידים ובו יבחנו הישגיהם הלימודיים מול הדימוי העצמי שלהם בכמה מישורים: המישור החברתי, המישור הלימודי, המישור המשפחתי והכללי. שלושת אלו הם המשתנים המסבירים של העבודה והמשתנה המוסבר הוא ההישגים הלימודיים. בעזרת כלים סטטיסטיים נבדוק האם יש קשר בין ארבעת אלו.

השערות המחקר:
1. ימצא קשר חיובי בין רמת הדימוי עצמי בלימודים לבין רמת ההישגים הלימודיים
2. ימצא קשר חיובי בין רמת הדימוי עצמי
3. בלימודים לבין רמת ההישגים הלימודיים
4. ימצא קשר חיובי בין רמת הדימוי עצמי במשפחה לבין הישגים כלליים

מערך המחקר הנוכחי הנו כמותי.
כלי המחקר הינו שאלון סגור.
אוכלוסיית המחקר הם כלל התלמידים בכיתה י' בבית ספר בבני ברק אליו יש לעורכת המחקר נגישות. אוכלוסייה זו כוללת נערים בגילאי 15-16.

תוכן העניינים
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
2.1 הדימוי העצמי
2.2 הישגים לימודיים
2.3 התאוריה של ויגוצקי
2.4 השפעת הדימוי העצמי על שיפור הישגים לימודיים
2.5 השערות המחקר
3. שיטת המחקר
3.1 מערך המחקר
3.2 כלי המחקר
3.3 אוכלוסיית המחקר
4. ממצאים
5. דיון
6. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

*הערת מערכת: הפלטים סטטיסטים אינם מצורפים לעבודה זו.

קטע מהעבודה:

מקורות:

2.98
10. יש לי שליטה עצמית רבה
0.93
3.41
11. אני אדם בעל מצפון
1.36
2.72
12. אני שבע רצון ממה שאני עושה בדרך כלל
1.26
3.36
15. לרוב אני מקבל החלטות נכונות
1.42
3.56
17. אני מצליח בלימודים
1.31
3.52
19. הרבה פעמים משחק לי המזל
ממוצע התשובות המרכיבות את מדד הדימוי העצמי המשפחתי הוא 3.4 (סטיית תקן 0.51) דבר המראה על רמת דימוי עצמי גבוהה מאוד.
נבחן מתאם פירסון בין הדימוי להישגים לימודיים:
*P 0.05
0.31*
כיצד משפחתך רואה את סיכוי הצלחתך
-0.01
אני מסוגל לבצע דברים מסובכים שאחרים לא יכולים
0.28*
משפחתי אוהבת אותי
0.19
יש לי שליטה עצמית רבה
-0.09
אני אדם בעל מצפון
-0.147
אני שבע רצון ממה שאני עושה בדרך כלל
0.281*
לרוב אני מקבל החלטות נכונות
0.028
אני מצליח בלימודים
-0.073
הרבה פעמים משחק לי המזל
מכאן אנו רואים כי יש קשר בין תפיסת המשפחה את סיכויו והחיבה שהמשפחה מפגינה כלפיו לבין הצלחתו. גורם נוסף הוא תפיסתו את נכונות החלטותיו.
דיון
כאמור לעיל הממצאים מראים כי הדימוי העצמי משפחתי והלימודי משפיעים על ההישגים הלימודיים, לעומת הדימוי החברתי שאינו משפיע כמעט על ההישגים הלימודיים.
ממצאים אלו תוצאמים את סקירת הספרות. על פי סקירת הספרות ישנם מחקרים המראים כי הדימוי העצמי משפיע על ההישגים. גיספאן מצאה כי הדימוי העצמי משפחי מסביר את ההישגים ברמה של 15%, הדימוי העצמי הלימודי משפיע ברמה של 35% והדימוי העצמי בין החברי משפיע ברמה של 31%. כלומר חשוב מאוד דימוי לימודי וחברי על מנת
להגיע להישגים משמעותיים.
גם נווה (1998) שהוזכר לעיל הגיע למסקנה כי כאשר ההורים מראים לילד כי הם רוצים ללמוד בעצמם , הילד ירצה זאת גם כן ללמוד. כמו כן מצא כי הקשר בין הדימוי העצמי הלימודי לבין הרצון ללמוד (לא ההישגים) הוא גבוה מאוד.
ממצאי מחקר נוסף שהוזכר לעיל מעידים על כך שיכולתו של המשתתף, המאמץ שהשקיע בעת המבחן, ההכנה המוקדמת למבחן ומידת העניין שגילה בחומר הלימודים היו הסיבות הפנימיות, בעוד שקושי חומר הלימודים, קושיו של המבחן, והתנאים בבית ,היו הסיבות החיצוניות. ניסוי זה הראה כי נבדקים נוטים ליחס להצלחה או לכישלון סיבות
רבות יותר מארבע הסיבות שהוצעו בראשית הפרק (יכולת, מאמץ, קושי המטלה, מזל). יתרה מכך תוצאות המחקר אך הזימו את ההשערה אודות הייחוס שמייחסים תלמידים במצבי הצלחה וכישלון. הממצאים העידו על כך שתלמידים נוטים לייחס הצלחה בעיקר לסיבות חיצוניות ואת הכישלון בעיקר לסיבות פנימיות. ההצלחה ייחסה בראש ובראשונה
להסברי המורה, לתנאים בבית ולחומר הלימודים הקל. והכישלון ייוחס בראש ובראשונה להכנה בלתי מספקת בבית, לחוסר יכולת, למאמץ בלתי מספיק, לקושי חומר הלימודים ולקושי המבחן עצמו. יש לציין כי ייחוסים שכאלה אינם מסייעים לקיום ההערכה העצמית החיובית .ניתן אם כן להסיק כי מורים נוטים לייחס הצלחה של תלמידים להם
עצמם בעוד שהם נוטים לייחס את הכישלון לתלמיד. התנהגות שכזו עלולה לשמש "כנבואה המגשימה את עצמה" במסגרת הכיתה. כאמור וינר ועמיתיו טענו כי תפיסות הסיבתיות של הצלחה ושל כשלון עשויות להיות חשובות מבחינת הבנתה של ההתנהגות הקשורה להישגים. ועל מנת להסביר התנהגות זו הם הציעו דגם ייחוסי ,המבוסס על ההנחה כי
תפיסות הסיבתיות של הצלחה ושל כשלון מתווכות בין המטרימים של התפיסה הסיבתית לבין התנהגות ההישגית. יתרה מכך סוגי הסיבות ,שבני אדם משתמשים בהם כדי להסביר את הצלחותיהם או כישלונותיהם, משפיעים על התנהגות הקשורה להישגים, לדוגמא תלמיד המייחס את התוצאה למאמץ, יטה במקרה של כישלון להתמיד, כיוון שהוא סבור כי
מאמץ הוא גורם הניתן לשינוי ומאפשר שינוי תוצאות בעתיד
מבחינה פסיכולוגית, מחקרים הוכיחו כי ילדים זקוקים לאווירה תומכת ומחזקת, המעניקה תחושות הצלחה. סביבה אשר מספקת התנסויות באמצעותן ילדים יכולים לפתח דימוי עצמי חיובי ותחושת שליטה. ילדים זקוקים לאינטראקציות עם עמיתים התואמים, משלימים ונוגדים את יכולותיהם והתעניינותם.
הדימוי בין חברים לא נמצא כמשפיע על ההתנהגות ההישגית של הלימודים למרות המחקרים לעיל שבדקו דימוי עצמי בין ילדים. ההסבר לאי אישוש השערה זו היא שהדימוי העצמי בקרב החברים אצל אוכלוסיית המחקר חשובה פחות מאשר במגזר חילוני. במגזר הדתי המשפחה והלימודים מהווים חלק נכבד מעיצוב חייו של הדור הצעיר והדימוי
החברי פחות חשוב. עובדה זו נתמכת בדברי של פרידמן מנחם שכתב כי בחברה החרדית אדם נמדד על פי ידיעותיו בתורה וגם על פי יחוסו המשפחתי ופחות על פי כשרונותיו ביצירת יחסי חברה.
סיכום ומסקנות
במסגרת עבודה זו נעשה ניסיון לעמוד על הקשר שבין הדימוי העצמי של התלמיד לבין הישגיו הלימודיים. ההנחה שעמדה לאורך כל העבודה היא שבכל מקצוע לימודי יש חשיבות רבה לדימוי העצמי של התלמיד כמשפיע על ההתנהגות ההישגית שלו.
ראינו שהחל מסוף שנות ה- 60 החלו מקרים שנועדו לבדוק את השפעתם של תהליכים פסיכולוגיים על תהליך הלמידה והשפעתם של תהליכים אלה. כאשר אנו בוחנים את דימוי העצמי של התלמיד ,או התפיסות שלו לגבי סיבות ההצלחה או הכישלון אנו למעשה מדברים על תהליכים פסיכולוגיים פנימיים שחווה התלמיד עם עצמו ועם האינטראקציה עם
הסביבה .במסגרת העבודה ניסנו להראות את החשיבות הרבה שיש לתפיסות התלמיד את הסיבות להצלחה או לכישלון "כמנבאים" להמשך הפעילות ההישגית של התלמיד .כלומר כאשר התלמיד מייחס את הכישלון לסיבות פנימיות, שלו יש לשיטה עליהן כמו השקעה ומאמץ בלימודים ,כך הוא יטה יותר להמשיך ולנסות להגיע להישגים, גם כאשר הוא נתקל
בכישלונות.
עוד במסגרת העבודה ניסינו לבחון את הגורמים שבגינן תלמיד מייחס סיבה זו או אחרת להצלחה או לכישלון. מלבד העובדה כי אנשים שונים חושבים בצורה שונה ושואפים להישגיות שונה ראינו כי למעמדו הסוציו- אקונומי של התלמיד ומוצאו ישנה השפעה חברתית על תפיסותיו את עצמו.
נקודה חשובה נוספת שעלתה במסגרת העבודה היא מקומו של המורה בתוך המערכת התפיסתית של התלמיד את עצמו. ראינו כי צפיותיו של המורה מהתלמיד משפיעים באופן ישיר על התנהגותו של התלמיד ועל ייחוס הסיבות שלו לעצמו לגבי ההצלחה או הכישלון.
ניתוח הייחוסים להבנת ההתנהגות ההישגית של התלמיד מרמזת על כך שיש צורך בחיזוק דפוסים של ייחוסים מסתגלים .שנם מחקרים שהראו כי ניתן לשנות את תפיסת הסיבה הבלתי מסתגלת של תלמידים ובכך למעשה לשפר את תפקודם בלימודים.
המחקר שנערך לעיל על 50 איש אושש את ההשערות כי קיים קשר בין הדימוי העצמי לבין הרמה הלימודית, בעיקר בכל הנוגע לדימוי בבית הספר. ילד הרואה עצמו טוב בלימודים ירצה להוכיח זאת.
מכאן שהמורים בכיתה עליהם למלא תפקיד חשוב בעיצוב תפיסת סיבות מסתגלות אצל תלמידיהם, והשינוי תפיסה שאיננה מסתגלת. למעשה בעת הלימוד בכיתה למורים יש השפעה רבה על התלמידים בכיתה, ומלבד זה שהם צריכים להעביר את חומר הלימוד בצורה טובה וברורה ,להיענות לתלמידיהם, באפשרותם יש גם אפשרות לקבוע את הסיבות
להצלחותיהם ולכישלונותיהם של התלמידים ולהשפיע על תלמידיהם לייחוס סיבות אלה להצלחה או לכישלון.

ביבליוגרפיה
בירנבאום מ (1994) מי מפחד מעבודות מחקר תל אביב.
בר טל ד (1994) . "תפיסות והתנהגויות של תלמידים ומורים: ניתוח ייחוסי", מתוך: בר טל, ד. (עורך) פעילות גומלין כיתה מקראה א', האוניברסיטה הפתוחה.
בר טל ד, דרום א (1978) . "למה מייחסים תלמידים את הצלחתם וכשלונם?", עיונים בחינוך חוברת 20.
לוי יוסף, (תשל"ט) הישגים לימודיים הערכה ומדידה, תל-אביב
ויליאם וסוזן סטיינבק (1990) להצליח בלימודים כיצד לעזור לילדים, ת"א.
בר טל ד, רביב ע, רביב א בר טל י (1980) "תפיסות הסיבתיות של הצלחה ושל כישלון בלימודים אצל תלמידים מבוססים ,תלמידים שבאינטגרציה ותלמידים טעוני טיפוח", עיונים בחינוך, אוקטובר, חוברת מספר 27.
גיספאן נ. (1998), השפעת הדימי העצמי על הישגים לימודיים של ליקוי למידה ירושלים: מכללת ירושלים לבנות.
וילק,ד. (1998) ,מעורבות ושיתוף התלמידים בהערכה חלופית", מקרא ועיון מספר 73
חזן,א (1997) . "האם אפשר אחרת?". על"ה: עלון למורה המתמטיקה, מספר 21.
נווה א (1996) . השפעת האלימות על ההישגים הלימודיים אוניברסיטת דרבי.
נווה א (1998) הקשר בין דימוי עצמי לבין מת ההישגים במטמטיקה אוניברסיטת תל אביב.
פרידמן מ. (1988) החברה החרדית אוניברסיטת בר אילן
רוזנוולד מ (2003) הקשר בין משתנים אישיותיים לבין הישגים לימודיים במסגרת חינוכית רב-גילית (חטיבה צעירה) ובמסגרת חד-גילית באוכלוסייה דוברת ערבית (ערבים, דרוזים ובדואים) חיבור לשם קבלת התואר "ד"ר לפילוסופיה", רמת-גן: בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.
צבר בן יהושוע נ (1999) המחקר האיכותני בהוראה ובלמידה תל אביב.
Atkinson, J.W. An introduction to motivation, Princeton, N.J, : Van Nostrand, 1964.
Weiner, B. "A theory of motivation for same classroom experiences". Journal of Educational Psychology 1979, 71.
דוגמאת שאלון
תלמיד יקר. אודה לך אם תקדיש לי מספר דקות מזמנך.
שאלון זה הינו חלק ממחקר מקיף שנערך במסגרת מחקר אקדמי. התשובות ישמשו למחקר בלבד ולא יועברו לידיעת המורים .
לפניכם מספר שאלות בנושאים אישיים ולאחר מכן שאלות בנושא התוכן. אודה לכם אם תשיבו על כל השאלון, ברצינות הראויה, על מנת שאוכל להסיק ממנו מסקנות.
תודה על שיתוף הפעולה
סמן X במשבצת הנכונה
כלל לא
לא
כן ולא באותה מידה
כן
מאוד
1. האם אתה חושב שאתה מצליח בחיים ובלימודים
2. האם אתה סבור כי אתה מסוגל להרבה יותר ממה שאתה עושה כיום
כלל לא
בצורה מועטה
בצורה בינונית
בצורה טובה
בצורה טובה מאוד
3. כיצד חבריך לשכונה רואים אותך
4. כיצד משפחתך רואה את סיכוי הצלחתך
כלל לא
לא
כן ולא באותה מידה
כן
מאוד
5. האם אתה סבור כי בית הספר מעכב את התקדמותך
6. האם לעגו לך על בית הספר בו אתה לומד
7. חבריך בוטחים בך
8. אני מסוגל לבצע דברים מסובכים שאחרים לא יכולים
9. משפחתי אוהבת אותי
10. יש לי שליטה עצמית רבה
11. אני אדם בעל מצפון
12. אני שבע רצון ממה שאני עושה בדרך כלל
13. המראה שלי מוצא חן בעיני
14. יש לי חברים רבים
15. לרוב אני מקבל החלטות נכונות
16. אני פיקח במידה שאני רוצה להיות
17. אני מצליח בלימודים
18. המורים והחברים מאמינים לי
19. הרבה פעמים משחק לי המזל
רוזנוולד 2003 עמוד 4.
בר טל, 1994, ע' 169.
Atkinson, 1994 . p 46
בר טל, 1994, ע' 170.
סטיינבק 1990 להצליח בלימודים עמוד 45
לוי, תשל"ט עמודים 7-24.
בר טל , 1994, ע' 177.
רוזנוולד 2003 עמוד 180
בר טל , 1994, ע' 177.
Weiner, 1979 pp : 3-25.
בר טל.ורביב, 1980, , ע' 132.
בר טל, ורביב,. 1980, , ע' 132.
סומר, ופולסטיין, 1995, ע' 23.
סומר ופולסטיין, 1995, ע' 23.
בר טל. , 1994, עמוד 172.
בר טל. ודרום. 1978, , ע' 21.
נווה א 1998 עמוד 23.
בר טל.ודרום. 1978, , ע' 22.
בר טל ו רביב, . 1980, עמודים : 142-131.
רוזנוולד 2003 עמוד 56.
נווה 1996, עמוד 10
בר טל, 1994, ע' 174.
גיספאן, 1998, עמוד 3
בירנבראום מ, עמוד 34
צבר בן יהושוע 1999 עמוד 56.
1
2

תגים:

תלמיד · דתי · בית · ספר · לימודים · דימוי · עצמי · הישגים · הצלחה · כשלון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין הדימוי העצמי לבין רמת הישגים בלימודים", סמינריון אודות "הקשר בין הדימוי העצמי לבין רמת הישגים בלימודים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.