אומדן והתערבות סיעודית במשפחה- לאחר ביקור בית

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
עץ משפחה
אומדן משפחה
מבני- פנימי
מבני- חיצוני
מבני- הקשרי
התפתחותי- מעגל החיים על פי Duvall
תפקודי- חומרי
תפקודי- רגשי
שאלון השפעת הטיפול בחולה כרוני על המטפל העיקרי
Calgary Family Intervention Model
APGAR משפחתי- שאלון
התיאוריה של הסטרסים וההסתגלות במשפחה Geri.l. Wood (1996)
התערבות לשינוי המימד הקוגניטיבי של התפקוד במשפחה
התערבות סיעודית למשפחה במשבר Messik& Aguilera(1978)
ביבליוגרפיה

מקורות:

השגחה- זקוק להשגחה.
פרטים על המטפל העיקרי:
המטפלת העיקרית - בת משפחה
מין- נקבה
השכלה- על תיכונית
גיל- 68
הקשר של המטפלת העיקרית לחולה- בת זוג
מקום מגורים של המטפלת העיקרית- בבית החולה
ארץ מוצא- אסיה
שפת דיבור- עברית, יידיש
תחומי הטיפול העיקריים שבהם מעורב המטפל העיקרי בחולה הכרוני:
ניידות- עוזרת בניידות במידה רבה
רחצה- עוזרת ברחצה במידה רבה
הלבשה- עוזרת בהלבשה במידה רבה
האכלה- עוזרת בהאכלה במידה רבה
הפרשות- עוזרת בהפרשות במידה רבה
השגחה- עוזרת בהשגחה במידה רבה
המטפלת העיקרית אחראית על הבאת התרופות . לעיתים יש העזרות במטבית.
ליווי החולה מחוץ לבית- המטופל לא יוצא מהבית כיוון שהוא מרותק למיטה. לפני שהמצב התדרדר היה שימוש בהליכון ואשתו, המטפלת העיקרית, הייתה מלווה אותו למחוץ לבית.
המטפלת העיקרית מסייעת באופן מלא בנטילת התרופות.
תחושת עומס:
מימד הקדשת הזמן לטיפול בחולה הכרוני:
הקדשת הזמן לטיפול- אינו משאיר למטפלת העיקרית זמן לעצמה, לבילויים חברתיים ולטיפול בעניינים אישיים. כל היום מוקדש לטיפול ודאגה לרווחת החולה.
דורש ממך זמן לקום מספר פעמים בלילה- לא תמיד מתעורר הצורך לקום בלילה, והעניין נתון לשינוי.
זמן לטיפול בבני משפחה אחרים- בנם של בני הזוג נשוי והוא מתגורר מחוץ לעיר. בעבר, כאשר המטופל חש עוד בטוב, בני הזוג היו מטיילים ומבקרים את נכדיהם , אך כיום אין אפשרות לעשות זאת.
מימד ההשפעה הגופנית על המטפל:
משפיע לרעה על מצב הבריאות של המטפל- במידה רבה יש השפעה לרעה על המצב הנפשי של המטפלת העיקרית , דבר שגורם לפגיעה במצב הרוח ולפגיעה במצב הגופני.
דורש מאמץ גופני גדול- במידה רבה. המאמץ הגופני בא ליידי ביטוי ההלבשה, רחצה, החלפת מכנסונים, ביצוע פעולות הבית שהעוזרת מהביטוח הלאומי לא מבצעת וכ'ו...
כולל ביצוע פעולות בלתי נעימות- במידה בינונית. המטפלת נדרשת לבצע פעולות של רחצה והחלפת מכנסונים.
גורם למתח בינך לבין בני משפחה אחרים- במידה רבה. ישנו כעס על הבן, שכאמור מתגורר מחוץ לעיר והוא מגיע לביקורים בעיקר בסופי שבוע. המטפלת העיקרית מרגישה וטוענת כי בנה לא מסייע במידה מספקת להוריו ולטיפול בהם. הבן ובת זוגתו כל הזמן עסוקים בענייניהם, עובדים שעות רבות ומטפלים בשני ילדיהם. המטפלת העיקרית
טוענת כי הייתה מצפה ליותר עזרה, הקרבה ונתינה מצד הבן ולא רק הגעה וביקורים בסופי שבוע.
הדרכה שמעוניינת לקבל:
יותר פרטים על המחלה
כיצד יש להתמודד עם הקשיים ותחושת האובדן שמתלווה לטיפול בבעלה.
יש לציין כי המטפלת העיקרית מעורה בטיפול בבן זוגה אך נראה כי קיים חוסר ידע בנוגע לבעיותיו הבריאותיות של בעלה, גורמי סיכון ההשלכות של אותן בעיות בריאותיות. כל אלה גורמים להגברת התסכול הכאב והכעס ממצבו של הבעל וזאת כיוון שישנו פער בין המצוי לרצוי, כלומר, לאישה ישנן ציפיות לא ריאליות ממצבו של הבעל.
מתוך הדברים הנ"ל הערכתי כי יש צורך בביצוע התערבות במימד הקוגניטיבי, דבר שיביא לשיפור ושינוי גם במימד האפקטיבי וההתנהגותי.
Calgary Family Intervention Model
המודל מציג בפנינו 3 מימדי התערבות: קוגניטיבי, אפקטיבי והתנהגותי.
הדגש במודל הוא על: שימור, שיפור ותמיכה בתפקוד יעיל של המשפחה בשלושת המימדים- קוגניטיבי, אפקטיבי והתנהגותי.
הערכת המימדים תתבצע על ידי:
קוגניטיבי- ההתערבות שלי בקוגניציה כללה שאלת שאלות והערכה מה בני המשפחה יודעים על המחלה (עקב מצבו הבלבולי בו שרוי המטופל ההערכה בוצעה רק על המטפלת העיקרית- אשתו). מה היא חושבת שגרם להתפרצות המחלה. ומתן הסברים ותשובות לשאלות שנשאלו.
ההערכה: נראה כי למטפלת העיקרית יש חוסר ידע רב בנוגע למצבו הבריאותי, ההשלכות של המצב הבריאותי וגורמי הסיכון שיש לשים עליהם דגש.
התנהגותי- האם האישה דואגת לקיום אורח חיים תקין, תזונה נכונה ומתאימה, ביצוע מדידות ומעקבים נדרשים.
ההערכה: נראה כי למטפלת העיקרית יש המון רצון לעזור, לטפל ולהעמיק על מנת לשפר, להטיב ולשמר את מצבו של בעלה. אך מאחר וקיים חוסר ידע רב, המטפלת העיקרית לא בדיוק יודעת לאן להוביל את האנרגיות והמשאבים המצויים בתוכה. התערבות במישור הקוגניטיבי עשויה לעזור גם במישור ההתנהגותי.
אפקטיבי- (גם כאן ההערכה בוצעה רק על המטפלת העיקרית בעקבות מצבו הבלבולי של המטופל). שאלתי שאלות להערכת המצב הרגשי לדוגמא: איך היא מרגישה לגבי המחלה של בעלה, איזה רגשות היא מצמידה למצב שבו היא ובעלה נמצאים וכן בוצע APGAR משפחתי להערכת המצב הרגשי
APGAR משפחתי- שאלון
כמעט אף פעם (0)
חלק מהזמן (1)
כמעט תמיד (2)
*
אני מרוצה שביכולתי לפנות למשפחתי לעזרה במידה ומשהו מטריד אותי
*
אני מרוצה מהדרך בה משפחתי משוחחת עמי על נושאים שונים ומתחלקת בבעיותיה איתי.
*
אני מרוצה שמשפחתי מקבלת ותומכת בי כאשר ברצוני לבצע פעילויות חדשות ו/ או לקחת על עצמי משימות חדשות.
*
אני מרוצה מהדרך בה משפחתי מפגינה את תגובותיה ומגיבה לרגשותיי כמו במקרה של כעס, צער ואהבה.
*
אני מרוצה מהדרך בה משפחתי ואני מבלים את זמננו הפנוי יחד
על פי ה APGAR משפחה המשפחה קיבלה ציון 2- והיא נמצאת ברמת תפקוד רגשית ירודה.
Smilkstein, G. (1978).The Family APGAR: A Proposal for a Family Function Test and It's Use by Physicians. THE JOURNAL OF FAMILY PRACTICE. 6 (6) P 1231-1239
התיאוריה של הסטרסים וההסתגלות במשפחה Geri.l. Wood (1996)
האדם אינו עומד לבד, אלא מוקף במשפחה וחברים המהווים לרוב את הסביבה הכי קרובה שלו. לכן, מה שקורה למטופל משפיע על המשפחה כולה. מחשבה זו הנחתה את ג'רי ווד (1996) במהלך עבודתו על תיאורית הסטרסים וההסתגלות במשפחה.
על פי התיאוריה של גרי ווד (1996) המשפחה נאלצת להתמודד עם גורמי דחק רבים, ועל מנת להשיג התמודדות יעילה יש צורך בניצול מקורות תמיכה שכבר קיימים ומציאת מקורות תמיכה חדשים.
המאמר מציג בפנינו 4 דוגמאות למקורות אשר יכולים לסייע למשפחה להתמודד ולהסתגל למצב החדש:
הכרה עצמית של כל בן משפחה
אינטגרציה משפחתית
תמיכה וקרבה בין בני המשפחה
תמיכה של רשת חברתית- חברים, קהילה
המושגים שעליהם מתבססת התיאוריה:
סטרסור- אירוע חיים המשפיע או בעל פוטנציאל להשפיע ולגרום לשינוי בחיי המשפחה.
משבר- זוהי ההכרה בצורך לשינוי והדרישה לשינוי.
צבר סטרסורים- הסטרסורים איתם מתמודדת המשפחה ברצף החיים. הסטרסורים משתנים, מצטברים וזה משפיע על כל בני המשפחה.
מקורות תמיכה קיימים:
מקורות תמיכה התוך משפחתיים- הקשרים בין בני המשפחה, רמת השכלה, מצב סוציו אקונומי.
מקורות תמיכה חוץ משפחתיים- חברים, גורמי רווחה וכדומה.
משאבים:
משאבים קיימים- המשאבים שמאפשרים למשפחה להסתגל ולהכיר בדרישות שהיו קיימים במשפחה לפני מצב הדחק.
משאבים חדשים- המשאבים החדשים שהתפתחו או התחזקו בעקבות צבר הסטרסים שהמשפחה חווה.
במשפחה בה בוצע ביקור הבית גורמי הדחק הם: השבץ המוחי בו לקה הבעל ותוצאותיו, חוסר וודאות לגבי מצבו הבריאותי, ניתוק חברתי בעקבות המחלה, חוסר תקשורת בעקבות המחלה, קושי במילוי התפקודים היומיומיים ותלות, יחסים מתוחים במשפחה עקב המחלה וכ'ו...
מקורות תומכים: אישה, בן, חברים
תפישת הסטרסורים: האישה מרגישה כי מצבה הוא בכי רע, וחשה כי כול דבר שהיא עושה איננו מטיב את מצבו של בעלה.
משבר: חוסר אונים, אי ידיעה כיצד להתמודד עם המצב החדש ועומס רגשי.
משאבים חדשים: קשר הדוק עם המרפאה השכונתית ועם אחות ביקור בית.
התמודדות והסתגלות:לאחר איסוף הנתונים, מצאתי כי החוסר ידע של האישה וכן,ציפיות מוגזמות שגורמות לתסכול רב ממצבו של הבעל הם הגורמים העיקריים לתחושת הכעס והתסכול. דבר זה גורם ליחסים מתוחים בין בני הזוג. על כן, יש צורך בהתערבות שכוללת:
א. לבדוק את רמת הידע של ב.י. - המטפלת העיקרית ובהתאם לכך לקבוע מועד לביקור בית שיוקצה לו יותר זמן מן הרגיל על מנת להסביר, לתת מידע והדרכה למטפלת וכן לתת מקום לשאילת שאלות,ומתן הסברים על פי בקשתה.
ב. לחלק את המטלות היומיומיות בינה לבין המטפלת שמגיעה מהביטוח הלאומי על מנת שתוכל להתפנות יותר לטיפול בבעל.
ג.לתת מספר מצומצם של משימות לבן שמגיעה לביקורים בסופי שבוע שהוא יהיה אחראי עליהם כמו לשלם תשלומי חשמל, טלפון, ארנונה (ניתן לבצע זאת בקלות דרך האינטרנט וזה עשוי לחסוך להוריו הרבה זמן ומאמץ) וביצוע סידורים של בנק (שגם אותם ניתן לבצע בקלות דרך האינטרנט והטלפון).
השאיפה היא להגיע למצב שבו המטפלת העיקרית מודעת למצבו של בעלה, יודעת למה לצפות ויודעת היכן יש מקום לשינוי ועזרה מצידה. הרציונל הוא להימנע ממצב של שחיקה, עומס רגשי, כעס ואכזבה וזאת על ידי מתן ידע והדרכה וכן, ביצוע חלוקת מטלות מסודרת עם המטפלת מהביטוח הלאומי דבר שיביא לפינוי זמן לעינייניה האישיים של
המטפלת העיקרית. וכן, התמקדות בעזרה למטופל עצמו.
בנוסף, התלת משימות שנראות גדולות אך פתרונן עשוי להיות פשוט (כמו תשלום חשבונות הארנונה, טלפון, חשמל שניתן לבצע אותם דרך האינטרנט) לבן והן ישקיטו את תחושותיה כי הבן לא עוזר מספיק ויורידו מהמטפלת העיקרית נטל רב.
Smith, M.G. Liehe, P.R. (2003). Middle Range Theory for Nursing. N.Y:
Springer
התערבות לשינוי המימד הקוגניטיבי של התפקוד במשפחה
מאחר והתקיימה רק פגישה אחת עם המשפחה, לא הגעתי עם המשפחה לשלב ההתערבות וההתערבות עצמה היא בגדר הצעה להתערבות והיא לא יושמה.
המטרה: שינוי הדרך בה המשפחה תופסת את הבעיה הבריאותית.
הדרך: הצגת רעיונות, דעות, אמונות, חיזוקים, מתן מידע והדרכה לגבי הבעיה הבריאותית וגורמי הסיכון.
הערכה חיובית- הערכה חיובית של החוזקים של הפרט. כאשר מזהים התנהגויות שמצביעות על דפוסי התמודדות חיוביים עם מצבי דחק - משקפים לה את המצב ומחזקים אותה.
מתן מידע ויעוץ- מתן מידע על נושאים רלוונטיים המעסיקים את המשפחה, וייעוץ כיצד להתמודד עם הבעיה שנוצרה- ע"פ ובהתאם להנחיות המקצועיות הנהוגות בקהילה.
לאחר ביצוע ההערכה עם המטפלת העיקרית ובדיקת רמת הידע ותפיסתה את המחלה של בעלה , נתכנן התערבות שתתאים לצרכים ולמשאבים של המשפחה.
לפני תכנון ההתערבות עלינו להתייחס ולענות על מספר שאלות:
מהם הדברים שיש לשנות ושקיימת עליהם הסכמה-
#מתן ידע ופרטים לגבי המחלה ומצבו הרפואי של החולה.
#דרכי התמודדות עם העומס הרגשי המתלווה לטיפול.
מהם הדברים שאין עליהם הסכמה-
# הסבר והדרכה לגבי הטיפול הסיעודי בחולה. המטפל העיקרית מרגישה כי היא עושה את המיטב מבחינתה לשיפור ושימור מצבה של בעלה אך יש פה חוסר הבנה כי חוסר במידע מביא לטיפול פחות יעיל ופחות מכוון לצרכים הנכונים.
מהן הבעיות שעליהן יש הסכמה-
# חוסר התמודדות עם המצב החדש והעומס הרגשי.
# מתן ידע ופרטים לגבי המחלה ומצבו הבריאותי של הבעל.
לאיזה תחום תפקוד ההתערבות שלנו מכוונת- קוגניטיבי. ההתערבות במימד הקוגניטיבי תסייע בשיפור אופן ההתמודדות עם המימדים הרגשיים וההתנהגותיים ורק לאחר ההתערבות במימד הקוגניטיבי נוכל לבצע הערכה מחודשת של המימדים הרגשיים וההתנהגותיים ולתכנן התערבות במידת הצורך.
האם השינוי תואם את סגנון החיים של המשפחה- הקניית ידע, מידע והדרכה לגבי מצבו של המטופל לא סותרת ולא נוגדת את סגנון החיים של המשפחה. המטפלת העיקרית מעוניינת לקבל מידע אך לא הייתה סביבה מסגרת מתאימה שהייתה קשובה לה ושהייתה מוכנה להעניק לה מידע זה. לטענת המטפלת העיקרית גם כשהייתה שואלת היא לא קיבלה את
המענה הנדרש והצפוי לשאלותיה.
התערבות סיעודית למשפחה במשבר Messik Aguilera(1978)
הרציונל בהתערבות מתואר בתיאורית ההתערבות הסיעודית למשפחה במשבר:

הופעת אירוע
על פי התיאוריה של מסיק ואגילרה יש לבצע התערבות סיעודית במשפחה שנמצאת במשבר ויש לשאוף להגיע לתגובות ולתוצאות מימין המסומנות בסגול- זהו בעצם הרציונל שלנו. התגובות משמאל הן התגובות שמביאות להתדרדרות, נפילה וקושי בהתמודדות.
Aguilera, G.R. Messick, J.M. (1978). Crisis Intervention Theory and Methodology. 4th edition St. Louis: C.V. Mosby Co.
ביבליוגרפיה
Aguilera, G.R. Messick, J.M. (1978). Crisis Intervention Theory and Methodology. 4th edition St. Louis: C.V. Mosby Co.
Smilkstein, G. (1978).The Family APGAR: A Proposal for a Family Function Test and It's Use by Physicians. THE JOURNAL OF FAMILY PRACTICE. 6 (6) P 1231-1239
Smith, M.G. Liehe, P.R. (2003). Middle Range Theory for Nursing. N.Y:
Springer
Wright, M.L. Leahey, M. (2000). Nurses and Families. A guide to family Assessment and Intervention. Third edition. F.A. Davis Com. Philadelphia.
16
ב.א.
המטופל
A- תהליכים במעגל החיים
B- מאורעות שהתרחשו אצל המשפחה
C- מאורעות בעלי פוטנציאל משברי ומשברים
ב. מנגנוני התמודדות
א. תפיסת האירוע
מעכבים
מסייעים
גורמים פןעלים:
ב. ג
משפחה באי איזון
ג. תמיכה מצבית
משפחה באיזון
דלה
הגנתיים
מעוותת
ריאלית
תכליתיים
רבה
התדרדרות
צמיחה
התוצאה
י.ב אשתו של המטופל. המטפלת העיקרית.

תגים:

APGAR · סטרסים · והסתגלות · במשפחה · התערבות · סיעודית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אומדן והתערבות סיעודית במשפחה- לאחר ביקור בית", סמינריון אודות "אומדן והתערבות סיעודית במשפחה- לאחר ביקור בית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.