קריטריונים לפתיחת סניפי בנקים חדשים

תקציר העבודה:

מאמר זה יציג בקצרה כלי עזר לקבלת החלטות לפתיחת סניפי בנקים חדשים.
הקריטריונים יעברו מרמת המקרו אל רמת המיקרו. הבדיקות יתחילו בניתוח הצורך בסניפים חדשים ביישובים, רובעים או איזורים מסויימים באמצעות פיתוח משוואת רגרסיה על סמך נתונים סוציו-כלכליים. בשלב השני, לאחר שנבחר המיקום, ייבחן גודל הסניף ופקדונות הציבור, גם הם באמצעות פיתוח משוואת רגרסיה המתבססת על נתונים סוציו-כלכליים. בשלב השלישי, לאחר שנקבעו המיקום וגודל הסניף, ייבחנו שיטות להערכת רווחיותו. בשלב הרביעי תוצג שיטה לאומדן רווחיות עתידית של סניף מוצע המתבססת על נתונים מאזניים ותפעוליים.
כל הקריטריונים הללו הם כלי עזר הכרחיים בתהליך קבלת ההחלטות לגבי פתיחת סניף בנק חדש.

מקורות:

Untitled
קריטריונים לפתיחת סניפי בנקים חדשים
מבוא:
מאמר זה יציג בקצרה כלי עזר לקבלת החלטות לפתיחת סניפי בנקים חדשים.
הקריטריונים יעברו מרמת המקרו אל רמת המיקרו. הבדיקות יתחילו בניתוח הצורך בסניפים חדשים ביישובים, רובעים או איזורים מסויימים באמצעות פיתוח משוואת רגרסיה על סמך נתונים סוציו-כלכליים. בשלב השני, לאחר שנבחר המיקום, ייבחן גודל הסניף ופקדונות הציבור, גם הם באמצעות פיתוח משוואת רגרסיה המתבססת על נתונים
סוציו-כלכליים. בשלב השלישי, לאחר שנקבעו המיקום וגודל הסניף, ייבחנו שיטות להערכת רווחיותו. בשלב הרביעי תוצג שיטה לאומדן רווחיות עתידית של סניף מוצע המתבססת על נתונים מאזניים ותפעוליים. כל הקריטריונים הללו הם כלי עזר הכרחיים בתהליך קבלת ההחלטות לגבי פתיחת סניף בנק חדש.
אומדן התפלגות סניפים לפי ישובים מנתונים סוציו-כלכליים
ניתן לפתח נוסחה, המקשרת בין מספר משתנים סוציו-כלכליים למספר הסניפים של מוסדות בנקאיים ביישובים שונים. כך ניתן לאתר יישובים בהם קיים חוסר (או עודף) סניפים. התוצאות מתקבלות באמצעות הרצת רגרסיה רבת משתנים על נתוני חתך של מספר ערים ומועצות מקומיות, או של חתכי איזורים בתוך ערים ושטחים גדולים. נוסחת הקשר
מתבססת על המשתנה התלוי - מספר הסניפים ליישוב, או מספר הסניפים לאיזור או רובע - ועל משתנים מסבירים רבים המתחלקים לשתי קבוצות איפיון עיקריות - גודל האוכלוסיה והרכבה והמצב והפעילות הכלכלית ביישוב או ברובע.
הנחות היסוד הן כי מספר הסניפים וסך הפיקדונות גדלים ככל שרמת הפעילות הכלכלית עולה, ככל שהמצב הכלכלי של התושבים טוב יותר וככל שהאוכלוסיה גדולה יותר, ולהיפך. לדוגמא, למשתנים כגון מכוניות פרטיות לאלף נפשות, הכנסות ממס עסקים כאחוז מהכנסות הרשות המקומית ממיסים (אינדיקטור לפעילות כלכלית), עסקים מסחריים
ברובע כאחוז מסך כל העסקים המסחריים בעיר, יחידות דיור לשימוש מסחרי כאחוז מסך יחידות הדיור ברובע (פעילות מסחרית) וכדומה, השפעה חיובית על המשתנה התלוי. לעומתם, למשתנים כגון סיווג משרד הפנים וסיווג מספר הסעד (ערכים אלה גבוהים יותר ככל שרמת החיים ביישוב נמוכה יותר, ולהיפך), אחוז התושבים יוצאי ארצות אסיה
ואפריקה מכלל האוכלוסיה ביישוב (עקב רמת חיים נמוכה יותר והרגלי עבודה עם בנקים) וכדומה, השפעה שלילית על המשתנה התלוי.
האומדן, המתקבל מנוסחת הקשר בין מספר הסניפים ביישוב ונתונים סוציו-כלכליים, יכול לשמש כנקודת מוצא לקביעת מספר הסניפים הדרוש בכל יישוב. הרצת רגרסיה דומה על סך פיקדונות הציבור, עם משתנים מסבירים דומים, יכולה לשמש נקודת התייחסות נוספת בקביעת מספר הסניפים הדרוש בכל יישוב, ולאיתור מקומות יישוב בהם דרושים
סניפים נוספים.
השלב הבא במערכת השיקולים בדבר הרחבת רשת סניפים מתייחס לבדיקת פרוייקטים ספציפיים, בו נתונה חשיבות מכרעת לאומדן הגודל הצפוי של סניף ממוצע.
אומדן גודל של סניף על-פי נתונים סוציו-כלכליים
פרק זה בודק אם ניתן לאמוד את גודל הפיקדונות בסניף לפי נתונים סוציו-כלכליים של היישוב בו הוא ממוקם. כמו בפרק הקודם, מבוססת שיטת העבודה על רגרסיה רבת משתנים בעלת נתונים סוציו-כלכליים זהים. המשתנים התלויים, אותם מנסים לאמוד, כוללים סעיפים מאזניים עיקריים: סה"כ התחייבויות, פיקדונות לפי דרישה, פיקדונות
לזמנים קצובים במטבע ישראלי, חסכונות בתכניות חסכון מאושרות, פיקדונות במטבע חוץ של תושבים ישראלים ומספר העובדים לסניף. כל אחד מהמשתנים הללו מתייחס לסניף, ולא למקום היישוב. למשתנים המסבירים הסוציו-כלכליים נוספים מספר משתנים המתייחסים למוסד הבנקאי אליו שייך הסניף, מתוך הנחת היסוד שגודל הסניף לא מותנה
רק במשתנים סוציו-כלכליים ביישוב בו הוא ממוקם, אלא גם במוסד הבנקאי אליו הוא שייך. ההנחה היא שלגודל המוסד הבנקאי יש השפעה חיובית על גודל הסניף, כלומר, לסניף של מוסד בנקאי גדול יש יתרון בגיוס פיקדונות על פני סניף של מוסד בנקאי קטן. כאומדן לגודל המוסד הבנקאי נעשה שימוש בשני משתנים - סך פיקדונות הציבור
בבנק ומספר סניפיו בכל הארץ.
משתנה מסביר נוסף הוא מספר הסניפים של המוסד הבנקאי במקום היישוב או ברובע, מתוך הנחה כי ככל שמספר סניפיו של המוסד הבנקאי ביישוב מסויים רבים יותר, כך גודלו הממוצע של הסניף קטן יותר, כלומר, קיים מיתאם שלילי בין מספר הסניפים של מוסד בנקאי במקום יישוב מסויים לבין גודל סניפיו באותו מקום. שאר ההנחות זהות
לאלו שהוזכרו בפרק הקודם - קיים מיתאם חיובי בין גודל הסניף לבין גודל היישוב, רמת החיים של תושביו והפעילות הכלכלית בו.
התופעה העיקרית המתבררת מרגרסיות שהורצו בעבר היא כי גודלו של סניף מותנה, בראש ובראשונה, בגודל המוסד הבנקאי אליו הוא שייך. המסקנה הנובעת מקשר חיובי מובהק זה היא כי סניפים של בנקים גדולים יצליחו לרכז יותר פיקדונות מסניפים של בנקים בינוניים וקטנים.
בעיה קשה נוספת היא מהו הגודל המינימלי של סניף ומהם האלמנטים הנוספים המשפיעים על הכנסותיו והוצאותיו. על מנת לפתור בעיה זו יש לבדוק את נושא רווחיות הסניף.
רווחיות הסניף
לאחר קבלת אומדן לגודלו של סניף יש לחשב את תרומתו לרווחיות הבנק. חישוב רווחיות הסניף הבודד מהווה משימה קשה עקב קשרי הגומלין ההדוקים בין הסניף למרכז, וחוסר האפשרות לערוך תחשיב מדויק של תרומת הסניף לרווחיות המרכז ושל שירותי המרכז לסניף.
התלבטות זו של חישוב רווחיות הסניף, ובמיוחד לגבי אומדן רווחיותם של סניפים חדשים, אינה מיוחדת לישראל. אחת השיטות לגבי סניפים חדשים, הנהוגה בארה"ב, מתבססת על ההכנסות של סניף קיים באיזור בעל אופי דומה, בעוד שההכנסות מחושבות לפי מספר העובדים הצפוי בהתאם לגודל הסניף, סוגי הפיקדונות וסוגי הלקוחות.
כיוון שחישוב הרווחיות מותנה בסוגי הפיקדונות ובמגבלות המוסדיות בארץ, יש להתחשב באלמנטים המרכזיים המשפיעים על חישוב הרווחיות ובשיטות החישוב הנהוגות במספר מוסדות בנקאיים בגדלים שונים. קיים מודל פשוט לחישוב רווחיות סניף שניתן להתאימו לכל מוסד בנקאי לפי: גודלו, אופי עסקיו ומדיניותו.
השאלה הראשונה שיש לענות עליה היא: מהו תפקידו של הסניף במסגרת הבנק כולו. קיימות שתי אורינטציות עיקריות בתשובה לשאלה זו: האחת גורסת כי תפקידו של הסניף הוא גיוס פיקדונות, השניה גורסת שהסניף הוא יחידה עצמאית שמטרתה לנהל עסק בנקאי במסגרת הוראות הנזילות והנחיות ההנהלה המרכזית, ולשאת רווח. במציאות משולבות
שתי הגישות הנ"ל זו בזו.
בנוסף לגיוס פיקדונות ומתן הלוואות נותן הסניף גם שירותים אחרים לציבור כגון, גביית שטרות, עסקות בניירות ערך, עסקות במטבע חוץ וכדומה. כאן עולה השאלה כיצד לחלק את ההכנסות וההוצאות בין הסניף למרכז. אחד המדדים הנפוצים להעמסת הוצאות המרכז מבוסס על סך הוצאות הסניף: תשלום ריבית ללקוחות, שכר ותשלומים נלווים,
אחזקה וכו'.
קשה ליישם את כל השיטות הללו לסניפים חדשים עקב בעיית חוסר המידע. ניתן, לכן, למצוא שיטה פשוטה יותר לחישוב מקורב של הרווח הפוטנציאלי של סניף חדש. בחישוב זה יש לכלול רק מספר קטן של משתנים שניתן לחזותם לגבי סניף חדש. התוצאות לא יהיו מדוייקות, אך יקבעו אם הסניף החדש יהיה רווחי, מאוזן, או מפסיד. תוצאה זו
היא, כמובן, מכרעת לגבי החלטות בדבר פתיחת סניפים חדשים.
קיימות מספר אפשרויות לחישוב רווחיותו העתידית של סניף חדש. דרך אחת היא לצמצם את תחשיב הרווחיות למספר קטן של סעיפי הכנסה והוצאה ולאמוד סעיפים אלה מתחזיות של חשבונות מאזניים.
לפי שיטה אחרת נאמד סך ההכנסות לפי סניף קיים בעל התפלגות פיקדונות דומה לזו הצפויה בסניף החדש, כלומר, חלוקה בין פיקדונות עובר ושב ופיקדונות לזמנים קצובים. סך ההוצאות מתבססות על תחזית של מספר העובדים ולא על סעיפים מאזניים, משום שנמצא שבסיס זה נותן תוצאות טובות יותר. אומדן מספרם של העובדים מתקבל מהכרת
אופי הסביבה, סוג הלקוחות ותחזית של מספר החשבונות וגודל המאזן.
אפשרות שלישית היא לבנות מספר מאזני סניף פיקטיביים, על סמך הכרת האוכלוסיה באיזור המיועד, לדוגמא, באיזור מסחרי יושם דגש על הלוואות ובאיזור מגורים על פיקדונות, כאשר התפלגות הפיקדונות נקבעת לפי סוג הלקוחות הפוטנציאליים של הסניף. לגבי מאזנים אלה ניתן לחשב, בקירוב, את רווחיות הסניף לפי השיטה שתוארה, תוך
הוספת מידע נחוץ על סמך נתונים ידועים לגבי סניפים קיימים באיזורים דומים.
הדרך המתוארת בפרק הבא מבוססת על הגישה השניה, כיוון שהיא היחידה המאפשרת לבחון באופן אמפירי את מהימנות התוצאות. לפי שיטה זו אומדים את סך ההוצאות וההכנסות של סניפים קיימים בעזרת רגרסיה רבת משתנים על נתונים הכוללים מספר סעיפים מאזניים ראשיים ותחזית של מספר העובדים. בהתאם למידת הדיוק של התוצאות לגבי
סניפים קיימים ניתן להעריך את טיב הנוסחה המוצעת לגבי סניפים חדשים.
אומדן רווחיותו של סניף לפי נתונים מאזניים ותפעוליים
יש חשיבות רבה לאומדן הרווח לגבי סניפים ששוקלים את הצורך בפתיחתם. השיטה המתוארת מבוססת על מציאת קשר בין רווח הסניף לפי התחשיב המפורט לבין מספר קטן של משתנים מאזניים ותפעוליים. הקשר מבוטא ע"י משוואה מתמטית המתקבלת מרגרסיה רבת משתנים. התוצאות אמנם מקורבות בלבד, אך הן מאפשרות הבחנה בין סניפים רווחיים
מאוד לסניפים מאוזנים או מפסידים. התוצאות מתייחסות לרווחיות הסניף לאחר שהגיע ליציבות ולא בשנותיו הראשונות.
המשתנים המסבירים כוללים מספר סעיפים מאזניים בצד ההתחייבויות: פיקדונות לזמנים קצובים במטבע ישראלי, פיקדונות לפי דרישה וסך ההתחייבויות הנתונות ברמת מובהקות גבוהה ותורמות, בדרך כלל, את החלק הארי בהסברת המשתנה התלוי. נוסף לכך משמשים עובדי הסניף כמשתנה היחיד המסביר את סך הוצאות השכר ואחרות (להוציא
תשלומי ריבית). האומדנים שהתקבלו ברגרסיות שהורצו הראו שלא ניתן לשפר בהרבה את התוצאות ע"י הוספת משתנים אחרים, וכי הם מדוייקים למדי, כך שהם יכולים לשמש נתון חשוב בשיקולים לפתיחת סניף חדש.
כיוון שנוסחאות הקשר מבוססות על שיטת חישוב רווחיות המקובלת במוסד הבנקאי הבודד ועל נתוניו, יש לפתחן באופן נפרד לכל בנק. שיטת הפיתוח והיישום לצורך בחינת כדאיותם של סניפים חדשים היא: ראשית יש לפתח שיטת חישוב של רווחיות סניפים עבור הבנק, אם אין היא עדיין קיימת, ויש לבוחנה היטב על סמך נתונים היסטוריים
ולתקנה במידת הצורך. בשלב השני יש לבצע שורה של רגרסיות, כאשר המשתנים התלויים הם מרכיבי הרווח העיקריים (הכנסות ברוטו פחות תשלומי ריבית והוצאות אחרות) והמשתנים המסבירים הם סעיפים מאזניים עיקריים, בעיקר מצד הפסיב, וכן מספר העובדים הצפוי בסניף. מתוצאות הרגרסיה מתקבל אומדן לרווח הסניפים אותו יש להשוות
לרווח בפועל. ההשוואה יכולה להיעשות לפי קבוצות סניפים, כלומר, סניפים מפסידים, רווחיים ורווחיים מאוד. אם טיב האומדן הסופי עומד במבחן, ניתן להשתמש בנוסחאות שנתקבלו על מנת לחזות את הרווח הצפוי מסניפים חדשים. במקרים של רווחים או הפסדים קטנים יחסית, יש לבצע בדיקות נוספות ולאמת את התוצאות ע"י ניתוחים
נוספים. אפשרות נוספת היא לבחון כמה אלטרנטיבות של גודל סניף והתפלגות פקדונות אשר, לפי הנוסחאות, יביאו לרווח. לאחר מכן יש לבחון אם סביר שהסניף המוצע יגיע לגודל ולהרכב הפיקדונות הנדרשים. שיטה זו קלה מכיוון שהיא נותנת נקודת מוצא ברורה לתחזית.
ביבליוגרפיה
1. ד"ר אורגלר י., "הסינוף הבנקאי בישראל - דו'ח מחקר", בנק ישראל, המפקח על הבנקים, 1972.
2. CARROLL P., "RATIONALIZING BRANCH LOCATION", JOURNAL OF RETAIL BANKING, VOL. 14, NO. 2, SUMMER 1992, PP:5-9.
3. CHELST K. SCHULTZ J. SANGHVI N., "ISSUES AND DECISION AIDS FOR DESIGNING BRANCH NETWORKS", JOURNAL OF RETAIL BANKING, VOL. 10, NO. 2, SUMMER 1988, PP:5-17.
4. FRERICHS G. R., "'THE DECISION MATRIX' MAPS BRANCH PROFIT POTENTIAL", BANK MARKETING, NOV. 1990, PP:29-33.
5. TANDY G. STOVEL R, "ARE YOUR BRANCHES OUT ON A LIMB?", BANK MARKETING, NOV. 1989, PP:26-29.
6. DAVIS S. G. KLEINDORFER G. B. KOCHENBERGER G. A. REUTZEL E. T. BROWN E. W., "STRATEGIC PLANNING FOR BANK OPERATIONS WITH MULTIPLE CHECK-PROCESSING LOCATIONS", INTERFACES, VOL. 16, NO. 6, NOV.-DEC. 1986, PP:1-12.
7. VOLK R. T., "THE BASICS OF BRANCH SITE SELECTION", THE BANKERS MAGAZINE, SEPT.-OCT. 1987, PP:68-71.
1

תגים:

חסכונות · פקדונות · כלכלה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קריטריונים לפתיחת סניפי בנקים חדשים", סמינריון אודות "קריטריונים לפתיחת סניפי בנקים חדשים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.