יחסי הגומלין בין תיאטרון לחברה

תקציר העבודה:

תופעת המשחק מעניינת, מסקרנת ופשוטה. כאשר באים להגדיר את התופעה, העניין מסתבך, לא פשוט להגדרה, עד כדי כך ששכנר הציע לעשות הפסקה בניסיון להגדיר מה זה משחק. הפילוסוף האוסטרי, ויינשטיין, אמר שאי אפשר להגדיר משחק, אבל אפשר לזהותו לפי דימיון משפחתי של משחקים. משחק דומה לזה. חוקר אחר, קציצנטימהלי מוהלי, הגיע למסקנה שאנחנו יודעים שזה משחק כאשר אנו משחקים, הידיעה שלנו עושה את זה שזה יהיה משחק. ידע סובייקטיבי. הויזנגר אומר שמשחק הוא מעשה עיסוק מרצון הנעשה בתחומים קבועים של זמן ומקום על פי כללים שקיבלנו עלינו מרצון. זוהי הגדרה מבנית לא מספקת של מה זה משחק.
ההבחנה היא בין מבנה המשחק ורוח המשחק (כדור רגל, שחמט).

עולם המשחק הוא רחב ונובע מתוך יצר. יש את תופעת המשחק החברתי בצורה בלתי פורמלית: בדיחות, "סמול טוק", לונה פארק, טיולים, ריקודים, פעילות משחקית בצורה לא מאורגנת, בלתי פורמלית. יש תופעה משחקית שחווים אותה בתור קהל. צופים בתופעה משחקית. יש סוג של משחק בין השחקנים לקהל. יש לנו את תופעת המשחק הפרפומטיבי- מופע או ביצוע, להראות לאורחים את היכולות והידע, להשוויץ, להתגאות בפני קהל לא בצורה מסודרת. רואים את התופעה המשחקית בימי הולדת ופסטיבלים, מסיבות, חתונות, שזה פסק זמן מהיום יום. בתחרויות שונות, אתלטיקה, קזינו, גם רואים את הפעולות המשחקיות: בנגי, משחקים עם שור, טיפוס על הרים, סקי, סנפלינג. במיפוי תופעת המשחק רואים שאין מקום שאין בו תופעת משחק. התופעה היא רחבה וכל כך בתוך החיים שקשה להפריד בין התחומים. אנחנו לפעמים לא בטוחים מתי זה משחק ומתי מציאות. לפעמים מופיעים סימנים של משחק. רוח המשחק היא סובייקטיבית, הכוונה היא בהנאה של המשחק, חדוות היצירה, למרות שזו עבודה. מבנה המשחק הוא אובייקטיבי, ניתן לזהותו גם במקומות שלא קשורים למשחק, בפרלמנט למשל מדברים על חוקי וכללי המשחק. מבנה של קואליציה ואופוזיציה מזכיר תחרות ספורט או מאבק. חברי כנסת אחרי מאבק פומבי הולכים לשתות ולאכול יחד. ניתן לזהות מבנה משחקי במערכת המשפט: קטיגור, סניגור, לבוש המתאים לעולם המשפט. מוקצב זמן לדברים, מבנה המשחק נמצא גם בגזר הדין. קטיגור וסניגור שהתקוטטו הולכים בהפסקה לשתות ביחד, זה לא אישי. זה רק משחק, האומנם? תוצאות המשחק הן גורליות ומשפיעות. למשחק עצמו אין תוצאות מעבר למשחק. הגבולות הם לא לגמרי ברורים.
קיימים משחקים במקום ממוסד: באיצטדיון מתקיימים משחקי תחרות\תיגור, בקזינו מתקיימים משחקי הימור\גורל , בתיאטרון מתקיימים משחקי ה"כאילו", בלונה פארק ובמגרש משחקים מתקיימים משחקי סחרור.
אנסה בעבודתי זו לבדוק מתי אנחנו זה באמת אנחנו, מהן המסכות החברתיות שאנו לובשים, מה הגבול בין משחק למציאות החיים.
אבדוק את השאלה: מי אנחנו באמת?

הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום ואין פירוט ביבליוגרפי לכל המחקרים והחוקרים המוזכרים במהלכה.

קטע מהעבודה:

מקורות:

גופמן, ארווינג: הצגת האני בחיי היומיום, מודן הוצאה לאור בע"מ 1959.
הויזינגה, יהואן: האדם המשחק, מוסד ביאליק, 1984.
זקס, אריה: מהות התיאטרון, האוניברסיטה המשודרת - משרד הביטחון, 1989.
רפ, אורי: עולמו של המשחק, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, 1980.

תגים:

משחק · חברתי · תפקיד · מופע · מציאות · החיים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי הגומלין בין תיאטרון לחברה", סמינריון אודות "יחסי הגומלין בין תיאטרון לחברה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.