הקשר שבין קרינה סלולארית לגידולים סרטניים

תקציר העבודה:

בעולם הולך ומתפתח שהטכנולוגיה שולטת בכל מקום בכלל והרגלי הצריכה של הצרכן הישראלי בפרט לרכוש טלפונים סלולאריים, התפתח אצל הציבור חשש מהשלכות בריאותיות מהקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מטלפונים סלולאריים שונים.החששות מפני החשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים ומהשפעת הקרינה האלקטרומגנטית על הבריאות נובעים מספר גורמים עיקריים: המונח קרינה יוצר חרדה ורגשות שליליים ונקשר בתת מודע לאיום ולסכנה בין השאר בגלל הבלבול בין המושגים קרינה רדיואקטיבית וקרני רנטגן לבין הקרינה האלקטרומגנטית. הקרינה האלקטרומגנטית אינה מוחשית, חסרת ריח אינה נראית לעין ואינה ניתנת לגילוי ללא מכשור מתאים ולכן ישנה חרדה רבה מפניה. חוסר ידע מספק על מקורות הקרינה, סוגים שונים של קרינה, רמות החשיפה השונות והשפעותיהן על האדם גורמים לאי הבנה ולחוסר אמון. קיים מידע המצביע על כך שקרינה אלקטרומגנטית ברמות שמעל הסף המומלץ עלולה לגרום נזקים בריאותיים כתוצאה מחימום הרקמות לעומת זאת, אין מידע וודאי על נזקים כתוצאה מחשיפה לרמות נמוכות מרמת הסף דבר היוצר לעיתים תחושה של חוסר בטחון כלפי המתקן המשדר.
השימוש בטלפונים סלולאריים שנפוץ במהירות ומתקני השידור הרבים המוקמים בריכוזי אוכלוסייה כולל סמוך לבתי מגורים, מוסדות חינוך, בתי חולים וכד' , מעוררים חשש מפני האפשרות של השפעות שליליות העלולות לנבוע מהטכנולוגיה הסלולארית.
ישנם מחקרים המפריכים כל קשר בין קרינה אלקטרומגנטית לגידולים סרטניים לעומת מחקרים המאששים את הקשר בין קרינה אלקטרומגנטית לגידולים סרטניים, כמו כן בעבודה נבחן את ההשלכות הבריאותיות בקרב הילדים והסיבות לכך, ונבחן את הקשר שבין עוצמת הקרינה לשימוש באוזניות. כיום, לאחר 4 שנות עבודה בתחום הסלולארי אני חשה עלייה בצריכה ובתלות שאנו מייחסים למכשיר הסלולארי ולכן תחום זה הוא הרבה יותר קרוב ומדבר אליי. שאלת המחקר היא האם קיים קשר בין קרינה אלקטרומגנטית לבין תופעות בריאותיות בכלל וגידולים סרטניים בפרט?מגבלות העבודה בעיקרן מתייחסות למחקרי אורך שעדיין מתבצעים ולא הוכיחו בצורה גורפת את הקשר, כמו כן את התופעות הבריאותיות לא ניתן לייחס אך ורק לשימוש במכשיר הסלולארי אלא גם ל סביבה בה אנו חיים.בעבודה שלי אציג את כלל מקורות הקרינה האלקטרומגנטית היום יומיים בהן אנו נתקלים תוך התמקדות במקור הקרינה העיקרי המתייחס ל רשת התקשורת הסלולארית: מכשיר הטלפון,אנטנת שידור, והקשר שלהם לגידולי מוח סרטניים ותופעות בריאותיות שונות.כמו כן אתייחס למחקרים שברובם מאששים את הקשר שבין קרינה אלקטרומגנטית לסרטן, כאשר מס' המחקרים המפריכים את הקשר שבין קרינה אלקטרומגנטית לסרטן הינו זעום.קיים קושי בביצוע העבודה כיוון שתחום זה הינו עדיין בתהליכי מחקר לטווח ארוך שלא הוכח עדיין באופן מוחלט אם קיים קשר ישיר הקשור לקרינה הסלולארית ולתופעות הבריאותיות.

הערת מערכת: העבודה נכתבה במסגרת קורס 'חינוך לבריאות הפרט והקהילה'.

קטע מהעבודה:

מקורות:

הרדיקלים החופשיים יתקיפו את החלבונים, יחמצנו שומנים בגוף ויהפכו אותם לרדיקלים חופשיים, ינוונו את המיטוכונדריות של תאי המוח, יפגעו בממבראנות התא ויקטינו את יכולתו לספוג חומרי מזון ולסלק פסולת, וישנו את מבנה ה-DNA. בכך הם גורמים לבלאי מוקדם ולהתנוונות והזדקנות הגוף. מעריכים שמספר רב של מחלות קשור
לתהליכים אלו.חשיפה אלקטרומגנטית גורמת ליצירת כמויות זעירות (תוספת של כ-1%) רדיקלים חופשיים בגוף החי .( ד"ר שליט"א 2001)
כיצד הגוף מתגונן מפני הרדיקלים החופשיים?
תאי הגוף מייצרים נוגדי חמצון שמנטרלים אותם,הבעיה היא שאם נוצרים הרבה רדיקלים בגלל זיהום אויר וחשיפה לקרינה בלתי מייננת, קשה לנטרל את כולם ואלו שנשארים מזיקים מאוד.
הרדיקלים גורמים לבזבוז המאגרים של נוגדי חמצון בתאי עצב ותאי מערכת החיסון דבר המגביר את הפגיעות בעצבים,ופוגע בפעילות מערכת החיסון,מחלות זיהומיות וסרטן. (ד"ר שליט"א 2003)
מה הקשר שבין השימוש בטלפונים סלולאריים לגידול הסרטני?
הטלפון הסלולארי פולט שדות אלקטרומגנטים חזקים בתדרי מיקרוגל, בעת שידור, ושדות אלקטרומגנטיים חלשים, הנובעים מפעולת המכשיר עצמו. כל אלה נפלטים ליד מערכות חיוניות בראש: המוח, מערכות הראייה, השמיעה ושיווי המשקל. ההיפותאלאמוס ובו מרכזי ויסות נוזלים, קצב לב, טמפרטורה, בלוטת ההיפופיזה (המפקחת על הפעילות
ההורמונלית) בלוטת האיצטרובל (המפרישה מלוטונין-הורמון השינה), כלי דם, בלוטות אחרות ועוד.
בזמן השימוש בטלפון חשים בחום, דקירות, צקצוקים (אפקט אלקטרופוני בגלל התנפחות רקמת המוח), עייפות, בלבול, אובדן התמצאות, אובדן זיכרון, הפרעות ראייה וכאבים בעין באותו צד, ירידת תפקוד וכאבי ראש.
חשיפה אלקטרומגנטית גורמת ליצירת כמויות זעירות רדיקלים חופשיים בגוף החי רדיקלים אלה אינם יציבים כיוון שחסר להם אלקטרון והם מיד מנסים להשיג אתו ממולקולה סמוכה: חמצון. בתהליכי הנשימה התאיים נוצרים כ-3-4% רדיקלים ובמאמץ גופני, שכלי, בנשימת חמצן או בזמן לחץ נוצרים הרבה יותר, גם בחילוף חומרים טבעי
נוצרים רדיקלים, וכן בתאי החיסון .
נוגדי החמצון (ויטמינים, מינרלים ואנזימים) מקטינים את ריכוז הרדיקלים עד כמה שניתן אבל ריבוי מזהמים וחשיפה לקרינה מבזבזים נוגדי חמצון אלה ואד ריכוז הרדיקלים עולה והנזק גדל. ניתן להשלים ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון באכילת מזונות עתירי ויטמינים ומינרלים.
החשיפה לקרינה גורמת ליצירת כמויות זעירות של רדיקלים חופשיים בגוף החי שאינם יציבים כיוון שחסר להם אלקטרון כאשר הם מייד מנסים לייצב אותה ממולקולה סמוכה (חמצון).
הרדיקלים מחמצנים והורסים ליפידים (תרכובות שומניות) מהן בנויות ממברנות התאים ומשבשים מאזן יונים,הם מחמצנים את עטיפות העצבים,ובכך מאיצים את מחלת האלצהיימר,כמו כן הם מחמצנים שומנים בדם כולל כולסטרול ובכך גם מאיצים את טרשת העורקים,הם מחמצנים חלבונים כולל אנזימים בתאים המאבדים את פעילותם,מחמצנים גם את
עדשות העיניים והקרניות וגורמים לקטרקט.הרדיקלים פוגעים ב-DNA בתאים, המצטבר למוטציות,שברים ואובדן סגמנטים,בהם חלקים של גנים.כשכאשר חלק ההפעלה של הגן אובד,הוא עלול להפעילו ללא הפסקה. החמור הוא, שאם גן כזה מעורב בחלוקת התא,יתחילו חלוקת תאים בלתי מבוקרות-סרטן. (ד"ר שליט"א 2003)
מחקרים המאששים את הקשר שבין קרינה סלולארית לסרטן:
כדי להגדיר קשר סיבתי בין חשיפה לקרינה סלולארית לבין מחלות שונות (סרטניות ולא סרטניות) ברמת המחקרים האפידמיולוגיים, יש צורך בעמידה ב"מבחן היל" שנקבע בשנת 1965 בידי האפידמולוג הבריטי, סר אוסטין ברדפורד היל. היל טען שכל טיעון בדבר קשר אפשרי בין גורם סביבתי למחלה מסוימת, חייב להיות בעל קשר ביולוגי סביר
ומתקבל על הדעת. המבחן כולל מספר דרישות להוכחת קשר סיבתי, ביניהן מציאת קשר אמיתי, חוזק הקשר, ספציפיות, קונסיסטנטיות, היגיון ביולוגי, מנה/תגובה ולוח זמנים תואם (ריבק, 1999; מהנדסים אדריכלים וטכנו', 1996). המחקרים שנערכו עד היום בנושא קרינה מטלפונים סלולאריים לא הצליחו לעמוד בקריטריונים האפידמיולוגיים
של היל. כמו כן תוצאות המחקרים הללו אינן עקביות ומחקרים שונים הביאו לתוצאות שונות. לדוגמא מחקר שהדגים קשר בין שימוש בטלפון סלולארי והסיכון בפיתוח גידולים במוח (Hardell, L., Nasman, A., Pahlson, A., Hallquist, A. Hansson-Mild, K., 1999) המחקר נערך בקרב משתמשי סלולארי בשיטת ה- NMT (הישנה) ו- GSM
(החדשה). באופן בלתי מובהק נתגלה חשד לגידול סרטני בצד שבו השתמשו בטלפון הסלולארי, סיכון לכך נמצא רק למשתמשי הסלולארי בשיטה הישנה (NMT).
ממחקר אחר בנושא השפעה של חשיפה לשדה אלקטרומגנטי מטלפונים סלולאריים על הקשב האנושי (Lee, T.M., Ho, S.M., Tsang, L.Y., Yang, S.Y., Li, L.S. Chan, C.C., 2001) . עולה כי באחד מתוך 3 אמצעי מדידה של קשב, דווקא הנחקרים שהשתמשו בסלולארי היו טובים יותר מאלו שלא השתמשו בטלפון סלולארי. במקרה זה יתכן
שהנחקרים שהשתמשו בטלפונים סלולאריים היו טובים יותר בגלל מאפיינים אחרים (רמת ריכוז גבוהה יותר וכדומה) ללא קשר לחשיפתם לקרינה אלקטרומגנטית. מהמחקרים הללו ניתן להבין את הבעייתיות שקיימת במחקרים מהסוג האפידמיולוגי, וכי יתכנו ליקויים מתודולוגיים שונים. הבעיה העיקרית נובעת מכך שהשימוש בטכנולוגיה
הסלולארית הינו חדש יחסית, ועדיין לא עבר די זמן כדי לקבוע האם קיים קשר בין שימוש בטלפונים סלולאריים לבין סרטן, או השפעות ביולוגיות אחרות. יתכן שגם רמות נמוכות מאוד של קרינה, שאין להן שום אפקט היום או מחר, יהיו בעלות אפקט לאחר 20 שנה. כי סרטן לא נגרם בהכרח ממאורע אחד, אלא גרירת התגובה שלהם הוא מחשיפה
מצטברת לקרינה, שמעלה סטטיסטית את הסיכוי להופעת סרטן (מהנדסים אדריכלים וטכנו', 1996)
מחקרו של הארדל המתייחס לחשיבותן של ריבוי האנטנות מצא כי הטלפונים הסלולאריים מהווים סכנה בריאותית גבוהה יותר בפריפריות ובאזורים הכפריים כיוון שהם פולטים קרינה חזקה יותר מאשר בערים. החוקרים מצאו כי תושבי האזורים הכפריים שהשתמשו בטלפון סלולארי יותר משלוש שנים נמצאו בסיכון פי שלושה לחלות בגידול ממאיר
לעומת העירוניים.סיכון זה גדל פי ארבעה לאחר חמש שנות שימוש. החוקרים בדקו 1429 אנשים מתוכם בעלי גידול מוחי ממאיר וחלקם בעלי גידול מוחי שפיר, ו-1470 אנשים המתגוררים במרכז ערים בשבדיה, החוקרים שאלו את שתי הקבוצות בנוגע להרגלי השימוש שלהם בטלפונים סלולאריים משך זמן הדיבור ואיזור מגוריהם ( 2005 , Hardel
L)
ליקויים מתודולוגיים נוספים שקיימים: במחקרים כאלה אנו לא יכולים לגרום, כמו במעבדה, לכך שכל המקרים והביקורות יהיו דומים בכל הפרמטרים, פרט לפרמטר אותו אנו בודקים. כמו כן קשה להעריך את זמן השימוש של כל אדם בסלולארי (זה דבר לא קבוע), פעמים רבות גודל המדגם קטן מידי מכדי שיוכלו להצביע על קשר. כל המחקרים
שמצאו קשר, למשל בין משיפה לקרינה אלקטרומגנטית לבן גידולי מוח, מדברים על קשר שאינו חזק, יתכן גם שקיימת השפעה קטנה שלא ניתנת לגילוי בשיטות המדידה שמצויות בידינו (סדצקי, 2000).
מחקרי מעבדה ברקמות תאים - מחקר על שינויים בטמפרטורות המוח עקב חשיפה לטלפונים סלולאריים (Van-Leeuwen, 1999) מהתוצאות עולה כי לא נראה שעלייה נמוכה בטמפרטורה עשויה לגרום לנזקה תמידי.
ממצאים נוספים ומחקרים המיוחסים לאנטנות שידור המאששים את הקשר:
מממצאים שעלו מתוך דו"ח מבקר המדינה בקרב חיילים בצה"ל עובדי מכ"מ נמצא כי מתוך כמה מאות טכנאים של אנטנות מכ"ם המועסקים בצבא, לפחות ארבעה פנו לצבא בחמש השנים האחרונות בטענה שלקו בסרטן המוח בעקבות שירותם הצבאי. אם יש בצבא 800 טכנאי מכ"ם, מדובר בשכיחות גבוהה בהרבה לעומת שאר האוכלוסייה. שניים מהם היו
עדיין חיילים בשירות סדיר כשהתגלתה מחלתם. אצל אחר היא אובחנה רק כעבור שנתיים, במקרה, תוך כדי בדיקה לאחר תאונת דרכים. שניים מהם עברו ניתוח ראש, אחד עדיין מטופל. הרביעי, טכנאי במערכת הבקרה של חיל האוויר, מת בן 29.
עד שנת 2001 תועדו בדו"ח מבקר המדינה 134 מקרים של חיילים שטענו כי לקו בסרטן בעקבות עבודתם בקרבת מכשירי מכ"ם. 53 מהם שירתו בחיל האוויר, בעיקר ביחידת הבקרה שלו, הנעזרת במכ"ם לכוון את הטייסים. מתוך קבוצה של 25 חיילים שהועסקו בכיוון אנטנות בחיל קשר, שישה חלו בסרטן. תלונות נפוצות בקרב החיילים הן על
תחלואה בסרטן הדם ובסרטן האשכים.במסגרת קורס אחד של מודיעין, שהשתתפו בו 70 חיילים, חלו בסרטן שלושה מהחיילים והמדריכה. אחת החיילות מתה מסרטן בכליה בת 23. לאחר תביעה משפטית שבירורה נמשך חמש שנים קבע בית המשפט כי "מותה של המנוחה מוכר כמוות אשר נגרם תוך כדי ועקב שירותה הצבאי". אף על פי כן, לא שינה צה"ל
את עמדתו - הקרינה שפולטים מכשירי המכ"ם אינה מסוכנת. כל כך לא מסוכנת, שאין טעם לצייד את החיילים באמצעי מיגון נגדה.
מחקר אחד הקיף 40 אלף חיילים ששירתו בצי האמריקאי במלחמת קוריאה, בשנות החמישים. המחקר השווה את רמות הסרטן בקרב 20 אלף עובדים במקצועות בעלי חשיפה גבוהה לקרינה - טכנאי אנטנות מכ"ם וטיסה, למשל, לעומת 20 אלף חיילים שנחשפו לרמות נמוכות של קרינה - מפעילי מכ"ם בשלט רחוק, למשל. לאחר מעקב של 40 שנה אחרי גורל
החיילים, התברר כי אלה שנחשפו לקרינה גבוהה מתו פי שניים יותר מלוקמיה. יתרה מזאת, טכנאים מוטסים, שעבדו עם מכשירי מכ"ם שבהם דווחו יותר מקרים של דליפות, נטו פי 3.5 למות מלויקמיה.מחקר שבדק גברים אשר שירתו בחיל האוויר האמריקאי בין השנים 1989-1970 גילה שככל שהחיילים נחשפו לרמות קרינה גבוהות יותר במסגרת
עבודתם, הם נטו יותר לחלות בסרטן הדם. מחקר בקרב עובדי קרינה בצבא הפולני העלה כי חיילים שנחשפו לקרינה, גם ברמות גבוהות וגם ברמות נמוכות יחסית, סבלו פי שניים מסרטן באופן כללי. היו בקרבם פי שניים מקרי תמותה מסרטן המוח ושיעור גבוה עוד יותר של תמותה מסרטן הדם.
מחקר נוסף שבדק -67,829 מפעילי רדיו חובבים (שהגישו בקשה לרישיון להפעלת משדר רדיו) בארצות הברית גילה כי 15 שנה אחרי הגשת הבקשה, התמותה מסרטן המוח בקרבם הייתה גבוהה פי 1.5 משאר האוכלוסייה.(נטע זך 2005).
מחקרים המפריכים את הקשר שבין קרינה אלקטרומגנטית לגידול סרטני:
מחקר שנתמך ע"י מכון הסרטן הלאומי (NCI) בארה"ב השווה את מידת השימוש בטלפון סלולארי של חולים בסרטן המוח לזו של נבדקים בריאים כולם בני אותו מין,גיל וגזע.החוקרים לא מצאו קשר בין שימוש לטלפון סלולארי לגידולי מוח.כלומר,אלו שהשתמשו בסלולארי במשך זמן רב לא היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח גידולי מוח.
רוב המחקרים שנעשו בחיות מעבדה, לא הוכיחו באופן חד משמעי שקיים קשר בין התפתחות של גידולים ממאירים לבין חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית. דוגמא למחקר שהציג קשר כזה הוא מחקרו של Rapacholi (1997) שלקח עכברים מיוחדים ("טרנסגניים" - מהונדסים גנטית) עם נטייה גנטית לפיתוח לימפומה (סוג של סרטן בלוטות) וחשף אותם
לטלפונים סלולאריים דיגיטליים (בתדר 900 מגה הרץ) למשך שעה ביום, לתקופה של 18 חודשים. נראה כי עכברים אלו הראו עודף סיכון מובהק של פי 2.4 בהתהוות לימפומה, לעומת קבוצת הבקרה. צריך להדגיש שהמחקר נעשה על עכברים מיוחדים ולא ידוע אם בעלי חיים בלי הפגם הזה היו מפתחים סרטן, כמו כן לא ידוע אם אפשר להשליך את
תוצאות הניסוי הזה שנערך על עכברים גם על בני אדם, ובוודאי שלא ניתן להסיק מניסוי אחד, ויש צורך להמשיך בחקירה בנושא. כמו כן יש הטוענים כי שיטת המחקר של רפצ'ולי הייתה שגויה וכי המחקר עצמו סבל מליקויים ושיבושים טכניים שונים (נצר, 2001).
במחקר נוסף שבדק חשיפת חולדות בוגרות במהלך ההיריון לקרינה מטלפונים סלולאריים דיגיטליים בתדר של 900 מגה הרץ (Bornhausen, M. Scheingraber, H, 2000), לא נמצאה השפעה ברת מדידה על התנהגות החולדות.
במחקרם של פרופ' זאב אלפסי ופרופ' ברנדה לסטר שבוצע באוניברסיטת בן גוריון נמצא כי עכברים שנחשפו לרמות נמוכות של קרינה נטו פחות לפתח גידולים סרטניים.המחקר בדק את התועלת שבחשיפה לרמות נמוכות של קרינה. מהמחקר עלה שעכברים שנחשפו לרמות קרינה נמוכות, ואחר כך הושתלו בגופם תאים סרטניים - פיתחו סרטן באיחור רב
לעומת עכברים שלא נחשפו כלל. לדעת החוקרים, ממצאים אלו, יחד עם ממצאי מחקרים נוספים, מחזקים את הסברה כי יש תועלת בחשיפה לקרינה ברמה נמוכה: "כמו שנגיף מוחלש מסייע לגוף לפתח נוגדנים, כך כמות קטנה של קרינה עשויה להגביר את תנגודת הגוף להתפתחות מחלות סרטניות",לדעת פרופ' אלפסי.
בטיוואן בוצע מחקר על דיירים שגרו בדירות שנבנו מברזל עם תכולה גבוהה של חומרים רדיואקטיביים. הדיירים נחשפו לקרינה במנות נמוכות לאורך למעלה מ-20 שנה, נמצא כי שיעור התחלואה בסרטן אצלם היה נמוך במידה משמעותית לעומת אוכלוסיה שלא נחשפה לקרינה.
( YNET 3/2/05 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3040991,00.html )
האם ילדים רגישים יותר לקרינה הבלתי מייננת?
מספר הילדים שמשתמשים בטלפון נייד הולך וגדל, ומאחר שלפניהם עוד שנים ארוכות של שימוש במכשיר, דאגת ההורים מהווה תמריץ מוגבר לבחינת הסכנות הטמונות במכשיר הזה.
לאחרונה מתעוררת השאלה: מה בנוגע לילדים, האם לאפשר להם להשתמש בטלפונים סלולאריים ? החשש נובע בעיקר היות ומערכת העצבים של ילדים נמצאת בשלבי התפתחות. אולם עדיין אין לכך תשובה ברורה, משום ששוב קיימים מחקרים סותרים, וכמו כן עדיין לא הגיעו להוכחות חותכות.
Schonborn, F., Burkhardt, M. Kuster, N (1998) השוו ספיגת אנרגיה לראש בין ילדים לבוגרים בתדירויות של 835 מגה הרץ ו- 1900 מגה הרץ. במחקר נתגלה כי בתדירויות של עד 900 מגה הרץ ספיגת האנרגיה בראשו ילד הייתה גדולה באופן ניכר מראשו של מבוגר. בתדירויות גבוהות יותר לא נמצא הבדל משמעותי. דבר זה נמצא בבובות
הדמיה עם חישני חום, ולא בילדים ממש.
Alpert (2000) מתייחס במאמרו לכך שצוות מומחים שמונו ע"י ממשלת בריטניה המליצו להרתיע ילדים משימוש בטלפונים סלולאריים עבור שיחות לא חיוניות. חלק מהמלצתם מבוסס על הוכחה ששדה אלקטרומגנטי של טלפון סלולארי חודר עמוק יותר לראשו של ילד מאשר של מבוגר, כך שכל השפעה בריאותית אפשרית עשויה להתבטא יותר אצל ילדים.
הם גם המליצו שחברות תקשורת אלחוטית יפסיקו לקדם שימוש בטלפונים סלולאריים ע"י ילדים (באמצעות פרסומות וכיוצא בזה). מחברת התקשורת AT T, לדוגמא, טענו שהם אינם משווקים סלולארי לילדים, אולם, בניגוד להצהרתם, החברה מוכרת פנלים של טלפונים סלולאריים עם תמונות של מיקי מאוס, ודמויות דיסני אחרות.
אוזניה (דיבורית אישית) לטלפון הסלולארי: מגביר קרינה או מפחית?
עדיין קיימת אי ודאות לגבי האם שימוש באוזניה מקטין או מגביר את הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולארי וזאת בעקבות פרסומים סותרים (סקל ורגר, 2001; תבור, 2000).
מגזין התאחדות הצרכנים הבריטי "Which" פרסם ב- 4/4/00 תוצאות מחקר שנערך ביוזמת אגודת הצרכנים הבריטית (ע"י חברה בשם ERA). המחקר העלה כי השימוש באוזניה (דיבורית אישית), שנועדה להרחיק את המכשיר הסלולארי מהמשתמש, מגבירה למעשה את הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מהטלפון פי שלושה ומנתבת אותה אל ראשו של המשתמש.
תוצאות המחקר הנ"ל עוררו מהומה רבה וחששות לגבי הסכנה הבריאותית הנשקפת משימוש בטלפונים סלולאריים. על מנת לוודא את אמינות הדו"ח הנ"ל היחידה לקרינה במחלקה למחקר גרעיני שורק ערכה, בדיקה של קרינת תדרי הרדיו הנפלטת מהדיבורית האישית. מדעני היחידה בראשות ד"ר מנחם מרגליות, מצאו כי קרינה זו נמוכה פי עשרים
ומעלה מהקרינה הנפלטת מהמכשיר כשהוא צמוד לאוזן.
אמצעי זהירות להגנה מפני קרינה סלולארית:
עיקר הקרינה ממכשיר הטלפון הסלולארי נעשית מבסיס האנטנה שבו, לכן כל אמצעי המרחיק את האנטנה של המכשיר מראשו של המשתמש, מקטין את רמת החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית. לדוגמא: שימוש בדיבורית לרכב, דיבורית אישית, שליפת האנטנה בזמן השיחה, קיצור משך השיחה (ירוק כחול לבן, 1999; ריבק, 1999).
בנוסף, מומלץ להמעיט בשימוש בטלפון הסלולארי במקומות שבהם רמת הקליטה נמוכה במיוחד, כמו במעליות או במקלטים תת קרקעיים. כמו כן כל הרחקה של המכשיר מהמשתמש תורמת לצמצום החשיפה, אך אם מעונינים בהפחתה דרסטית של החשיפה, יש להרחיק את הטלפון מהגוף למרחק של 20 - 50 ס"מ (הראובני רונן 2002)
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על נקיטת הצעדים הבאים:
שמירה קפדנית על תקני הבטיחות הארציים והבינלאומיים הקיימים: תקנים אלה, המבוססים על הידע הקיים, נועדו להבטיח הגנה על האוכלוסייה - על אנשים המשתמשים בטלפונים סלולאריים, וכן על האוכלוסייה שאינה משתמשת בציוד זה, אך עלולה להיחשף להשפעתו.
התייחסות להפרעות הנגרמות ע"י שדות אלקטרומגנטיים (EMF): טלפוני ניידים עלולים לגרום הפרעות אלקטרומגנטיות למכשירים חשמליים שונים. לכן יש לתת את הדעת לכך ולהיזהר בשימוש בטלפונים ניידים במקומות מסוימים, למשל ליד ציוד אלקטרוני רפואי הפועל בבתי חולים במחלקות השונות. הפרעה עלולה להיגרם גם למערכת ניווט של
מטוסים, וכן למכשירים רפואיים כמו קוצבי לב ומכשירי שמיעה. אנשים הנעזרים במכשירים כאלה צריכים לקבל ייעוץ רפואי-טכני לגבי מידת הסיכון מתופעות אלה, לפני שהם משתמשים בטלפונים סלולאריים. (לקוח מתוך האתר של ארגון הבריאות העולמי)
התייחסות של גופים ואישים שונים לקרינה הסלולארית:
גלובס (22/4/04) שר התקשורת אהוד אולמרט: "ריבוי של אנטנות סלולאריות מפחית קרינה, הובהר ע"י משרד התקשורת וגם אלה של המשרד לאיכות הסביבה כי ככל שיש יותר אנטנות, הקרינה של כל אחת מהן קטנה והקרינה שהציבור סופג קטנה..."(ציטוט שהוצג באתר פורום החברות הסלולאריות)
ד"ר אהוד נאמן ושיאלה קנדל: "ככל שהקליטה גרועה יותר, הטלפון הנייד פולט קרינה בעוצמה רבה יותר... לכן כל מה שמקשה על הקשר בין הטלפון לאנטנה, כמו מחסור אנטנות בסביבה יגרום להגדלת העוצמה האלקטרומגנטית מהמכשיר אל המשתמש ולסביבתו". (ד"ר אהוד נאמן ושיאלה קנדל)
פורום החברות הסלולאריות: "על פי הידע המדעי הקיים בעולם, גלי הרדיו בעוצמה הנמוכה מהמקסימום המותר בתקן אינם מסוגלים לגרום כל נזק בריאותי.כל הגופים המובילים בעולם בתחום זה, ובראשם הוועדה לקרינה בלתי מייננת (ICNIRP), קבעו כי מתחת לעוצמת גל מסוימת המכונה "עוצמת הסף", אין כל יסוד מדעי להניח שקיימת פגיעה
בבריאות האדם. קביעה זו נעשתה על סמך מחקרים מקיפים שנעשו לאורך שני העשורים האחרונים".המחקר המקיף ביותר עד היום נעשה בבריטניה וכלל את אנגליה וסקוטלנד.המחקר לא העלה כל קשר בין גלי רדיו לבין מחלות ממאירות המחקר הגדול והמקיף הזה מפריך טענות בלתי מבוססות שנשמעות,הנובעות בעיקר מחוסר מידע.המחקרים שנערכו
במשך שנים רבות וכללו תצפיות על מאות אלפי אנשים ועשרות אלפי שעות מעבדה הוכיחו מעל לכל ספק שגלי רדיו בתחום התקן-אינם מסוגלים לגרום לתופעה של מחלות ממאירות".החוקרים לא מצאו שכיחות יתר של מחלות ממאירות בקרב אוכלוסיות בקרבה לאתרי שידור המשדרים גלי רדיו,מחקרים אלו פורסמו רק אחרי בדיקה יסודית וזהירה של
המסקנות,כמקובל בעולם המדעי"(אתר פורום החברות הסלולאריות).
המרכז למחקר גרעיני שורק: "בעוצמות גבוהות גורמת קרינה אלקטרומגנטית בתחום תדרי הרדיו לחימום הרקמה ולנזקים ביולוגיים מוכחים הנקראים- "אפקטים תרמיים". אולם, עפ"י הידע המדעי העדכני חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתחום תדרי הרדיו בעוצמות שמתחת לסף מסוים אינה גורמת לנזקים. סף זה הוא גבוה למדי ביחס לעוצמות שאנו
פוגשים בהן בד"כ בחיי היום יום.אומנם קיימים מחקרים ומדענים הטוענים לקיומם של נזקים הנובעים מאפקטים שאינם תרמיים גם בעוצמות נמוכות אולם אלה לא הוכחו. הטלפונים אושרו לשימוש היות ועל סמך הידע המדעי הקיים נראה שהשימוש בהם אינם כרוך בנזק כלשהו, אולם קיימים עדיין מספר סימני שאלה בסוגיה זו.הסיבה לכך הינה
בשל קרבתו הרבה של הטלפון לגוף, רמת החשיפה ממנו אינה זניחה, במיוחד בהשוואה לחשיפות יום-יומיות אחרות".(אתר מחקר גרעיני שורק)
עמדת משרד הבריאות: "מדינת ישראל עוקבת בהתמדה אחר ההתפתחויות והמחקרים בתחום קרינת הרדיו הבלתי מייננת. המעקב נעשה על-ידי מספר גורמים, ביניהם: המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, משרד התקשורת, משרד המדע, חוקרים ומומחים אחרים. כל הגורמים הממלכתיים היו תמימי דעים כי יש להחמיר בסוגיית רמות הקרינה המותרות
ועל כן אומצו המלצות הוועדה הבינלאומית לנושא הקרינה הבלתי מייננת (ICNIRP), שעודכנו בשלהי שנת 1998" (אתר משרד הבריאות).לדעת מומחי משרד הבריאות, יש להגביל את רמות הקרינה בהתאם להמלצות אלו ובמקביל, לנקוט באמצעי זהירות כדי להבטיח כי בכל מקרה, לא ייגרם נזק בריאותי לציבור. עמדת משרד הבריאות כיום, היא
שבתנאי המגבלות המוכתבים על-ידי ההמלצות הנ"ל, אין לחשוש מנזקים כתוצאה מחשיפה לקרינת הרדיו". (אתר משרד הבריאות)
סיכום ומסקנות:
חידושי הטכנולוגיה המודרנית מלווים, מטבע הדברים, בסיכונים אפשריים אשר את חלקם אין המדע מסוגל להעריך ולכמת בזמן אמת. אין כיום תשובה ברורה לשאלה "האם יש סכנה בשימוש בטלפונים סלולאריים?". זאת מכיוון שהטכנולוגיה הזו היא חדשה יחסית, ולא קיימים עדיין ממצאים חד משמעיים לסכנות, אם ישנן, לשימוש בה. יש אנשים
שלא מסתפקים בכך ורוצים תשובה חד משמעית. הפתרון לדעתנו צריך להיות אינדיבידואלי- כל אדם צריך להחליט האם הוא מעוניין להיחשף לקרינה מהטלפון הסלולארי ובאילו אמצעי זהירות להשתמש, אם בכלל.
יש כאלה שיעדיפו לנקוט בגישה שכל עוד לא הוכח בביטחון מוחלט קשר בין חשיפה לקרינת הסלולאר לבין תחלואה ממאירה, אין צורך באמצעי זהירות, ואילו אחרים ינקטו בגישה ש"עדיף להיזהר מאשר להצטער"...
הסכנה הגדולה יותר, לדעתי, היא אופן הצגת ה"אמיתות" על ידי גורמים, מוסמכים ומוסמכים יותר. המצב, כפי שהוא היום מראה תמונה עגומה של מעין "מערב פרוע", שבו כל אחד עושה ככל העולה על רוחו, ומפרסם את ה"אמת" שתועיל לו. העוויתות של גופים אלו על הצרכנים בעלי השלכות בריאותיות ומדובר על מצב של סיכון בריאות
אפשרי, זהו משחק בחיי הצרכנים התמימים, שאינם מודעים למצב.
עוד בכתיבת שורות אלו ישנה מחלוקת בין "האזרח הקטן" לבין חברות הסלולר בסוגיית האנטנות והקמתן, מחר (17/7/05) אמור לעבור תיקון משמעותי להצעת חוק בכנסת בנושא האנטנות הסלולאריות: הצעת שר הפנים אופיר פינס מיועדת להגביר את השקיפות בנושא האנטנות הסלולאריות. החברות הסולריות מתנגדות לה בנחרצות. מדובר בתיקון
לתמ"א (תוכנית מיתאר ארצית) 36 א':
תהיה לציבור הזכות לדעת על כל תוכנית של החברות הסלולריות להקים אנטנה במקום מסוים - ולתושבים תהיה האפשרות להגיש התנגדות לוועדה המקומית (כמו התנגדות לתוכנית-בנייה מוצעת); כמו כן תינתן לוועדות המקומיות היכולת לקבוע, היכן תוצב אנטנה בתחומן.
התיקון לתמ"א כולל גם שיפוי לבעל נכס שלידו הוצבה אנטנה סלולרית ועקב כך נגרם לו נזק כלכלי (ירידת ערך הנכס). תשלום הפיצוי יוטל ברובו (80%) על החברה הסלולרית, והשאר - על הוועדה המקומית. ( http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3113247,00.html )
כמו כן כתבות על הרגלי הצריכה הילדים בסלולאר, אינן מעודדות, מכתבה שפורסמה ב-YNET ב- 15/7/05 ניתן לראות כי בקרב גילאי 5-7 מחזיקים 10% מהילדים טלפון סלולרי, מרביתם טלפונים ישנים של ההורים. נתון נוסף מראה ש-30% מקרב ההורים לילדים בגיל זה מרגישים צורך לתת טלפון לילד. הילד יוצא מהבית וההורה נותן לו את
המכשיר שלו למספר שעות. בגילאי 8-9 כבר 45% מהילדים מחזיקים מכשיר סלולרי. 50% מההורים לילדים בגיל זה מרגישים בצורך לתת לילד סלולרי כיוון שהם יותר עצמאים בגיל זה ונמצאים שעות מרובות מחוץ לבית. בקבוצת גיל זו ניתן למצוא הרבה ילדים עם טלפונים זמניים (שלקחו מההורים למספר שעות) וגם טלפונים ישנים שעברו
אליהם.
 בקרב גילאי 10-11 מחזיקים 66% מהילדים טלפון סלולרי. בקבוצת גיל זו הילדים כבר כמעט אינם מחזיקים טלפון זמני, אלא מבקשים מההורים טלפון חדש ולרוב גם מקבלים. בקרב בני 12 ומעלה כבר 90% מהילדים מחזיקים טלפון חדש.
(http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3112643,00.html)
הפרדוקס שניתן לראות בשני נתונים טריים אלו לסיום כתיבת עבודה זו הוא שמחד האזרחים הישראלים מעודדים את ילדיהם להשתמש בסלולארי ממניעים אנוכיים (דאגה בעיקר) דבר שלא ניתן לשפוט אותו בארצנו ההפכפכה, ומאידך האזרחים מתנגדים להצבת תשתית של אנטנות סלולאריות בערים ובאיזור מגוריהם ממניעים בריאותיים.
ואני אומרת: אם אתם רוצים לשמור על בריאותכם ובריאות ילדכם אז הפחיתו בשימוש במכשיר הסלולארי האישי שלכם ואל תרגילו את ילדכם לשימוש מגיל כל כך צעיר, הרי הצגנו מחקרים עד כמה השימוש בגיל צעיר מזיק...
על שאלת המחקר המתייחסת לקשר בין קרינה אלקטרו- מגנטית לגידולים סרטניים לא הצלחתי לענות חד משמעית אם כן או לא היות והמחקרים עדיין מתבצעים בתחום והינם מחקרי אורך, וכיוון שתחום זה הינו חדש יחסית אין מחקרים קודמים המאששים באופן חד משמעי על קשר בין קרינה אלקטרומגנטית לגידולים סרטניים.
ביבליוגרפיה:
Department of Oncology, University Hospital, Orebro, Sweden, Hardel L *
* Hardell, L., Nasman, A., Pahlson, A., Hallquist, A. Hansson-Mild, K.
(1999). Use of cellular telephones and the risk for brain tumours: a case - control study, Int J Oncol, 15(5), 1045 - 1047.
Leventhal A ,Karsenty E,Sadetzki S. Cellular phones and public health. *
Harefah 2004; 143: 614-618.
* Johansen C, Boice JD JR. Mclaugalin JK, et al. Cellular telephones and cancer: a nationwide cohort study in Denmark. J natl cancer Inst 2001; 93: 203-207.
* Lonn S, Ahlbom A, Hall P. Feychting M . Mobile phone use and risk of acoustic neuroma. Epidemiology 2004; 15: 653-659
* Santini R. et al.: Investigation on the health of people living near mobile telephone* (Paris) relay stations: I/Incidence according to distance and sex.Pathol Biol:369-373. 2002. (6)50
* Special Report: Epidemiologic Literature on EMF and Health Environmental Health Perspectives Volume 109, Supplement 6, December 2001
* Schonborn, F., Burkhardt, M. Kuster, N. (1998). Differences in energy absorption between heads of adults and children in the near field of sources, Health Phys, 74 (2)
160-168.
* Rapacholi MH, basten A, Gebski V al. (1997). Lymphomas in Eu -Pim
transgenic mice exposed to pulsed 900 MHz electromagnetic fields. Radiate Res, 147,
631-640.
* Bornhausen, M. Scheingraber, H. )2000(. Prenatal Exposure to 900 MHz, cell-phone electromagnetic fields had no effect on operated- behavior performances of adult rats. Bioelectromagnetics, 21 (8), 566-574.
* Lee, T.M., Ho, S.M., Tsang, L.Y., Yang, S.Y., Li, L.S. Chan, C.C.
(2001). Effect on human attention of exposure to the electromagnetic field emitted by mobile phones, Neuroreport, 12(4), 729 - 731.
* Alpert, M. )2000). Worrying about wireless, Scientific American, 283(3),
15 - 16.
*Van- Leeuwen, G.M.; Lagendijk, J.J.; Van-Leersum, B.J.; Zwamborn, A.P.; Hornsleth, S.N.; Kotte, A.N. (1999). Calculation of change in brain temperatures due to exposure to a mobile phone. Phys-Med-Biol, 44(10), 2367 - 2379.
ד"ר סיגל סדצקי מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא תל השומר השימוש בתקשורת סלולארית והתפתחות סרטן .4/1/05
נטע זך לא בקרב ולא בקישון מתוך עיתון הארץ 22/6/2005 .
ד"ר אהוד נאמן ושיאלה קנדל האנטנות הסלולריות מתוך דו-ירחון לאיכות חיים וסביבה "ירוק,כחול,לבן".
מבקר המדינה (1999). מתקנים היוצרים קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו- רישויים והפיקוח עליהם, דוח שנתי , 50 ב', מדינת ישראל.
נצר, מ. (2001). האם קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו מסרטנת ?, בטיחות, 271, 11- 9.
סדצקי, ס. ומודן, ב. (2000). טלפונים סלולאריים- רווחה או סירטון?, הרפואה, 139, 361- 360.
עלון מטעם היחידה הפרסומית של אגף הקרינה במשרד לאיכות הסביבה, 1999.
עלון מטעם פורום החברות הסלולאריות ( לא מצוין שנת הוצאה)
עלון מטעם המרכז למחקר גרעיני שורק מרץ 2002
ריבק, י. (1999). תקשורת סלולארית והשפעות בריאותיות, ביטאון לעובדי בריאות בנושאי מחלת הסרטן והשלכותיה, 11, 46 - 49.
הראובני רונן , להרחיק ילדים מסלולארים ככל הניתן הארץ 1/1/02
רגר, ב. וסקל, ע. (2001). הטלפונים הסלולאריים כמבחן לחשיבות מחקר מדעי אמין, הרפואה, 140, 407 - 406.
מרגליות, מ. (1996). השפעות ביולוגיות של קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו, מהנדסים אדריכלים וטכנולוגיים, ינואר ,19 - 14.
אתרי אינטרנט:
המשרד לאיכות הסביבה: www.sviva.gov.il
משרד הבריאות: www.health.gov.il
פורום החברות הסלולריות: www.infocell.org
ארגון הבריאות העולמי: www.who.int/emf
ד"ר שליט"א: www.bsh.co.il הפורטל לשיווין זכויות ולצדק חברתי:
נזקי הטלפונים הסלולאריים, 30/12/05
קרינה סלולארית:על נזק מיידי, סרטן והכחשות, 22/11/03
הסלולארים:מה שהיה לנו, זו רק ההקדמה, 4/3/05
עמותת "חיים וסביבה": www.sviva.net
המרכז למחקר גרעיני "שורק" : www.radiation-safety-soreq.co.il
קרינה מהסלולרי? יכול מאוד להיות שזה טוב לבריאות 3/2/05 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3040991,00.html
ויקפידיה: האנציקלופדיה החופשית http://he.wikipedia.org
תגובת אגף הקרינה לפרסום בעיתון הצרכנות האנגלי "WHICH": www.tzafonet.org.il/kehil/sviva/envsite/hazmat/radiation/cellphone.htm
1

תגים:

סלולארית · קרינה · אלקטרונגנטית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר שבין קרינה סלולארית לגידולים סרטניים", סמינריון אודות "הקשר שבין קרינה סלולארית לגידולים סרטניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.