רישום כפול של ניירות ערך

בקיץ שנת 2000 קיבלה הכנסת את חוק ניירות ערך (תיקון מס' 21), תש"ס-2000(1). בכך הונח הבסיס הסטטוטורי להפעלת הסדר "הרישום הכפול" של ניירות ערך, הנסחרים כבר בשוקי המניות בארצות הברית, גם בבורסה של תל אביב. ההסדר הושק בפועל בשלהי שנת 2000. קדמו לחקיקה עבודת הכנה מאומצת ומסע שיכנוע ציבורי אינטנסיבי בהם נטלו חלק רשות ניירות ערך מחד והבורסה לניירות ערך ואיגוד החברות הציבוריות מאידך(2). הנחת העבודה שהיתה משותפת לכל הצדדים היתה כי רישום כפול של ניירות ערך אלה חיוני להבטחת עתידו של שוק ההון הישראלי ובמיוחד להבטחת קיומה של בורסה בישראל.
לצד תמימות דעים בדבר הצורך לעודד רישום כפול על ידי מתן פטור מדרישות הדין הישראלי ניצבה מחלוקת עקרונית כיצד להגן על עניינם של המשקיעים בשוק הישראלי. רשות ניירות ערך סברה, בהתבססה על המלצות וועדה בראשות דוד ברודט, כי רישום ניירות הערך גם למסחר בישראל צריך להיות מותנה בקיום חובות הגילוי החלות על מנפיקים אמריקאיים בארצות הברית, בהיותן שקולות לדרישות הדין הישראלי מבחינת היקף ההגנה על המשקיעים. מנגד גרסו הבורסה ואיגוד החברות הציבוריות, כי די בגילוי שמקיימים המנפיקים הישראלים לפי המשטר המקל החל על מנפיקים זרים בארצות הברית והגילוי הוולונטרי מצדם, וכי אין לדרוש כל גילוי נוסף. מתכונת זו זכתה לכינוי "רישום כפול אוטומטי", ובסופו של דבר גברה העמדה שדגלה בה.
מלאכת החקיקה התארכה מסיבות רבות. לצד מערכת הבחירות של 1999 ובנוסף למחלוקת הנזכרת, יישום ההסדר היה בגדר מעשה חלוצי מבחינת הגישה הרגולטיבית שהשתקפה בו - גישה שניתן לכנותה "הכרה חד צדדית". אימוץ ההסדר מבטא עמדה עקרונית של המחוקק, שעל אף ריבונותו לקבוע הסדרי פיקוח ככל שנראה לו נחוץ להגנת אינטרסים ישראליים, מוטב לו, ולאותם אינטרסים, לסגת מפני הסדרי פיקוח שמקורם בריבון זר-והכל, ללא תיאום או הסכמה עם הריבון הזר. בכך ניתן ביטוי להשפעות שיש לתהליך הגלובליזציה של שוקי ההון בעולם על שווקים קטנים, המתקשים להתמודד בתחרות עם השווקים הדומיננטיים בארצות הברית ואירופה.
מטרתה של עבודה זו להציג מסגרת אנליטית שיטתית להבנת ההיבטים הרגולטיביים של הסדר הרישום הכפול. אין בכוונתנו להציע "קומנטר" מקיף של הוראות התיקון אלא להציג את הכלים הנחוצים, לדעתנו, לניתוח לשונו, תוך התייחסות לסוגיות נבחרות. ההסדר הוא חדשני, והפעלה מושכלת שלו מחייבת הכרה של הסוגיות עיוניות הנוגעות לו כמו גם של האילוצים המעשיים, שהשפיעו על עיצובו ועתידים להשפיע על תיפקודו. במאמר זה ניתן, לפיכך, משקל הן להיבטי הכלכלה הפוליטית והן להיבטים המשפטיים הפוזיטיביים של ההסדר.

עבודות נוספות בנושא:

• ברל כצנלסון - יחסו לחינוך ילדים ולחינוך לערכים ולערכים יהודיים.
  ( 3,343 מילים, 5 מקורות )
• רישום כפול - ניתוח תשואות ומחזורי המסחר סביב יום הרישום
  ( 4,368 מילים, 7 מקורות )
• מתן ערך ללקוח-שרשרת הערך ומפת השירות
  ( 1,992 מילים, 2 מקורות )
• לימוד ערכים באמצעות המשל
  ( 2,071 מילים, 11 מקורות )
• הקשר בין ערכים ואקלים בכיתה
  ( 7,692 מילים, 7 מקורות )

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.