יחסי דת ומדינה בצרפת משנות השמונים

תקציר העבודה:

במה הדת קשורה לפוליטיקה? מהו המכנה המשותף בין דת, המציעה את הגאולה בעולם-הבא, לבין הפוליטיקה, המנהלת את גורל בני האדם עלי אדמות? במבט ראשון, ייתכן כי הראשונה נוגעת בפנימיות האדם, בעוד שהשנייה נוגעת בקולקטיב. דת ומדינה, דת ופוליטיקה אינן בעלות אותה מהות. והרי מהם היחסים ביניהן? המחשבה הליברלית רואה בדת עניין פרטי לחלוטין ומחוקקי חוק ההפרדה של 1905 פעלו כך שהיא תחזור להיות לכזו. יש לכן צורך לחפש קישורים היוצרים תלות-הדדית בין דת ופוליטיקה.

צרפת, כמקרה בוחן, הינה רפובליקה חילונית מתוקף חוק הפרדת הדת מהמדינה. חוק זה היה אמור לחזק את אופייה הפלורליסטי והדמוקרטי של הרפובליקה הצרפתית, בכך שחילוניות תאפשר אינטגרציה גדולה יותר של בני מיעוטים אתניים ודתיים, לרוב מהגרים. הפרדת הדת מהמדינה אף נועדה להחלשת הכנסייה בחיים הפוליטיים, בהם היא הייתה מעורבת עד 1905. כיום, צרפת מייצגת דוגמא למופת של רפובליקה חילונית, בה הדת נפרדת לחלוטין ממוסדות המדינה ומהשלטון.

באיזו מידה, אפוא, ניתן לומר כי הפרדת הכנסייה מהמדינה תורמת לחיזוק השלטון וליציבות המשטר הרפובליקני, עם ערכיו ההומניסטיים והפלורליסטיים ? האם הפרדת הכנסייה מהמדינה השפיעה בצורה כלשהי על מוסדות המדינה ועל יציבותם? כיצד הפרדה זו יוצאת לידי ביטוי ביחסים הבין-אתניים בצרפת?

לשם מתן תשובה לשאלה זו, יוזכר בשלב ראשון רקע תיאורטי הקשור ביציבות פוליטית, בלגיטימיות, בהשפעת השסעים החברתיים המצטלבים על לגיטימיות ויציבות, ולאומיות (חפיפה בין אזרחות ללאום). רקע כללי על צרפת, סוג משטרה ותולדות חוק הפרדה בין דת למדינה יהוו מעבר בלתי נמנע בדרך להבנת המציאות בת-זמננו. בשלב אחרון, ייעשה מאמץ להבין ולנתח את המצב העכשווי של הפרדה בין דת ומדינה והשפעתו (אם קיימת) על החיים הפוליטיים בצרפת.
מהי המשמעות המדויקת של הפרדה זו, וכיצד היא יוצאת לידי ביטוי במציאות הפוליטית כיום? נראה גם מהו הפירוש שניתן לחוק 1905 ומהן השלכותיו על המציאות החברתית הצרפתית בעידן המודרני, כלומר מאז שנות השמונים, עם התחזקותה של האוכלוסייה הערבית-מוסלמית בצרפת.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
רקע כללי והיסטורי
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: העבודה כוללת מקורות בשפה הצרפתית.

מקורות:

ליפסט, סיימור מ. (תשל"ג) "המאבק החברתי, לגיטימיות ודמוקרטיה", בתוך האדם המדיני. ת"א: יחדיו; עמ' 97-118.
קימברלינג, ברוך (תשנ"ה). "המדינה המודרנית והחברה" בתוך בין מדינה לחברה- סוציולוגיה של הפוליטיקה. ת"א: האוניברסיטה הפתוחה (כרך ב'); עמ' 131-157.
Coutrot, Aline (1988). "Religion et Politique" in R?mond, Ren? (dir.) Pour une Histoire politique. Paris: Seuil; p. 287-314.
"Europe: Big Dominique and his Struggle against the Islamists in France" in The Economist, London, December 18, 2004; 373 (8406): 57.
Eriksen, Thomas H. (1993). Ethnicity and Nationalism. London: Pluto Press.
"France politics: a harder line in French Islam" in EIU ViewsWire. New-York: Nov. 1, 2004.
Judge, Harry (2004). "The Muslim Headscarf and French Schools" in American Journal of Education. Chicago; 111(1): 1-24.
Le Goff et al. (1992). Histoire de la France Religieuse: Soci?t? S?cularis?e et Renouveaux Religieux (T.4). Paris: Seuil.
"Much ado about scarves; French ban on religious symbols counterproductive" in Telegram Gazette. Worcester, Mass.: Dec. 27, 2003; p. A14.
Robert, Jacques (2003). "Religious Liberty and French Secularism" in Brigham Young University Law Review. Provo; 2003(2): 637-660.
Roze, Anne (1995). La France arc-en-ciel. Les Fran?ais venus d'ailleurs. Paris:Julliard.
Savage, Timothy M. (2004). "Europe and Islam: Crescent Waxing, Cultures Clashing" in The Washington Quarterly. 27(3): 25-50.
Shurkin, Michael R. (2000). "Decolonization and the Renewal of French Judaism: Reflections on the Contemporary French Jewish Scene" in Jewish Social Studies, 6(2): 156-176.
Wieviorka, Michel (2004). "The Stakes in the French Secularism Debate" in Dissent. New York; 51(3): 29-31.

תגים:

בצרפת · דמוקרטיה · הדתיים · הסימנים · הפרדת · הפרט · התאגדותית · ויהודים · חוק · חירויות · יציבות · כנסייה · לגיטימיות · מדינה · מוסלמים · רפובליקה · שלטונית · שסעים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי דת ומדינה בצרפת משנות השמונים", סמינריון אודות "יחסי דת ומדינה בצרפת משנות השמונים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.