דת ופילוסופיה בספר "על טבע האלים" של קיקרו

תקציר העבודה:

בניגוד לדת ישראל, המספקת לאדם השקפה אחת ומוסמכת על האל האחד, בורא העולם ומנהיגו המוחלט, על בריאת העולם והאדם, על היחס בין האל לעולם, ועל האדם, זכויותיו וחובותיו, אין בדת היוונית השקפה אחת מוסמכת. הילד היווני המצוי, החל מן התקופה הקלאסית ועד לשלהי העת העתיקה, גדל על שירתם האפית של הומירוס והיסיודוס, ממנה למד על היווצרות העולם, האלים ותפקידיהם ובני האדם הראשונים. אך כתבי הומירוס והיסיודוס לא היו כתבי קודש שאין עוררין לגביהם, וכבר במאות השמינית והשביעית לפסה"נ היו כותבים שהציגו תמונות שונות וחדשות של האלים, של היווצרות העולם ושל היחסים בין האלים לאדם. פתיחות מחשבתית זו איפשרה, בין השאר, גם את תחילתה של חקירה פילוסופית בעולם התרבותי היווני, חקירה שחיפשה את הגורמים לתהליכי הטבע בטבע עצמו ובתבונה, ולא בכוחות על אנושיים ודמויי אנוש.
מתח גדול התקיים בין הפילוסופים, שנתפסו ככופרים בדת ובמסורת, מה שנחשב לעבירה חמורה על החוק בימי הפוליס, לבין השלטון והחוק. הפילוסופים, במיומנות רבה, ניסו לתמרן דרכם בין המוסדות החברתיים המאיימים בגירוש ובמוות, לבין אמונתם והשכלתם. כך נוצרו שלוש האסכולות העיקריות בפילוסופיה ההלניסטית - האפיקוראים, הסטואים והספקנים.
יצירתו של קיקרו, "על טבע האלים", היא דיאלוג המציג את הויכוח בין שלושת האסכולות בחן ושנינות רבה. זוהי יצירה ספרותית, ולא דיווח דקומונטארי, השאובה ממקורות יווניים ורומיים. עד היום מכיל הספר חומר רב למחשבה ולדיון, גם בויכוחים בענייני דת ומוסר המתנהלים בימינו.

מאמר זה עוסק ביחסי הכוחות של הדת והפילוסופיה בספר "על טבע האלים" של קיקרו. ביצירה זו מיוצגות שלושת האסכולות הפילוסופיות המרכזיות שעסקו בשאלת הפילוסופיה מול הדת בעת העתיקה - האסכולה האפיקוראית,- אסכולה הסטואית והאסכולה הספקנית, אליה השתייך קיקרו בתקופת חיבור היצירה.
מטרת המאמר היא לעסוק בשאלות הדת והמוסר בעת העתיקה כפי שהעלה אותן קיקרו על הכתב, שכן מעבר להיות היצירה "על טבע האלים" מקור חשוב, ולעיתים אף יחיד, להצגת תורותיהם של הסטואים המוקדמים ושל אנשי האקדמיה הספקנית שכתביהם אבדו, אין ספק כי היא יצירה פילוסופית בזכות עצמה, העוסקת בשאלות דת ומוסר הנשאלות גם בימנו.

המאמר פותח בהצגת הדת והמסורת ומקומן בחברת הפוליס היוונית בעת העתיקה. מתוארת ייחודה של הדת היוונית כדת פוליאתאיסטית שאליה דמויי אנוש, הן בדמותם והן בהתנהגותם. מודגשת הנקודה כי הדת היוונית בתקופה הקלאסית היתה דת חברתית ולא פרטית, וכי פולחן הפוליס היה גורם מאחד אדיר לקהילה היוונית כמוסד מקודש, וכי גדולה הסכנה בנסיון לערערו.
הפרק השני במאמר יתאר את הפנתיאון היווני ואת השתלטותו על רומא.
יתוארו בקצרה האלים הכתוניים והאלים האולימפיים החשובים על אופיים ותפקידם, ותהליך התייונות המחשבה הדתית הרומית, תוך התפשטות הגישה הפילוסופית היוונית לדת ולאלים בקרב הציבור המשכיל.
הפרק השלישי במאמר עוסק בקיקרו וביחסי הכוחות בין הדת לפילוסופיה. מתוארות האסכולה המגבילה והמצנזרת, האסכולה האלגורית, או האסכולה הסטואית, והאקדמיה הספקנית. בהמשך הפרק מתואר קיקרו, האישים והזרמים שהשפיעו עליו וחלק מהיצירות הפילוסופיות שכתב, ובמיוחד היצירה בה אנו עוסקים - "על טבע האלים".
הפרק הרביעי עוסק ביצירה "על טבע האלים". מתוארות הנפשות הפועלות גאיוס וליוס, המייצג בספר הראשון את האסכולה האפיקוראית, גאיוס לוקיליוס בלבוס, המייצג בספר השני את האסכולה הסטואית, וגאיוס אורליוס קוטה, המייצג את האקדמיה הספקנית אליה השתייך קיקרו בתקופת חיבור הספר.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. האלוהויות היווניות ומקומן בחברה היוונית
3. הפנתיאון היווני והמעבר לפנתיאון הרומי
4. קיקרו, פילוסופיה ודת
5. "על טבע האלים"
6. דיון, סיכום ומסקנות
7. הערות שוליים
8. ביבליוגרפיה

מקורות:

"יוון הקלאסית", בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1979, יחידה 2: "הדת והמיתולוגיה".
המילטון ע., "מיתולוגיה", 1982, בהוצאת מסדה.
פלאסלייר ר., "חיי יום-יום ביוון", 1967, בהוצאת עם הספר.
גלוקר י., הקדמה למרקוס טוליוס קיקרו, "על טבע האלים", 1992, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
גליקר י., "עלייתה של הפילוסופיה היוונית", 1990, בהוצאת משרד הביטחון.

תגים:

הומירוס · היסיודוס · יוון · מיתולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דת ופילוסופיה בספר "על טבע האלים" של קיקרו", סמינריון אודות "דת ופילוסופיה בספר "על טבע האלים" של קיקרו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.