תיכון אבו-גוש

תקציר העבודה:

ההיסטוריה של הקמת התיכון באבו-גוש מראה כמה מוקדי כוח אשר משפיעים על העתיד החינוכי של היישוב. בישראל קיים אי-שיוויון מבני בהזדמנויות החינוכיות המשמש כמכניזם המשומר על-ידי המדינה לשיעתוק הגבולות החברתיים, הכלכליים והפוליטיים בין ערבים ליהודים במדינה. אי השיוויון נגרם על-ידי מערכת מתוחכמת של תקצוב ופיתוח דיפרנציאלי (Mazawi, 1998). ניתן לראות כי עד לשנות ה80 - אבו-גוש הופלתה לרעה על-ידי המדינה, אשר לא אכפה את חוק חינוך החובה (בכיתה ט' וי') ולא נתנה חינוך במרחק סביר ממקום המגורים.
המטרה לפי מזווי היא יצירת גבולות ברורים בין החברה היהודית המשכילה והמתקדמת לחברה הערבית הנחשלת. תפיסת החינוך ביישוב, לפי עיסא ג'אבר, ראש מחלקת החינוך במועצה המקומית אבו-גוש, היא אימוץ של התפיסה המודרנית הליברלית, אשר קיימת בישראל. החינוך מוצג על-ידו כאמצעי ליצירת חברה "מתוקנת" (כלומר חברה מודרנית) ולא פרימיטיבית, אשר בה "המנטאליות לא מתאימה לימינו". כלומר, החינוך הוא אמצעי מודרניזציה, אשר מתקן את החברה המסורתית "הפגומה" ו"המפגרת" ומקדם אותה אל העולם המודרני, הטוב והמוצלח יותר. הגדרה זו החלה עם תחילת השליטה של הדור הצעיר יותר והפחות מסורתי על הכפר. לפי שנהב וחבר מדובר באימוץ של הגדרות המערב את המושגים קידמה ומודרניות, כחלק מתהליך הכפייה של הפרשנות המערבית של טכנולוגיה, מדינה וכדומה, על הקולוניות. לאחר השתלטות הדור הצעיר יותר על הכפר בשנות ה80 -, ניצחה גישה זו. (חבר ושנהב, 2002)
איפיון אחד של מערכת כזו לפי עיסא, היא הימצאות פסיכולוגים ויועצות בביה"ס. אלו כידוע, הן פרופסיות מודרניות, אשר לא היו קיימות בעולם המסורתי (לפחות לא על בסיס הידע עליהן הן מושתתות כיום).
יש לציין כי הזכות לחינוך לא ניתנת כזכות אוניברסלית המגיעה לכל אדם. עיסא מתאר את הקמת התיכון כתוצאה של "הזדהות ואהדה של שר החינוך ליישוב". כלומר, ההתקדמות של אבו-גוש לעידן המודרני תלויה במידת האהדה שרוכש השלטון היהודי ליישוב, או במילים אחרות, למידת הקונפורמיות של היישוב לשלטון היהודי. החינוך הפך למשאב של כוח, אשר ניתן לרכוש על-ידי שיתוף פעולה עם המדינה. (רוזנהק, 1995)

בעבודה זו אביא סקירה היסטורית של המוסד, ראיונות עם ראש מחלקת החינוך במועצה המקומית אבו-גוש, מורים ותלמידים וניתוח לפי התיאוריה הפוסט קולוניאלית.

מקורות:

אבו-עסבה, ח'אלד. 1997. מערכת החינוך הערבית בישראל: מצב קיים וחלופות אירגוניות אפשריות, גבעת חביב: המכון לחקר השלום, עמ' 42-5.
אלחאג', מאג'יד. 1999. השכלה גבוהה בקרב בערבים בישראל: מצב, צרכים והמלצות. חיפה: המועצה להשכלה גבוהה.
חסן, מנאר. 1999. "הפוליטיקה של כבוד: הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה," מתוך דפנה יזרעאלי וחברותיה (עורכות) מין מגדר ופוליטיקה, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 305-267.
יאיר, גד. 1993. "בתי הספר העל יסודיים הערביים במזרח ירושלים באינתיפאדה: דפוסי שינוי מאקרו-חברתיים והשלכותיהם על מעמד המורה, יחסי מורה-תלמיד והוראה," דו"ח מחקר, ירושלים: האוניברסיטה העברית.
יאנג, מ. 1986. "גישה לחקר תכניות לימודים כידע מאורגן בחברה," בתוך שפירא, א. ופלג, ר. (עורכות), הסוציולוגיה של החינוך, תל-אביב: עם עובד, עמ' 463-436.
קליין, אסתר. 2000. "תהליכים של הבניית מגדר בביה"ס," בתוך שמחה שלסקי (עורך), מיניות ומגדר בחינוך, תל-אביב: רמות, עמ' 134-113.
רבינוביץ', דני וח'אולה אבו-בקר. 2002. הדור הזקוף, ירושלים: כתר, עמ' 79-47.
רוזנהק, זאב. 1995. "התפתחויות חדשות בסוציולוגיה של הפלסטינים אזרחי ישראל: סקירה אנליטית," מגמות, מס' 37 (2-1), עמ' 190-167.
שנהב, יהודה וחנן חבר. 2002. "המבט הפוסטקולוניאלי," תיאוריה וביקורת, 20, 22-9.
Aburaiya, Issam and Efrat Ben-Ze'ev (forthcoming), "The Islamic Movement and the Re-Palestinization of Places in Israel: The Case of the Village go As-Sarafand," Working paper.
Mazawi, Andre. 1998. "Religion, Locality Characteristics, High School Tracking and Equality in Access to Educational Credentials: the Case of Palestinian Arab Communities in Israel," Educational Studies, 24 (2): 223-240.
Yair, Gad. 2000. "Educational Battlefields in America: The Tug-of-War Over Students Engagement with Instructions," Sociology of Education, 73: 269-247.

תגים:

אפליה · חינוך · ערביי ישראל · אבו גוש · מיעוט · ערבים · ערבי · פוסט קולוניאלית · תיאוריה · תיכון · בתי ספר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תיכון אבו-גוש", סמינריון אודות "תיכון אבו-גוש" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.