פריסת מבני התאטרון בעיר המודרנית ומערכת היחסים בין העיר לתאטרון

תקציר העבודה:

הצורך התאטרלי הטבוע באדם הובחן על ידי היסטוריונים כבר מראשית קיומם של תיעודים על אורחות חייו של בן המין האנושי. תכונה זו הבאה לידי ביטוי הן בטקסים פולחניים ומאוחר יותר בהופעות אומנותיות נטולות הקשרים דתיים, אשר טבעו תרבות מפוארת של שחקנים, מוסיקאים, זמרים וכמובן צופים, שהתפתחה לאורך השנים. פרקי המבוא מתארים את התפתחות התאטרון מראשיתו ועד ימינו. התיאורים כוללים את ההתפתחות התרבותית והן את התמורות האדריכליות לאורך השנים.
כיום ישנם מרכזי תרבות מפוארים בעולם כולו, כל עיר חשובה המכבדת את עצמה, מתפארת במרכז שכזה. אמנם איכותו של מרכז תרבות גדול באה לידי ביטוי בגודלו, יופיו וחשיבותו בעיר. אך לא די בכך, פן נוסף הינו מעמדו הפוליטי של התאטרון, אותו אבחן בסוגיית ההבדלים בין סוגי התאטראות ויעודם. לדוגמה סביב תעשיית התאטרון הנהנית מיוקרה ותמיכה כלכלית, מתקיימת תעשייה נוספת, שונה של תאטראות השוליים, אשר נבדלים מאלו הראשונים, בחוסר תקציבים וביכולות הפקה נמוכות אך איכותם במסרים המקוריים והפוליטיים.

חלקה השני של העבודה יתאר את הטיפולוגיה של מגוון התאטראות המוכר והמתפקד בעולם. אבחן בעזרת קריטריונים כגון: אדריכלות החוץ של המבנה, המבואה, חלל התאטרון, הבמה ואמצעי העזר שבה את אופיים השונה של המבנים הנחקרים, החל מ"התאטרון הממלכתי" המתקיים בכל עיר תרבות מרכזית, תאטרון זה מיוחד בכך שהוא מארח את כל סוגי המופעים מהעולם והמדינה. תאטרון שני הינו ה"תאטרון הלאומי", אותו אחד המתפאר במסורת שחקנים מפוארת, ובו מתקיימים אך ורק הופעות של צוות השחקנים המקומי. תאטרון נוסף הינו "תאטרון השוליים", זהו אותו תאטרון המתהדר במסרים אישיים, בטקסטים מקוריים ובעצם נותן במה לכל האחר והלוא מוכר. התאטרון האחרון הינו "התאטרון הפתוח", שם אנו מבחינים במספר רב של סוגים, אותו תאטרון שהחל בראשית הופעת התאטרון בעולם ועדין קיים בצורות דומות בהרבה מאוד מקומות.

חלקה השלישי של עבודה יתמקד באופיים הפיזי של שני מרכזי תרבות גדולים בעולם. האחד, שדרת ברודווי שבמנהטן, ניו- יורק. והאחר, אזור התאטראות בwest side - שבלונדון, החלק המתייחס ללונדון יובא כתוספת בפרק הדיון והמסקנות של העבודה. פרט לכך אבחן את אופיים של התאטראות בתל-אביב, כמצע לדיון בדבר השוני המהותי בין המרכזים השונים. גם פה אקבע מספר קריטריונים מאפיין כגון: מיקומם של המבנים ביחס לשדרות ראשיות ומשניות, אופי האזור העירוני בה הם נמצאות, ונוכחותם הפיזית ברחוב שתיבחן בעזרת חקירת אלמנטים האדריכלים.

עבודה זו תתאר את התפתחות תרבות התאטרון בעולם, הן מבחינה תרבותית והן מבחינה אדריכלית. כמו כן יבחנו סוגי היכלי התאטרון הקיימים כיום בעולם כולו.
עיקר העבודה מתמקד באופיים הפיזי של שני מרכזי תרבות גדולים בעולם. האחד, שדרת ברודווי שבמנהטן, ניו- יורק. והאחר, אזור התאטראות בwest side - שבלונדון, החלק המתייחס ללונדון מובא כתוספת בפרק הדיון והמסקנות של העבודה. פרט לכך נבחן אופיים של התאטראות בתל-אביב, כמצע לדיון בדבר השוני המהותי בין המרכזים השונים.

תוכן העניינים:
1. מבוא כללי
2. ההיסטוריה התרבותית והאדריכלית של התיאטרון מיומו הראשון ועד היום רקע כללי.
1.1. התיאטרון ביון.
1.2. התיאטרון ברומא.
1.3. תקופת ימי הביניים.
1.4. המאות ה 17 -15 - באירופה
1.5. המאות ה 18 - באירופה ואמריקה
1.6. המאות ה 18 - באירופה
1.7. התיאטרון המודרני במאה ה- 20.
1.8. התיאטרון הישראלי.
3. התיאטרון - טיפולוגיה בניינית
3.1 הקריטריונים לסיווג טיפולוגי
3.2 התאטרון הממלכתי.
3.3 התאטרון הלאומי.
3.4 תאטרון השוליים.
3.5 התיאטרון הפתוח.
4. התיאטרון בעיר העכשיות
4.1 מתחם תיאטראות - מנהטן
4.1.1הקדמה
4.1.2תנועה
4.1.3טיפולוגיה בניינית:
- מבנים יעודיים
- החזית האחורית
- מיקום ביחס לרחוב
- קומת הכניסה
- צפיפות
- אלמנטים יחודיים
4.1.4סיכום
4.2 התיאטרון בעיר תל-אביב
4.2.1הקדמה
4.2.2תנועה
4.2.3טיפולוגיה בניינית:
- מתחם מבנים יעודיים
- מתחם אורבני יעודי
- מיקום ביחס לרחוב
- קומת כניסה
- צפיפות
- אלמנטים יחודיים
4.2.4סיכום
5. דיון
6. מסקנות
7. סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ALOI, R. (1972). TEATRI AUDITORI: THEATRES AND AUDITORIUMS. ITALY: HOEPLI.
HARTNOLL, P. (1968). A CONCISE HISTORY OF THE THEATRE. LONDON: THAMES AND HUDSON.
BRETON, G. (1989). THEATERS. PARIS: PRINLETON ARCHW PRESS.
RODERICK,H. (1987). THEATERS PLANNING GUIDANCE FOR DESIGN AND ADAPTATION. BRITAIN. CBS COLLEGE PUBLISHING.
BROCKETT, G.O. (1984). THE ESSENTIAL THEATRE. BRITAIN. CBS COLLEGE PUBLISHING.
RODERICK ,H. (1987). THEATRES. LONDON:TECHNICIANS.
GEORGE, C. (1996). THEATRE DESIGN. CANADA: YALE UNIVERSITY PRESS.
RONNIE, M, MARGARET, S. (1995). MAKING SPACE FOR THEATRE. LONDON: THE BRITISH COUNCIL.
JAMES, S. (1996). THEATRE BUILDERS. LONDON: ACADEMY EDITIONS.
BAMBER, G. (1968). ILLUSTRIERTE WELTGESCHICHTE DES THEATERS. JAPAN: LANGEN-MULLER.
FRANKLIN, F. (1993). LONDON. LONDON: DORLING KINDERSLEY LIVNITIES.
FRANKLIN, F. (1993). NEW YORK. LONDON: DORLING KINDERSLEY LIVNITIES
SOUTHERN, R. (1970). THE VICTORIAN THEATRE. GREAT BRITAIN: DAVID & CHARLES-NEWTON ABBOT.
VAN HOOGSTRATEN, N. (1991). LAST BROADWAY THEATRE. NEW YORK: PRINCETON ARCHITECTURAL PRESS.
MORRISON, W. (1999). BROADWAY THEATRE - HISTORY AND ARCHITECTURE. MINECOLA, NEW YORK: DOVER PUBLICATION, INC.
ארליק, א. (1970). הארכיטקטורה ביון העתיקה. ישראל: דפוס ורד ת"א.
סגל, א. (1995). ארכיטקטורה מונומנטלית בארץ ישראל ובמזרח רומי. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
מאירי,י. (1990). תולדות האדריכלות. ישראל: מכללת תל-חי.
ויטרוביוס. (1997). על אודות האדריכלות. תל-אביב: זמורה ביתן.
מוסינאק, ל. (1996). התאטרון מראשיתו ועד ימנו. תל-אביב: דביר.
מצגר-סמוק, נ. (1994). בתים מן החול. תל-אביב: קרן ת"א לפיתוח ומשרד הביטחון.

תגים:

תרבות · תיאטרון · אביב · אדריכלות · אורבני · אירופה · אלמנט · אמריקה · חזית · טיפולוגיה · יון · יעוד · ישראל · כניסה · לונדון · מודרני · מנהטן · מתחם · רומא · רחוב · תנועה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פריסת מבני התאטרון בעיר המודרנית ומערכת היחסים בין העיר לתאטרון", סמינריון אודות "פריסת מבני התאטרון בעיר המודרנית ומערכת היחסים בין העיר לתאטרון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.