הכנסת נשק חדשני-הפריצה של הנשק הגרעיני במלה"ע ה-2 ע"י פרויקט מנהטן

תקציר העבודה:

הנשק הגרעיני, מאז הפצצה האטומית הראשונה הוא, אם נשתמש בדימוי מעולם הפולקלור, השד שיצא מהבקבוק. מאז הכנסתו לשימוש במלחמת נגד יפאן חל על העולם מהפך של 360 מעלות. לעולם המושגים הצבאי שבעבר דובר בו על כבוש ואחזקה, הפגזות של ריכוזי אוכלוסיה על מנת לשבור את המוראל של האזרחים.
עוצמת ההרס שנתווספה לנשק הגרעיני היא גדולה לאין שיעור לעומת כל הפגזה מסיבית קונונציונלית. לעומת הפגזה קונוונציונלית שמתבטאת בהרס בקוטר מוגבל של מבנים ופגיעה פיזית באנשים הרי שמתוצאותיה הנוראות של הנשורת הרדיואקטיבית של הפטריה האטומית סובלים לא רק אלה הנמצאים במוקד הפגיעה אלא גם כל הנמצאים ברדיוס של עשרות רבות של קילומטרים מלב הפגיעה. לעומת מלחמה קונוונציונלית הרי שכוחות לוחמים לא יגיעו לאזור אלא לאחר שטיהרו אותו. בקצרה ניתן לסכם שעוצמתו של הנשק האטומי הוא לא פחות באיום הגלום בהפעלתו מאשר בהפעלתו. כל זמן שאינו מופעל הוא משמש נשק הגנתי לא פחות טוב ממערכות נשק אחרות.
כל זה לא היה ידוע לחוקרים שביצעו את הנסיון המדעי הראשון בשימוש בנשק אטומי. ניסוי שנעשה ב 16 ביולי 1945 במדבר ניו מקסיקו. גם מה שהיה ידוע עדין היה בגדר נסיון מעבדתי.
הנסיונות להגיע לביקוע הגרעיני נמשכו במשך למעלה משני עשורים לפני פריצת מלחמת העולם ה II. האוניברסיטה שהובילה במחקר המדעי היתה אוניברסיטת גניטגן בגרמניה. כך גם רוברט אופנהיימר שכונה אבי הפצצה האטומית וכן אדוארד טלר ואחרים משתתפים ולומדים בסימנריונים הנערכים. כל זה בא לידי סיום ב-1939. גרמניה גייסה, כלל מדינה אחרת, את המדע לשירות המדינה.
הגרמנים, בפרט אלה שלא היו נאצים נלהבים, נקטו בעמדה של סיוע לממשלה מחד ומצד שני המשיכו במחקריהם. למעשה כבר בשנים 1932 עד 1938 היו בבירות אירופה הצלחות בביקוע האטומי ע"י ניוטרונים מכיוון שהחל ב 1932 עד סוף 1938 סירבו להאמין בגילוייהם של המכשירים שברשותם, לא נודע גם למרבה המזל, למדינאים איזה אמצעי שליטה יוצא מגדר הרגיל מצוי בהישג ידם. אנה היינו מגיעים אילו נתפרשה כהלכה תגובת השרשרת באורניום שבוצעה לראשונה ברומא בשנת 1934?
כל הדברים שהובאו עד כאן מחדדים את שאלת המחקר. כיצד "מוכרים" למקבל ההחלטות, או יותר נכון לומר, מציגים לו טכנולוגיות חדשניות בתחום הנשק. לא פחות משהיא חדשנית היא מהפכנית מכיוון שהיא לא קונבנציונלית. השאלה היא כיצד מתגברים על ההתנגדות הטבעית של כל אדם, ועל את כמה וכמה של מקבלי ההחלטות, לאשר תקציבי ענק וצוותים גדולים כאשר גם הביטחון בתוצאה אינו ניתן לכימות ולהשוואה. אין קני מידה להשוואת תוצאות עם המעבר והמשוב לפעילויות הללו סובל מכך לא פחות.
השאלה היא כיצד ייגש מקבל ההחלטות לבדיקת נושא כזה? על סמך איזה מידע ואיזה קריטריונים נוכל לדחות או לקבל החלטה. במציאות של שנות ה-40 הנשק הגרעיני היה חדשני.
השאלה כיצד לקבל החלטות, איזה מרכיבים לקחת בחשבון? כמה גישות לקבלת החלטות מייצגות בדרך כלל את התהליך שבו נקבעת המדיניות. הדבר העקרוני המשותף לכל ההחלטות הוא שהחלטות אינן מתקבלות בחלל ריק. כל החלטה שיש בה עניין מעשי מושפעת ממגבלות שונות.
מספר מודלים של קבלת החלטות אותם נסקור בקצרה בחלק המבוא של העבודה יבהירו לנו ע"י הניגודים בינהם את הבעיתיות הכרוכה במדיניות חדשנית.
בהתיחס לשאלה האם הפרויקט של פיתוח הפצצה האטומית הוא חדשנות טהורה ננסה להוכיח מספר דברים. נכון שהוא חדשנות מרובה מאחר והוא צמח במצב של מלחמה. למרות שהמחקר הגרעיני התנהל כמה עשרות שנים לפני כן הוא קיבל דגשים חדשים במלחמת העולם ה II. לא רק שאיננו כלי נשק קונווציונלי מבחינת הנשק בין זמנו, דאז, באותה תקופה לא ידעו את עוצמת ההרס שלו וזה היה נעלם לא פחות מאשר איך הוא יתפתח. נראה שהוא בא לענות על יעד רציונלי: סיום מהיר של המלחמה.
הפרויקט הזה ניזון מהנחה שהתגלתה לא נכונה שגרמניה הייתה מסוגלת לפתח נשק גרעיני בימי מלחמת העולם ה II. גם אם אכן זה הכריע בפועל את יפן הדעות חלוקות. מעבר לכך גל המלחמות המקומיות לא פסק. הנשק האטומי בידי הכוחות על לשעבר לא מונע את הטבח ואת כל המעשים המתלווים אליו.
בעצם, לדעתי, מה שמצוי על הסף הוא ההכרה שכל פתרון דוקטריני קשוח אינו עובד. בכל פתרון נמצא כמה גישות. החלטות יפות לשעתן בדרך כלל וגם קמפיין לאומי לא ישנה את ההחלטה הרעה.
פרויקט מנהטן החל בתקציב מחקר של 6000 דולר בממוצע וגדל בהתמדה לתקציב של למעלה מ-2 מליארד דולר בסיומו. הפיתוח והמחקר של הפצצה האטומית נעשה רובו ככולו בזמן שארה"ב הייתה במלחמה בשתי חזיתות החזית האירופאית והחזית האסיאתית.
היכולת של הנשק הגרעיני החדש והעקרונות הפיזיקליים שאפשרו את פיתוחו לא היו ידועים לאותם אנשים במערכת הצבאית. יתרה מזאת קשה היה להצדיק בצבא - במטכ"ל האמריקאי את ההוצאות העצומות לפיתוח נשק גרעיני שטרם נוסה מול הביטחון והניסיון של כלי הנשק הקונווציונלים.
הספקות התגברו גם לנוכח העובדה שהחוקרים עצמם לא יכולים היו לחצות בצורה אפקטיבית את ההשפעות של הנשק הגרעיני הן כגורם מרתיע והן כגורם זמין לשימוש מיידי.
לכן שבה ועולה השאלה מדוע הוחלט להתחיל בפרויקט מנהטן, מה שכנע את המערכת הצבאית ואת הפוליטית ובראשה הנשיא רוזוולט להשקיע סכומי עתק בפיתוח ומחקר כל כך מעורפלים?

תוכן עניינים:
1. מבוא - הכנסת מערכת נשק חדשני - הפריצה של הנשק הגרעיני במלחמת העולם ה-2 ע"י פרויקט מנהטן.
2. התפתחות רעיון השימוש בביקוע הגרעיני
3. האיום הגרמני ושאלת הפצצה
4. המרוץ אחר הממשל
5. האם היו חלופות לפיתוח הפצצה.
6. סיכום
7. הערות
8. ביבליוגרפיה

מקורות:

גדעון דורון, להחליט ולבצע, הוצאת עידנים, ת"א 1980.
ר. יונק, שבעתיים כאור החמה, הוצאת מחברות לספרות (תרגום צבי אדר).
Richard Smoue - National Security and The Nuclear Dilema Random House - New York, 1984.
Robert E Osgood - The Nuclear Dilema in America, In American Thought - Westiview Press, 1988.
Robert Jervix - The Illogic of American Nuclear Srategy - Cornell University Press, 1984.
Ryssel F. Weigley - The American Way of War - McMillan Publishing Co., New York, 1973.
Soebcer R. Wears - Nuclear Fear, A History o Images - Harward University Press, 1988.
Akira Igge - Power and Culture - Harward University Press, 1982.
Robert Dallek - Franklin D. Rosvellet and American Foreign Policy 1932 - 1945 - Oxford University Press, 1979.
Department of State Publication 3580 General Foreign Policy Series 15-postwar Forign Policy Preparation 1939 - 1945 - Greenwood Press Publishers, 1949.
Clark Roland - The Brith of The Bomb - London Phoenix House, 1961.
McGeorge Bundy, Danger and Survival, Random House, New York , 1988.

תגים:

ביקוע · מדע · יפן · גרעין · אטום · ארה · אמריקה · פצצה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הכנסת נשק חדשני-הפריצה של הנשק הגרעיני במלה"ע ה-2 ע"י פרויקט מנהטן", סמינריון אודות "הכנסת נשק חדשני-הפריצה של הנשק הגרעיני במלה"ע ה-2 ע"י פרויקט מנהטן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.