גנטיקה של עבריינות

תקציר העבודה:

האלימות בימינו הפכה לחלק בלתי נפרד ממערכת ההתנהגות היום יומית. היא מתבטאת במידה הולכת וגוברת במרבית תחומי החיים. בחיי המשפחה, בעבודה, במוסדות למיניהם הכוללים את מוסדות החינוך במוסדות ציבוריים ועוד.
לרוב, תוקפנות של פרט מסוים היא תולדה של מצב אנורמלי של האורגניזם המצוי בתנאים המערערים את שווי משקלו. הסביבה היא המלמדת את הפרט כיצד להגיב וכיצד להגן על עצמו ולהחזיר את עצמו לשיווי משקל כלשהו (הומאוסטזיס). בדרך כלל התגובה התוקפנית מצליחה להשיג את המבוקש אף אם לטווח קצר.
החברה מאידך, נוטה להגיב באמצעות כוח על אלימותו של הפרט.
פרט עשוי להגיב בצורה תוקפנית לשינויים בסביבת החיים שלו או בתכניהם (למשל, הגירה או אבטלה). ניתן לראות אלימות כתופעה ביו-חברתית שתוצאותיה הן צירוף של השפעות פיזיולוגיות הנגזרות מהגנוטיפ היחודי לכל פרט והשפעות חברתיות מוקדמות ומאוחרות בחייו של הפרט המביאות אותו לידי ביטוי בדפוסי התנהגותו של האורגניזם. לגורמים סביבתיים כגון תנאי התפתחות לפני הלידה, תזונה, היגיינה וסביבת גידול ישנה השפעה רבה על נתונים ביולוגים כמו גודל המוח, משקלו, תקינות מערכות הגוף ועוד (אדד1989,).
התנהגות אלימה כמו כל התנהגות אחרת מהווה חלק ממערכת שלמה של התנהגויות שהפרט הותנה אליהן.
יש להבדיל בין אלימות שמטרתה לעזור לספק צרכים ומטרות קיומיות לבין אלימות המתבצעת לשם האלימות.

הדרך המקובלת לאמוד השפעת תורשה וסביבה על פי שלושה סוגי מחקרים:
1. מחקרי משפחות. 2. מחקרי תאומים. 3. מחקרי אימוץ.
כאשר מוצאים מתאמים גבוהים בין הקרבה המשפחתית לפתולוגיה ניתן לדבר על השפעה של גורמים ביולוגים. יחד עם זאת, על פי הגישה הביולוגית ישנה השפעה של תורשה אבל היא מחוזקת על ידי הסביבה.
על כן ניתן לומר כי החשיבות איננה בכמות ההשפעה שיש לכל אחד מהגורמים אלה, עצם הידיעה שעבריינות יכולה לעבור בתורשה מולדת כאשר מה שיוציא אותה לפועל תהייה הסביבה (שוהם, 1978).

בעבודה זו נבחן את סוגיית הקשר הגנטי והפיזיולוגי לעבריינות דרך מחקרים שבוצעו תוך התייחסות להיבטים החברתיים והאתים במחקרים אלו.

הערת מערכת: חלק מן המחקרים המובאים בעבודה זו, נלקחו מתוך ספרים\ מאמרים ואין להם פירוט ביבליוגרפי נפרד [לדוג': וינצ'סטר (1958), הטשינגס ומדניק (1977) המובאים מתוךספריו של משה אדד]

תוכן העניינים:
מבוא
מחקרי תורשה ועבריינות
כשל מוחי ועבריינות
סוגיות אתיות
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אדד,מ. (1989). קרימינולוגיה: העבריין בהתהוותו. הוצאת אור-עם, תל-אביב.
אדד,מ. (1980). אלימות בהיבט האינטגרטיבי. עבריינות וסטייה חברתית, ח.
שוהם, ש. (1988). פשיעה,סטיה ופיקוח חברתי. הוצאת שוקן, תל-אביב.
פרידמן, א. 1998. "כרטיס ביקור גנטי". בתוך: "אקדמיה" גיליון 3 , 17-22.
הלפרין, מ. 1997. "פרויקט גנום האדם- היבטים משפטיים והלכתיים של מיפוי גנטי". בתוך: "רפואה ומשפט" גליון 16, 21-27. הוצאת מכון שלזינגר לחקר הרפואה, ירושלים.
Lombroso, C., Crime, its causes and remedies, Montclair, N.J.: Patterson Smith, 1968

תגים:

גנוטיפ · פשיעה · עבריין · אלימות · גנטיקה · תורשה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גנטיקה של עבריינות", סמינריון אודות "גנטיקה של עבריינות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.