שילוב ילד דיסלקט במסגרת הכיתה הרגילה

תקציר העבודה:

התייחסות אל הילד החריג בישראל כיום דומה ברובה להתייחסות אליו בקרב המדינות המתקדמות (אירופה וארה"ב).
בעולם החלו לפעול בטיפול ופעילות עם ילדים חריגים החל מסוף המאה ה-18. הדוגמא הבולטת והמאלפת היא פעילותו של הוגה הדעות השווייצרי יוהן פסטלוצי (1746-1827). המודעות לבעיותיו של הילד החריג, שאינו מסוגל לתפקד במסגרות חינוכיות רגילות התגבשה ביותר במאה ה-20.
היא אף קיבלה ביטוי בהחלטה של הוועדה הבין לאומית של חבר הלאומים ב-1924 החלטה שקבעה את המחויבות להעניק לילד החריג את הדרוש לו להתפתחותו הטבעית על פי יכולתו (גלבוע, 1995).
הטיפול בילדים אלה הוא מעשה חינוכי המקובל במוסדות החינוך מזה שנים. אחד הנושאים שעלו לאחרונה בהקשר לילדים חריגים היא האפשרות לשילוב הילדים האלה בחיי היום יום בצד ה"רגילים". בעבר הצורה המקובלת של טיפול בילדים כאלה הייתה במסגרת מיוחדת וטיפול אינדבידואלי של כל ילד.
כיום קיים ארגון שי"ח (שילוב ילד חריג) ששם לו למטרה לעזור לילדים בעלי יכולת שכלית תקינה להשתלב המסגרת הלימודית הרגילה - בעיקר גן וכתה א'. לכך הוכשרו גננות שי"ח לתפקיד זה בעזרת הדרכה מתאימה. בנוסף לכך שולבו בתכנית זו גננות בעלות תואר ראשון בחינוך מיוחד.
המגמה היא לטפל בילד המגלה קשיים, כבר מגיל צעיר, בכדי לעזור לו להתגבר על הקשיים שלהם ושעשויים להכריע את גורלם החינוכי. לשם כך התגייסו גורמים חינוכיים שונים כגון: פסיכולוגיים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ומרכזי טיפול במסגרת "המכון להתפתחות הילד".

עבודה זו עוסקת בילד בעל קשיי קריאה על רקע דיסלקטי הלומד בכתה רגילה בבית ספר יסודי במרכז הארץ.
מטרת העבודה היא לבדוק כיצד מיושם חוק החינוך המיוחד בהתייחס לילד בעל קשיי קריאה בגלל דיסלקציה, לבחון את המערך האבחוני והטיפולי הנמצא בבית הספר ואת דרך הטיפול בו.
הרקע התיאורטי מתייחס למאפייני לקויות הלימוד כאשר ההתמקדות היא בקשיי קריאה על רקע תופעת הדיסלקציה.
המחקר הוא מחקר איכותי המתבסס על תצפיות וראיונות ומביא בסופו את דרך היישום של הטיפול בילד עם הצעות נוספות.

תוכן העניינים:
מבוא
סקירת ספרות
חוק החינוך המיוחד והשילוב
שילובו של רונן (שם בדוי)
ממצאים ודיון
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

מקורות:

בר-אל, ציפי (1996). "הגישה ההתנהגותית", פסיכולוגיה חינוכית. רכס, הוצאה לאור.
גלבוע אליעזר (1995) "הילד החריג בישראל", בתוך מק'קורמק מרי (1995) ילדים מיוחדים צרכים מיוחדים, עמ' 163
הבר, דוד (1990). לא הואב לקרוא, טיפול רב-ממדי בליקויי למידה. אונ' ת"א, הוצאת רמות.
זך, נ. (אוקטובר, 2001) "לאט יותר ובמאמץ", בתוך: הארץ, מוסף בריאות, עמ' 4.
זקס, ש. (1979) קווים למחשבות החינוך המיוחד. הוצאת רמות.
חוזר מנכ"ל, הוראות קבע תש"ס/4(א) כסלן התש"ס - דצמבר 1999, סעיף 5. משרד החינוך והתרבות.
ליברמן, יעקב, "על מוטיבציה ללימודים", החינוך המשותף, ינואר 1984, מס' 111.
מק'קורמק, מרי (1995). ילדים מיוחדים צרכים מיוחדים, אחיאב.
סימפסון, דר', שמעון וי. בהרב, מ.א. (תשל"ט) אבחון וקידום הילד החריג בגיל הגן, אחיאסף, ת"א.
ספקוןר, נויה (1979). שיקום ליקויי למידה, מסדה.
רבינוביץ גליה (דצמ' 1993) "קשיי הסתגלות ובעיות התנהגות בגיל הרך", הד הגן. עמ' 193-194
רונן, חנן (1992) "הילד בעל הצרכים החינוכיים המיוחדים בכתה רגילה", בתוך: סוגיות בחינוך המיוחד. כרך 7, מס' 1. עמ' 75-93.
שרן שלמה ויעל (1975). ליקויי למידה ותיקונם. פועלים
"Can Computer speech Support Reading Comprehension?"( 1993) (no author name), in: Computers in Human Behavior, Vol. 9. Pp. 283-293.
Gardner, P. (1994) "Diagnosing Dyslexia in the Classroom: A Three-Stage Model', in: Hals, G. (Eds.) Dyslexia Matters. London: Whurr Pub.
Jager-Adams, M. (1994) Learning to Read: Modelling the Reader Versus Modelling the Learner", in: Hulme, C. Snowling, M. (Eds.) Reading Development and Dyslexia. London: Whurr Pub.
Shaywitz, S.E. (Nov. 1996) "Dyslexia", in: Scientific American, pp. 98-104.
Stothard, S.E. (1996) "Assessing Reading Comprehension", in: Snowling, M. Stackhouse, J. (Eds.) Dyslexia, Speech and Language. London: Whurr Pub.
Ysselbyke, Y.E., Algozzine, B.T (1998) Critical Issues in Special Education. Boston: Houghton Mifflin.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שילוב ילד דיסלקט במסגרת הכיתה הרגילה", סמינריון אודות "שילוב ילד דיסלקט במסגרת הכיתה הרגילה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.