שילוב ילדים בעלי חריגויות קשות בכיתות רגילות

תקציר העבודה:

אחת מאבני הבוחן של מערכת החינוך בישראל היא יכולתה ונכונותה לתת מענה חינוכי- לימודי לצרכים המיוחדים של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המתקשים להסתגל מבחינה לימודית או חברתית לנורמות המקובלות במסגרות החינוך הרגיל ולהימנע ככל האפשר מהפנייתם למסגרות החינוך המיוחד. ההנחה היא שרוב רובם של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה בעזרת "תוכנית השילוב" ולהפיק תועלת רבה מכך, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית ורגשית (משרד החינוך, יוני 2003).

בהגדרת חוק החינוך המיוחד 1988 מודגשת מטרת העל של החינוך המיוחד בארץ והיא: שילובו של הילד החריג בתוך החברה. מאז הגדרת החוק קיבל נושא השילוב משנה תוקף והוקמו כמה דגמים ומסגרות שילוב אפשריות על פי הצרכים בשטח.

תכנית השילוב היא מורכבת מאוד ונוגעת בתחומים רבים, החל מתחומים ממסדיים (הנוגעים להקצאת שעות, מורים וכדומה) ועד לתחומים אישיים פרטיים (הילד ומשפחתו) וחברתיים (הקהילה המשלבת, המיידית והרחוקה יותר). הצלחת תכנית השילוב תתאפשר כאשר כל המערכות יתפקדו בתיאום, על בסיס סיפוק האמצעים לביצוע התכנית.

בשנים האחרונות מערכת החינוך בישראל סופגת קיצוצים קשים המקשים על ביצוע תכנית השילוב ברמה האופטימלית. בתי הספר צפופים, מספר התלמידים בכיתות עולה בהתמדה, מספר שעות הלימוד הולך ויורד וסל שעות השילוב המיועד לכל בית ספר נפגע אף הוא ואינו מאפשר מתן מענה לכל ילד הזקוק לעזרה.

בעקבות החלטת בג"ץ לחייב את בתי ספר לשלב תלמידים בעלי חריגויות קשות במערכת החינוך הכללית , באם הוריהם דורשים זאת, נוצר מצב בו בתי הספר נאלצים להקציב את רוב שעות השילוב לתלמידים אלו. כך יוצא שתלמידים מתקשים, בעלי לקויות למידה ו/או הפרעות וקשיים קלים יותר אינם מוצאים מענה ואינם יכולים לקבל סיוע במסגרת בית הספר. תלמידים אלו נאלצים למצוא מענה במסגרות חוץ בית ספריות באמצעות מורים פרטיים, שיעורי הוראה מתקנת וטיפולים פרא-רפואיים הניתנים על חשבון הוריהם.

בעקבות זאת, ניתן להניח כי למרות הגישה הנאורה והמתקדמת שמכתיב חוק החינוך המיוחד, הורים לילדים מתקשים, אשר אינם מוצאים מענה לבעיותיהם במסגרת בית הספר יביעו עמדה מסתייגת כלפי שילוב תלמידים בעלי חריגויות קשות במסגרת החינוך הרגילה.

מחקר זה בא לבדוק האם הורים לילדים מתקשים יביעו עמדות מסתייגות כלפי שילוב ילדים בעלי חריגויות קשות במסגרת החינוך הכללית, כאשר שילובם בא על חשבון ילדיהם. זאת לעומת עמדות של הורים לילדים הלומדים במסגרות שאינן משלבות תלמידים בעלי חריגויות קשות.

ההנחה הבסיסית שלנו הייתה שכאשר הילד ה"פרטי" נפגע מחוק השילוב, ההורים יביעו עמדות קיצוניות כלפי שילוב ילדים בעלי חריגויות קשות. משום כך, איתרנו הורים לילדים, מבית ספר המשלב ילדים בעלי חריגויות קשות - C.P., אספרגר, אוטיסטים ועוד - המקבלים שיעורי עזר במרכז פרטי, זאת מאחר וההורים אינם מסתפקים בניתן לילדים במסגרת בית הספר עצמו). כקבוצת ביקורת ניסינו לאתר הורים לילדים שבבית הספר אין תלמידים בעלי חריגויות קשות ומשום כך סל שעות השילוב מופנה, מטבע נדברים, לילדים לקויי למידה וילדים בעלי צרכים חינוכיים "קלים" יותר.

כלי המחקר: שאלון פרטים אישיים ושאלון שהוכן ע"י עורכות המחקר
אוכלוסיית המחקר כללה סה"כ 60 נבדקים, כולם הורים לילדים בבית הספר היסודי. (30 הורים בקבוצת הניסוי ו - 30 הורים בקבוצת הביקורת).
עיבוד הנתונים: הנתונים הוזנו במחשב והופעלה עליהם תוכנת SPSS. (העבודה אינה כוללת את קובצי ה- SPSS)

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
שילוב ילדים חריגים
שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל
גורמים המקדמים שילוב
עמדות הורים כלפי בית הספר
מעורבות הורים.
ילדים עם לקות למידה
מאפיינים קוגניטיביים בקרב ילדים בעלי לקויות למידה.
מאפיינים חברתיים בקרב ילדים בעלי לקות למידה.
3. מתודולוגיה
השערות המחקר
שיטת המחקר
הליך המחקר
ממצאים
4. דיון
5. ביבליוגרפיה
6. נספחים - שאלוני המחקר

קטע מהעבודה:

תגים:

הורות · למידה · לקויות · עמדות · שילוב · תלמיד · מיוחד · חריג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שילוב ילדים בעלי חריגויות קשות בכיתות רגילות", סמינריון אודות "שילוב ילדים בעלי חריגויות קשות בכיתות רגילות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.