הרקע ההיסטורי, המוסדי והמשפטי להפקעתן של קרקעות הבדווים בנגב והצעות לפתרון.

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
הפקעת קרקעות
א. דפוסי בעלות
ב. קרקעות "מוואת"
ג. חקיקה חדשה, ממשל צבאי וגופי שליטה ממסדיים
ד. יצירת "מקרקעי ישראל"
ה. העברת קרקעות ובלעדיות יהודית
ו. הסיירת הירוקה
הבעלות על הקרקע בנגב
א. רקע היסטורי
ב. הסכסוך הקרקעי בין הבדווים למדינה
ג. הסדרי הקרקע שהוצעו לבדווים
ד. גורלם של היישובים הבלתי-מוכרים
המאבק הפיזי והמשפטי על קרקעות הנגב
א. מחאה ומאבק פיזי
ב. המאבק המשפטי
דיון סיכום והצעות לפתרון
א. התחום המינהלי
ב. התחום החומרי
ג. מעמדם של היישובים הבלתי מוכרים
ד. הפקעת קרקעות בנגב
ה. סיכום
מקורות

מבוא
מאז הקמת המדינה נתונות הקרקעות של הערבים אזרחי ישראל לכרסום מתמשך. בה בשעה,
האוכלוסייה הערבית גדלה בקצב מהיר, ובהתאם גם צרכיה.
ניתן להצביע על מספר גורמים עיקריים המעצבים את התהליכים הנ"ל:
צרכים גדלים מול מרחב מצטמצם: האוכלוסייה הערבית צומחת בקצב מהיר, ומאז הקמת
המדינה היא גדלה פי שישה. בה בעת, עתודות הקרקע שלה הלכו והצטמצמו בכמחצית. עתודות
הקרקע הקיימות אינן יכולות לתת מענה נאות לצרכיה של האוכלוסייה הגדלה.
התפשטות ההתיישבות היהודית מול קפיאה במקום של היישובים הערביים: האוכלוסייה
היהודית בישראל הלכה והתפשטה ברחבי הארץ, תוך ייסודם של מאות יישובים חדשים
והרחבתם של יישובים קיימים, בעוד שהמגזר הערבי נותר "קפוא" כמעט לחלוטין באותם
יישובים בהם ישב לפני 50 שנה. בנוסף, עשרות יישובים ערביים, העומדים על תלם זה עשרות ואף
מאות שנים, אינם זוכים להכרה על ידי המדינה, ונמנעים מהם שירותים בסיסיים. זאת, בשעה
שיישובים יהודיים בעלי מספר תושבים קטן יותר נהנים מכל התשתיות והשירותים.
אפליה ממסדית ומשפטית: משטר הקרקעות והתכנון בישראל מפלה בצורה עקבית את הערבים,
הן במישור המשפטי והן במישור המוסדי. משטר זה הוא הגורם לכרסום המתמשך בעתודות
הקרקע הערביות, והוא המקשה על מילוי צרכי הפיתוח והשירותים של היישובים הערביים. כפי
שקבע השנה בג"צ בעתירת קעדאן נ' קציר שכבר הוזכרה: "מדיניות ההפרדה הנהוגה... במקרקעי
המדינה כיום היא מפלה". בשנים האחרונות מסתמנת התמתנות באפליה, אך זו עדיין קיימת.
הדרה ממוקדי ההחלטות: אי השוויון בולט בתחום המנהלי, בזרועות השונות של מערכת קבלת
ההחלטות, ובעיקר בייצוג הדל ביותר של הערבים במוסדות התכנון והקרקע. לערבים אזרחי
ישראל הייתה עד היום השפעה כמעט אפסית על התהליכים המשפיעים על קביעת דפוסי חייהם,
זכויותיהם, רווחתם הכלכלית ומעמדם העתידי. זאת ועוד, המבנה הממסדי-פוליטי שעמד ביסוד
התהליכים שתוארו לעיל, עומד עדיין על כנו, וממשיך ליישם את המדיניות המפלה ממנה סובלים
הערבים אזרחי המדינה בתחומי הקרקע, התכנון והפיתוח. (יפתחאל (2000
מאז הקמתה הנהיגה ישראל מדיניות קרקעית והתיישבותית, שנשענה על חקיקה, אשר אפשרה
הפקעת קרקעות ערביות לבעלות ולשימוש של האוכלוסייה היהודית. יתר על כן, רוב קרקעות
הבדווים בנגב (כמו גם אדמות בהיקף קטן יותר באזורים אחרים) סווגו בקטגוריה העות'מנית של
"מוואת", כלומר, קרקע 'מתה' (לא מעובדת). הגדרה זאת, בתוספת חוקים אחרים, ששימשו
להפקעת אדמות בלתי מעובדות בהיקפים קטנים יותר, עמדה ביסוד ההעברה לבעלות המדינה של
כ12- מיליון דונם, כלומר, קרוב לשישים אחוז משטח המדינה!

מטרתי ברשימה זו לתאר את הרקע ההיסטורי הממסדי והחוקתי להפקעתן של קרקעות הבדווים
בנגב.

מקורות:

אלמלך, י. ונ. לוין-אפשטיין. 1998. "הגירה ושיכון בישראל: מבט נוסף על אי-שוויון אתני". מגמות, ל"ט, מס. 3.
בן-דוד, י. 1997. סכסוך הקרקעות בין הבדווים למדינה בנגב. בית ברל: המרכז לחקר החברה הערבית.
בן דוד, יוסף. הקונפליקט הקרקעי בין בדוויי הנגב לבין המדינה. קרקע, 40. 61-91. 1995.
בן דוד, יוסף. תמורות בבעלות על הקרקע אצל בדוויי הנגב במאה השנים האחרונות. המזרח החדש, ל"ג. 39-69. 1991.
בן דוד, יוסף. דפוסי קיום של העזאזמה בהר הנגב. ארכיאולוגיה של נוודים בהר הנגב. אונ' בן גוריון. 1995.
בר, ג. ערביי המזרח התיכון. הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1983.
גביש, ד. קרקע ומפה, מהסדר קרקעות למפת א"י 1948-1920, הוצאת יד בן צבי. ירושלים.
גולן, א. 1996. שינוי הנוף היישובי במרחב הכפרי הערבי שניטש במלחמת העצמאות. הציונות כ' (221-242).
הללי, א. 1983. "הזכויות במקרקעין: רקע היסטורי כללי של התפתחות הקניין בארץ." בתוך שמואלי, א., סופר, א. וקליאוט (עורכים), ארצות הגליל. חיפה: אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון.
ויץ, ר. המאבק על האדמה, הוצאת טברסקי. ת"א. תש"י.
חמאיסי, ר. 1990. תכנון ושיכון בקרב הערבים בישראל. תל אביב: המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון.
חמאיסי, ר. 1994. "הבעלות על הקרקע כגורם מעצב מרחבים בישובים הערביים." אופקים בגיאוגרפיה, 41-40 , 56-43 .
חמאיסי, ר. וגונן , ע. 1994. "עיור במגזר הערבי בשנות האלפיים". בתוך: תכנון לקראת איכות חיים לכל. תוכנית אב לישראל בשנות האלפיים, שלב ב'. חיפה: הטכניון.
יונה, י. וספורטא, י. 2000. "מדיניות קרקע ודיור: מגבלותיו של שיח האזרחות". תיאוריה וביקורת, 16: 129-152.
יפתחאל, א. 1997. שומרים על הכרם: מג'ד אל-כרום כמשל. בית ברל: המרכז לחקר החברה הערבית.
יפתחאל, א. 1994. " תכנון מרחבי, שליטה קרקעית ויחסי יהודים-ערבים בגליל". עיר ואזור, 35-55.
יפתחאל, א. וקדר, ס. 2000. "על עוצמה ואדמה: משטר המקרקעין הישראלי". תיאוריה וביקורת 16: 93-106.
יפתחאל, א. (2000) קרקעות, תכנון ואי-שוויון: חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל. נייר עמדה, מרכז אדוה, מידע על צדק ואי שוויון חברתי בישראל, נובמבר 2000.
ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2000. פרופיל חברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות. ירושלים.
ישראל, משרד מבקר המדינה. 1993. דו"ח שנתי 44. ירושלים.
לו-יון, י. וקלוש, ר. 1994. דיור בישראל: מדיניות ואי-שוויון. תל אביב: מרכז אדוה.
לוסטיג, א. 1985. ערבים במדינה יהודית: שליטת ישראל במיעוט לאומי. חיפה: מפרש.
מרקס, ע. החברה הבדווית בנגב. הוצאת רשפים. ת"א. 1974.
סבירסקי, ש. 1981. לא נחשלים אלא מנוחשלים. חיפה: מחברות למחקר וביקורת.
סופר, א. 1989. "ערביי ישראל - מהכפר למטרופולין ומה הלאה? המזרח החדש: 125-138.
סאס, נ. 1995. מדיניות מינהל מקרקעי ביישובי המיעוטים. עבודה לקבלת תואר מאסטר. ירושלים: האוניברסיטה העברית, המחלקה לגיאוגרפיה.
פוסטר, טובי. תכנון ופיתוח בישובי הבדווים על פי ג'נדר ומרחב. מבנים, 158. 83-68. 1995.
פורת, ח. התגבשות הדרכים לרכישת קרקע בנגב ורישומה בספרי האחוזה. הוצאת יד בן צבי. ירושלים. 1990.
קדר, ס. 1998. "זמן של רוב, זמן של מיעוט: קרקע, לאום, ודיני ההתיישבות הרוכשת בישראל." עיוני משפט, 21 (3): 665 - 746.
קרק, ר. 1994. "מדינת ישראל בחומש הראשון - תכנון וקרקע: תפיסות ויצירת מסגרות ממשלתיות". מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים 39: 61-102.
רבינוביץ, ש. 2000. "האופציה שנשכחה: השיכון העירוני השיתופי". תיאוריה וביקורת 16: 101-129.

תגים:

קיפוח · אפליה · מוואת · מקרקעי · אדמה · היישובים · הירוקה · הסיירת · ישראל · מוכרים · ממשל · צבאי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הרקע ההיסטורי, המוסדי והמשפטי להפקעתן של קרקעות הבדווים בנגב והצעות לפתרון.", סמינריון אודות "הרקע ההיסטורי, המוסדי והמשפטי להפקעתן של קרקעות הבדווים בנגב והצעות לפתרון." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.