מלחמת ההתשה ומעורבות המעצמות

תקציר העבודה:

את תחילת מלחמת ההתשה נוהגים לציין בשמונה במרץ 1969, אולם את ניצניה אפשר למצוא מיד לאחר מלחמת ששת הימים, בוועידת הפסגה הערבית בחרטום (29.8.67 - 1.9.67) שהתכנסה כדי לאשר את האסטרטגיה הערבית לפתרון הסכסוך הערבי - ישראלי, בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
בוועידת הפסגה בחרטום מצליח נאצר להכתיב את האסטרטגיה שלו לטיפול בסכסוך, המהווה שינוי חשוב לעומת התקופה עד מלחמת ששת הימים.
הסכמה לפעילות מדינית להשגת השלב הראשון של פתרון הסכסוך, שהוא חיסול תוצאות התוקפנות והבטחת נסיגת ישראל מהאדמות הערביות שכבשה לאחר ה-5 ביוני, זאת במסגרת העקרונות הבסיסיים שמדינות ערב מחויבות בהם.
וועידת חרטום שהתכנסה לאחר התבוסה ביוני 1967, (לאחר מלחמת ששת הימים) ננעלה ב- 2 בספטמבר 1967. בסיומה של הוועידה התקבלה החלטת שלושת הלאווים: לא פיוס,לא משא ומתן, ולא הכרה בישראל.
היה גם לאו נוסף והוא אי ויתור על זכויות הפלסטינים. ב-9 באוקטובר הודיעה סוריה כי לא תסכים לכל משא ומתן, שכוונתו לשים קץ למצב הלוחמה עם ישראל.
נקודת המוצא של נאצר הייתה: אין באפשרות הערבים לצאת למלחמה להחזרת השטחים בטרם יתכוננו לכך, במצב שאין אפשרות להפעיל את האופציה הצבאית יש להפעיל מאבק מדיני עד שהזמן יהיה בשל לפעולה צבאית (1), הייתה זו אסטרטגיה בשלבים.
בהתאם לכך מסכים נאצר לשליחות השלום של יארינג ולהחלטת מועצת הביטחון 242 שנתקבלה ב22.11.67 - כאמצעי להשגת המטרה, קרי נסיגת ישראל מסיני ללא חתימת חוזה שלום עמה. ואכן בעיצומה של שיחות יארינג, אפריל 1968, מכריז נאצר על מלחמה בישראל בשלושה שלבים:
1.שלב העמידה האיתנה.
2.הגנה מונעת.
3.שחרור האדמות הכבושות.
באוקטובר 1968, ביטויה המעשי של הצהרה זו הייתה הרעשה ארטילרית כבדה, אשר גרמה לאבדות בנפש ולנזק לבונקרים של צה"ל. ישראל הגיבה בפשיטה לעומק מצריים, ופגעה בתחנת ממסר חשמלית ליד נגע חמדי. הפשיטה הביאה לשקט יחסי שנוצל בידי ישראל לבניית "קו בר לב".

תוכן עניינים:
1. מבוא - רקע למלחמת ההתשה
2. הגורמים לאי סיום המלחמה
2.1. שלב א'.
2.2. שלב ב'.
2.3. שלב ג'.
3. הגורמים לסיום המלחמה
3.1. גורמים חיצוניים.
3.2.גורמים פנימיים.
4. המלחמה הקרה בין המעצמות
4.1.הגורמים למלחמה הקרה.
4.1.1. התמורה במאזן הכוחות העולמי.
4.1.2. ניגודי אינטרסים והאידיאולוגיות בין שתי המעצמות.
4.1.3. חילוקי הדעות בנוגע להסדרים המדיניים באירופה.
4.2. גילויי היריבות בין שתי המעצמות.
4.2.1 המדיניות הסובייטית במזרח אירופה.
4.3. דוקטרינת טרומן.
4.3.1. עקרונות דוקטרינת טרומן.
4.3.2. משמעות דוקטרינת טרומן.
4.4. הגורמים האידיאולוגיים, כלכליים, היסטוריים בין המעצמות.
5. ארצות הברית במלחמת ההתשה
6. ברית המועצות במלחמת ההתשה
6.1. מלחמת ברז'נייב.
6.2. חילופי שלטון במצרים.
6.3. שינוי מדיניות של ברית המועצות.
6.4. יציאת המומחים הרוסיים ממצרים.
6.5. ניסיון למשא ומתן.
7. סיכום
8. מראי מקום.
9. ביבליוגרפיה.

מקורות:

ד"ר אריה יודפת, ברית המועצות והמזרח התיכון, קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, משרד הביטחון, עמודים 10-57.
דוד קימחי, (1992), האופציה האחרונה, המאבק לשלום במזרח התיכון, הוצאת עידנים/ ידיעות אחרונות, ת"א, עמודים 15-36.
דן מרגלית, (1971), שדר מהבית הלבן, הוצאת אות פז, ת"א.
דן שיפטן, (1977), ממלחמת ששת הימים למלחמת ההתשה, מערכות, עמוד 257.
ד"ר משה שמש,(1984), הזירה הערבית על רקע תוצאות מלחמת ששת הימים , בית ההוצאה של צה"ל, ת"א.
יצחק רבין,(1970) פנקס שירות, הוצאת מעריב, ת"א.
חני זיו ויואב גלבר, (1998), מאה שנות מאבק חמישים שנות צה"ל, בני קשת, משרד הבטחון, הוצאה לאור ת"א, עמודים 264-281.
לידל הארט, (1978), אסטרטגיה של גישה עקיפה, הוצאת מערכות צה"ל, מהדורה ב' ת"א.
מיכאל הנדל, (1970), תיאוריה של סיום מלחמות, מדינה ממשל ויחב"ל.
עודד עירן, מדיניות החוץ של ברית המועצות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב', עמודים 220-225.
פרופסור ברנרד לואיס,(1971), ישראל - ערב והגושים במזרח התיכון, מערכות, כרך נ"ח, עמודים 217-218.
BAR SIMAN TOV.Y.(1980).THE ISRAELI EGYPTIAN WAR-ACASE STUDY OF LOCAL WAR N.Y.
STEIN.J.G(1975).WAR DETERMINATION AND CONFLICT REDUCTION JOURNAL OF INTERNATIONAL RELATIONS VOL.1 PP1-28. JERUSALEM.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מלחמת ההתשה ומעורבות המעצמות", סמינריון אודות "מלחמת ההתשה ומעורבות המעצמות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.