יחסי ישראל בריה"מ בזמן מלחמת ההתשה

תקציר העבודה:

עם תום מלחמת ששת הימים משקמות ארצות ערב את צבאותיהן בעזרת בריה"מ.
כעבור זמן קצר מחדשת מצרים את הפעילות המלחמתית כאשר הפעם זו פעילות מוגבלת משטרתה להכאיב לישראל ולהימנע מעימות כולל בשלב הראשוני בשל יתרונו של צה"ל.
1.6.67 כח מצרי מנסה להאחז בראס אל עריש. 21.10.67 הטבעת משחתת חיל הים אח"י אילת 26.10.67 תגובה ישראלית - פגיעה בבתי הזיקוק המצרים. התגובות הישראליות השקיטו את הגזרה לפרקי זמן עד ששוב מבצעים המצרים פעולה כלשהיא.
מלחמת ההתשה כפי שהיא מוגדרת כיום נפתחה ב-20.7.69 המלחמה נפתחה בהפגנה מצרית לאורך כל קו התעלה. את המונח מלחמת התשה קבע נאצר בהכרזתו על מלחמת התשה ב-17.4.69 הוא שרצה להתיש את ישראל וקווה שבמקביל לפעילות באזור התעלה יתעוררו קרבות גם בגבולות עם ירדן וסוריה והדבר יביא את המעצמות להתערב וללחוץ על ישראל לחזרה לגבולות 67.
ישראל מגיבה בתחילת בהפצצות ארטילריות ובפשיטות קומנדו לעומק מצרים. לאחר מכן מצטרף חה"א למערכה ובהמשך תוקף גם מטרות עומק במצרים.
ככל שהתארכה המלחמה גברה מעורבותה של בריה"מ במלחמה. בתחילה יועצים לאחמ"ס נטלה על על עצמה את הגנת שמימצרים והשיא היה בעימות בין טייסים סובייטים לטייסים ישראלים ב-30.7.70. היתה זו הפעם הראשונה מאז מלחה"ע שחילים סובייטים נלחמים לטובת מדינה מחוץ לגוש הקומוניסטי למזרח אירופה והחשש מהרחבת מעגל העימות מעימות מקומי לעימות גלובלי בין המעצמות ריחף כל העת באויר והשפיע על מקבלי ההחלטות מכל הצדדים.
המלחמה הסתיימה ב-7.8.80 לאחר הודעת ישראל על קבלת תכנית רוג'רס למו"מ.
בעבודתי אתייחס לשלושה שחקנים עיקריים שנטלו חלק פעיל בעימות-ישראל בריה"מ ומצרים וכן לשחקן נוסף הנמצא ברקע אולם השפעתו מורגשת בכל מהלך-ארה"ב. בעבודה ניסיתי לבדוק מה הייתה מעורבותה של בריה"מ בכל מהלכי המלחמה.
מה הייתה מעורבותה בהחלטה המצרית לפתוח באש וכן בשאר הפעולות שנקטה מצרים בהמשך המלחמה.
האם פעלו המצרים כפי שתכננו מנה"ח הסובייטים או שנוצרו ניגודי אינטרסים ביניהם ובריה"מ נגררה לפעולות מסוימות לאו דווקא מרצונה.
מדוע נקטה בריה"מ בצעד החריף והחריג של השתתפות פעולת בלחימה ומה היתה השפעתה של בריה"מ על ההחלטה המצרית להפסקת אש.
מנגד ניסיתי לבדוק כיצד נהגו מנה"ח הישראלים על רקע המעורבות הסובייטית העמוקה.
האם הדבר הגביל אותם בהשגת מטרות מסויימות. באחד משלבי המלחמה.
כיצד הושפעו החלטותיהם ממצז זה.
האם לא חששו מעימות צבאי ישיר.
בכדי לענות על שאלות אלו אספתי חומר ממספר מקורות. מקורות ביוגרפים כרבין הייכל ודיין. מקורות מחקרים של חוקרי יחב"ו ובריה"מ בד"כ אריה ידפת פרופסור יעקב רואי וכן ההרצאות והחומר שנלחמד בכיתה וכן מקורות שונים כעיתונים וספרים שנכתבו על ידי עתונאים לאו דווקא בצורה מדעית כשוף משה ז'ק ועוד.
יש לציין שלא היה בידי חומר מקורי רוסי כך שכל ההשערות המיוחסות לפעולות בריה"מ הינם עפ"י ראייתם של הנפשות הועלות או של חוקר מסוים ולכן בחלק מהמקרים יש להתייחס בהסתייגות לכך.
העבודה מתייחסת בעיקר לארועים בין ה-20.7.69 התחלת המלחמה ל-8.8.70 הפסקת האש תוך התייחסות לאורעים קודמים שהשפיעו על מהלך הענינים.

מקורות:

מוחמד חסנין הייכל, הפפונקס והקומיסר
אריה ידפת, בריה"מ והמזה"ת (ת"א, מש' הבטחון, 1973)
יגאל אלון, מעריב, 12 אוקטובר, 1968
עזר ויצמן ראש אג"ם בספרו לך שמים לך ארץ עמ' 313.
יצחק רבין, פנקס שרות (ת"א, ספרית מעריב 1979).
מוחמד חסנין הייכל, הספיקס והקומיסר (ת"א: עם עובד, 1984).
אליעזר כהן, צבי לביא השמים אינם הגבול (ת"א: מעריב, 1992)
זאב שיף, כנפיים מעל סואץ, (חיפה, שקמונה 1970)
משה ז'ק, הסכסוך הערבי ישראלי בצבת המעצמות

תגים:

מדיניות חוץ

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי ישראל בריה"מ בזמן מלחמת ההתשה", סמינריון אודות "יחסי ישראל בריה"מ בזמן מלחמת ההתשה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.