שילובם של ילדים מבית לא דתי בבתי ספר דתיים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
גישות שונות לשילוב בין דתי
2.1 הבדלים בין הקבוצות
2.2מהי זהות קבוצתית דתית
2.3בדיקות אמפיריות ותוצאותיהן
הסתגלות הנער
האוטונומיה של הממ"ד
מחקר שדה
סיכום
ביבליוגרפיה

*מבוא*
במדינת ישראל קיימים על פי החוק שלושה סוגי מוסדות חינוך: ממלכתיים, ממלכתיים דתיים ומוסדות שאינם רשמיים (חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג 1953).
על פי סעיף 15 של החוק, ניתנת להורים הזכות לבחור עבור ילדיהם אחד משלושת סוגי מוסדות אלו. מול זכותם זו נדרש החינוך הממשלתי דתי לקיים במוסדותיו אורח חיים דתי. בתקנות חינוך נכתב: "חינוך ממלכתי דתי פירושו חינוך ממלכתי אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח הלימודים, תוכנית הלימודים, מוריהם ומפקחיהם (תקנות המועצה לחינוך דתי, תשי"ג סעיף 1).

הדרישה לקיים אורח חיים דתי במוסד חינוך ממלכתי דתי עומדת לעיתים בסתירה לזכותם של ההורים לבחור את מגמת החינוך לילדיהם כיוון שזכות זו מאפשרת להורים לא דתיים לרשום את ילדיהם לחינוך הממלכתי דתי. החינוך הממלכתי דתי נאלץ להתחשב בחוקים הממלכתיים של המדינה מחד ובקריטריונים ההלכתיים הדתיים מאידך.

הנתק בין "דתיים" ל"חילוניים" הוא עמוק ואולי אף העמוק והקשה ביותר לתיקון מבין כל הנתקים שנתהוו בדורנו בעם היהודי. חומרת העימות בין שתי קבוצות אלה נובעת מבסיסן האידיאולוגי. שתי הקבוצות חלוקות על רוב ההיבטים הקיומיים של חיי היום יום מה מותר ומה אסור לאזרח לעשות?
האם צריכים לשלוט במדינה כללי המוסר וקובץ החוקים הדתיים או האזרחיים? מערכות אלה קובעות את אורח החיים של כל אזרח ואזרח. לפיכך נודעת להן חשיבות רבה. הקושי הנו שבשני אורחות חיים אלה ישנם רכיבים רבים שאינם ניתנים לגישור, שכל אחד מהם מושתת על בסיס ערכי או דתי מסוים שעליו אין כמובן הסכמה בין הקבוצות.1
למרות עימותים אלו יש הבוחרים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר דתיים, לפחות לבית ספר ממלכתי דתי, ובפיהם טענות מטענות שונות. וכך, מטרת העבודה היא לסקור את השילוב של ילדים חילוניים עם ילדים דתיים בכיתה: מהי יכולת הגיבוש שלהם והאם בכלל הם מסתדרים יחד, וכן מהן פעולות הסגל: מורים ומנהל בפרט.
על פי מחקרים נמצא כי אצל רוב ההורים בישראל ישנה חשיבות להצלחת ילדיהם בבית הספר. ממצא זה בולט הן אצל הורים משכילים והן בקרב הורים מעוטי השכלה .מעמדו של הילד נקבע רבות על פי הצלחתו בבית הספר או כישלונו. ילד מצטיין בלימודיו משתלב יפה בבית הספר, ובני הבית נוטים לסלוח לו על קשיו ומחדליו בתחומי חיים אחרים.2
הורים רבים תופסים את בית הספר כסמל הסמכות ובעיקר כסמכות המקצועית. הכוח הטמון בה בידע ובמקצועיות עלול לעורר בהורים רבים הרגשה של חוסר אונים במגעם עם בית הספר. המעורבות הרגשית של ההורים בבית הספר ובנלמד בו יוצרים לעתים קרובות את הציפיות המרובות בבית הספר מצד אחד, ומאידך יוצרות דחייה לגבי הבחירה היות והם אינם רוצים לקחת על עצמם את האחריות לכישלון ילדם או לאי שביעות רצונו מבית הספר. כך למשל אב יכול להטיל את המשימה על אישתו או על בנו ויכול, במקרה קיצוני, להטיל את המשימה על המורה היועצת.
השיקולים, כמו בכל מקום אחר יכולים להתחלק לשיקולים אובייקטיבים וסובייקטיביים. על פי הגדרה שיקול אובייקטיבי הנו שיקול שאינו תלוי בגורמים חיצוניים ואילו סובייקטיבי הנו כזה התלוי גם בגורמים שאינם בכלל המערכת. אנו נשתמש במושג בצורה קצת שונה: שיקולים אובייקטיביים הם שיקולים אשר כל הורה אמור לקבלם, במידה והוא רציונאלי כגון: חינוך טוב לילד, רמה טובה וכו'. שיקול סובייקטיבי הנו שיקול שכל אחד מעונין משיקולים שלו וכלל לא חייב כי אדם אחר יחשוב כמוהו.3
שני התחומים העיקריים בהם קיימת חשיבות רבה לנושא של שינוי עמדות בישראל והם תחום היחסים הבין עדתיים ותחום היחסים בין דתיים לחילוניים, בעוד שבתחום הראשון נערכו מחקרים אחדים ונבדקה השפעת המגע הבין עדתי על עמדות הקבוצות זו כלפי זו (אמיר, 1977) הרי שבתחום שבין דתיים וחילוניים לא נעשו מחקרים רבים. בהעדר ראיות מחקריות מספיקות על האוכלוסייה הישראלית בכלל ועל תחום היחסים בין דתיים וחילוניים בפרט, ראוי לבחון את הבעיות המקומיות לאור המסקנות שהוסקו ממחקרים רלבנטיים בארצות אחרות דוגמת ארה"ב. אולם השימוש בהכללות חייב להיות זהיר ומסתייג4. כמו כן, מוצאים אנו לעיתים קרובות דעות קדומות המאפיינות קבוצה זו או חברתה וכדאי לחפש דרך לשנות את עמדות הקבוצות זו כלפי זו. לשם כך אנסה לבחון את המושגים הכלליים הנידונים במחקרים זרים שעשויים להיות רלבנטיים לאוכלוסיתינו.
סגנון המחקר הוא סקר, קרי שיטת המחקר היא כמותית ולכן אין ניתוח תוכני של שאלונים או ראיונות.
דרך הבדיקה הייתה באמצעות הפצת שאלונים ע"י שני חברים שלי שלקחו חלק בסקר.
-------------------------------------------------------------------------------
1. שטרן ר.,צפיות הורים תלמידים ומורים מהאקלים החברתי בבית הספר, עמוד 14.
2. שבייד אליעזר, "יחסים בין דתיים לבין חילוניים במדינת ישראל", עמוד 18.
3. גליק שמואל, חובות וזכויות ההורים בחינוך ילדיהם, עמוד 23.
4. משרד החינוך, אתגרים,לקט יוזמות חינוכיות. פרק ב'.

מקורות:

אמיר יהודה, "המפגש האתני והשלכותיו על עמדות ויחסים ינעדתיים", מגמות, כ"ג, 1977.
בלום אורי, "מי צריך חינוך לערכים", הד הגן, תשל"ג.
בן ארי רחל ויהודה אמיר, "עימותים בין קבוצתיים", פסיכולגיה, 1988.
ברנע מרים ויהודה אמיר, "עמדות הדדיות של דתיים וחילוניים ושינויין בעקבות מפגש בינהן", מגמות, כז, 1982.
גליק שמואל, חובות וזכויות ההורים בחינוך ילדיהם, 1989.
הורוביץ תמר, "בחירת בית-ספר בידי הורים כמנוף לשינוי חברתי וערכי: חקירה אתנוגרפית בשני בתי-ספר ייחודיים בעלי גוון ערכי בירושלים", מגמות, ל"ו 1994, 1-2.
וינשטיין יהושוע, "פילוסופיה לילדים-אמצעי הגיוני לחינוך לערכים בחברה המשתנית", עיונים בחינוך, סיוון תשל"ח.
טטר משה, "בחירת בית-ספר על-ידי הורים", עיונים בחינוך, 1992, 5.
זיו אבנר (1984), הכיתה כקבוצה חברתית, תל-אביב.
כהן עובד, הקונפליקט בין דתיים לחילוניים, ירושלים 1975.
כ"ץ י., קדושים תהיו הליכות והלכות בחברה ובתנועת הנוער, ירושלים: תש"ם.
קיל י., חמ"ד שורשיו תולדותיו ובעיותיו, ירושלים: תשל"ז1977-.
לסלוי (תשמ"ה), אברהם שורצולד, יוסף, שיקולי הורים ברישום ילדיהם לחינוך הממלכתי דתי, ירושלים: משרד החינוך, תשמ"ה.
לסלוי, אברהם, שורצולד, יוסף, "שיקולי הורים בבחירת זרם חינוך לילדיהם בבית-הספר היסודי", מגמות, ל"ג 2, תש"מ.
מוס ר., תאוריות על גיל ההתבגרות, תל-אביב, 1988.
קולא עליה וגלובמן רבקה, להיות מנהל ולהצליח- השתלמות מוסדית לשיפור ההוראה ולהצלחת הלומדים, אוניברסיטת בר-אילן, 1994.
שביד אליעזר, "יחסים בין דתיים לבין חילוניים במדינת ישראל", סקירה חודשית, 1986, ל"ג.
שטרן ר. צפיות הורים תלמידים ומורים מהאקלים החברתי בביתהספר, עבודת מ"א, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת ת"א, 1981.
שלח א., סממנים לדת חילונית בישראל, ירושלים 1975.
משרד החנוך , אתגרים,לקט יוזמות חינוכיות. ת"א, תשמ"ח.
שמאק את שמאק (1985), תהליכים קבוצתיים בכיתה, הוצאת אח, חיפה, עמודים 160-178,42-32 .

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שילובם של ילדים מבית לא דתי בבתי ספר דתיים", סמינריון אודות "שילובם של ילדים מבית לא דתי בבתי ספר דתיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.