התייחסות דתיים לחילוניים

תקציר העבודה:

התייחסות דתיים לחילוניים-
השפעת הרמה הדתית על הרצון לקרבה

ראשי פרקים hy1054 -
1. מבוא
2. מהי זהות דתית
הזהות על פי אריקסון
הזהות על פי מילר

3. יחסי דתיים חילוניים
החזרה בתשובה
מגע בין קבוצות
מהי דעה קדומה


4.מגע בין קבוצות

5.מחקר אמפירי
מטרת המחקר
השערת המחקר
שיטת המחקר
כלי המחקר
תוצאות
החילוניים
החרדים

6.סיכום

7.ביבליוגרפיה

מבוא
מטרת העבודה
מטרת עבודה זו היא לבדוק מהו היחס בין דתיים לחילוניים בישראל: יחס ערכי
ומעשי. תכלית העבודה היא להעריך מהי מידת השפעת הדתיות על יחס זה, קרי
האם ככל שהאדם דתי יותר הוא יתייחס בצורה שונה לחילוני.
יצויין כי דתיות אינה כמיתה, ולכן המושג יוסבר להלן, במגבלות הקיימות.

הצגת הנושא
הנתק בין "דתיים" ל"חילוניים" הוא עמוק ואולי אף העמוק והקשה ביותר לתיקון
מבין כל הנתקים שנתהוו בדורנו בעם היהודי.
ראשיתו של נתק זה הוא במאה ה18- והגורם הישיר לו היה המפגש בין מסורת
יהודית תורנית שעיצבה במשך דורות את המסגרות, את אורחות החיים ואת
האמונה של העם, לבין התרבות החילונית האירופאית, כפי שבאה לידי ביטוי
במוסדות המדינה. בארגון החברה ובמוסרה, במדעים, בטכנולוגיה, במקצועות
הכלכלה ובהבעה היצירתית לסוגיה.
ההבדל בין חילוני לדתי מתבטא באורח חיים שונה לחלוטין של כל אחד מן
הצדדים, אמונות, דעות, אידיאולוגיות שונות. לא יפלא איפוא שנמצא עימותים,
קונפליקטים ומתחים בין שתי קבוצות אלו השונות זו מזו. בהמשך העבודה אדון
בחשיבות מציאת מכנה משותף בין קבוצות כתנאי לקיום מגע חיובי בינהן.

שני התחומים העיקריים בהם קיימת חשיבות רבה לנושא של שינוי עמדות
בישראל והם תחום היחסים הבין עדתיים ותחום היחסים בין דתיים לחילוניים,
בעוד שבתחום הראשון נעשו מחקרים אחדים ונבדקה השפעת המגע הבין עדתי על
עמדות הקבוצות זו כלפי זו (אמיר, 1977) הרי שבתחום שבין דתיים וחילוניים לא
נעשו מחקרים רבים. בהעדר ראיות מחקריות מספיקות על האוכלוסיה הישראלית
בכלל ועל תחום היחסים בין דתיים וחילוניים בפרט, ראוי לבחון את הבעיות
המקומיות לאור המסקנות שהוסקו ממחקרים רלבנטיים בארצות אחרות דוגמת
ארה"ב.
אולם השימוש בהכללות חייב להיות זהיר ומסתייג. הרקע למגע בין קבוצת
החילוניים וקבוצת הדתיים שונה מהרקע למגע בין כושים ולבנים לדוגמא, ולכן אין
איפוא ביטחון שהממצאים בתחום המפגש האתני שנמצא בארה"ב ובארץ חלים
באופן זהה על המפגש בין דתיים וחילוניים.
יחד עם זאת, קיימות נקודות דימיון בין השניים. גם כאן, אנו עוסקים במגע בין
קבוצתי המלווה במתח, חיכוכים ולפעמים עוינות גלויה. כמו כן, מוצאים אנו
לעיתים קרובות דעות קדומות המאפיינות קבוצה זו או חברתה וכדאי לחפש דרך
לשנות את עמדות הקבוצות זו כלפי זו. לשם כך ננסה לבחון את המושגים הכלליים
הנידונים במחקרים זרים שעשויים להיות רלבנטיים לאוכלוסייתנו.

מקורות:

השערת המחקר
1. קיים מתאם שלילי בין רמת החילוניות לבין הרצון להפגש ולקיים חיים של דו קיום עם החרדים. ההפרדה רצויה בשל הפחד מכפיה דתית.
2. קיים מתאם שלילי בין רמת הדתיות לבין הרצון לדו קיום. הרתיעה נובעת מפחד להתערות בחברה החילונית.
שיטת המחקר
המחקר היה חציו פתוח וחציו מבחן רב ברירה. בשאלות הפתוחות ניתנה להם האפשרות להתבטא כרצונם.
כלי המחקר
כלי המחקר הוא ראשית ראיון ושנית שאלון שחולק ומולא ע"י הנשאלים בפני הסוקר. השאלון הוא שאלון אמריקאי וחולק לאוכלוסיה שאינה הומוגנית.
תוצאות
להלן סיכום הראיונות (כל ראיון ערך כרבע שעה).
החילוניים
המרואיין הראשון טוען כי יחסי דתיים וחילוניים בעייתים, היות ואלו שתי קבוצות נפרדות, כאשר הפוליטיקה מעורבת בינהם. הוא סבור כי החרדים לא אוהבים את החילונים והם מתרחקים תוך הפעלת כח. אי לכך גם החילוניים לא אוהבים את החרדים.
למרות זאת הוא סבור כי חובשי כיפות סרוגות מתייחסים יפה לחילוניים.
המרואיין השני טוען כי החרדים בעייתים ואילו הדתיים אינם בעייתיים. החרדים אינם מתנהגים כשורה: הם מזלזים בנו כי אנו בחרנו לא ללכת בדרך התורה ולכן הם מתרחקים מאיתנו אבל דואגים תמיד להפעיל כח נגד החילוניים. החילוניים אינם שונאים את הדת אלא את מי שמייצג אותה.
המרואיין השלישי טוען כי החרדים מנצלים את החילוניים ויחס הוא גרוע. ישנו פחד בציבור החילוני כי המדינה תהפך למדינת הלכה. החרדים מנצלים את המדינה מבחינה כספית.
המרואיין הרביעי טוען כי החיים של החרדים שונים מהחילוניים כי הם שקועים בעצמם ולא מוכנים להבין את החילונים. הם מזלזלים בנו כאילו שאנו לא יהודים כמוהם, למרת שחושב שאינו יותר יהודי מהם כי הם לא משרתים בצבא ואין להם שום עזרה במדינה כגון מיסים.
המרואיין החמישי סבור כי החרדים משתלטים על המדינה ועל ירושלים בפרט. החרדים מנצלים את הדת כדי לסחוט כסף. בעיקרון מי שיוצר את הפירוד אלו הם החרדים.
המרואיין השישי סבור כי החרדים והדתיים בעייתים. הם לא פוגעים באנשים אולם החילונים לא אוהבים אותם- עבור החילונים הם לא יהודים כי הם לא מוסריים. הדת מעבירה אותם על דעתם.
החרדים
המרואין הראשון רואה בקירוב החילוניים ערך עליון שבו ניתן להציל את העם היהודי כעם. הוא תולה בחילוניות את המצב הבטחוני הקיים.
הוא מעוניין להפגש עם חילוניים רק בגלל המרחק הרב בניהם, ומתוך התנגדות לאורח החיים שלהם, בניגוד למחקרים האומרים כי סממנים אלו מרחיקים את הקבוצות מפגישה ויוצרים ניכור.
הוא מעונין גם כי המדינה תהיה מדינת הלכה, ברוח דבריו דלעיל.
המרואיין השני מנסה לראות את השלילי שבחיים החילוניים ונפילה בשביים. בדבריו נשמעת שנאה עזה לקבוצה השניה על כל גווניה אולם למרות זאת הוא חושב כי הוא חייב להפגש עמם, אולם רק על פי רצונם ולא מיוזמתו. הוא אינו מעוניין כי ילדיו יגורו איתם.
המרואיינת השלישית גילתה אהדה לחילוניים אולם מתנגדת לשיטות שמפעילים החרדים על החילוניים על מנת שיחזרו בתשובה.
היא תומכת במגע עם החילוניים וטוענת כי חזרה בתשובה של גדולי אומה (כמו לדוגמא שחקנים מפורסמים) יכולה להשפיע הרבה יותר.
המרואין הרביעי כועס על אלו אשר עזבו את הקבוצה שלו ו"מלכלכים" עליה: "אף אחד לא ספר מעולם את עשרות אלפי הבחורים הבאים מבית דתי, ואשר למדו בבתי ספר דתיים, עזבו את הדת וסיגלו לעצמם אורח חיים חילוני. בסופו של דבר הנושא חדל לעניין אותם בכלל...".
הוא אינו מעוניין במגע עם הקבוצה החילונית ויש לו דעה מקורית לגבי הפרדת הדת מהמדינה- הפרדה לשם בחינת התוצאות ההרסניות.
המרואין החמישי אינו מעוניין להפגש עם החברה החילונית כלל, בעיקר בשל פחדו מהידבקות בדרכיהם. הוא סגור בעולמו הקטן ואינו מתעניין בכלום זולת עבודה ולימוד בשעות הערב (רעייתו חזרה לפניו בתשובה עקב עבודה במעון יום של ש"ס. היא יותר קיצונית ממנו ומשפיעה עליו בדרכים אלו).
המרואינת השישית רואה את החזרה בתשובה בצורה גלובלית יותר אשר חזרה של חלקים ממנה בתשובה אינה מעלה רבות: "...המערכת החברתית פוליטית שלנו בנויה על חיזוק התפיסות הסטראוטיפיות הממוסדות, שאינן נותנות מרחב נשימה לצמיחה תרבותית חברתית חדשה והיא חסרה לנו כמו אויר לנשימה...
היא רואה בחיוב את המגע עם החילוניים על מנת להשלים את החלקים החסרים בתמונה כדלעיל.
המרואין השביעי רואה את החילוניות כמילכוד שתפקידו הוא להוציאם. אי לכך אין לו ברירה אלא לבוא עמם במגע, ממנו הוא לא מפחד בשל הניסיון ה"לא רע" שיש לו ממנו.
הוא טוען כי הפרדת הדת מהמדינה הרסנית כמו אי הפרדת רשויות החיונית בכל מדינה דמוקרטית.
המרואיין השמיני רואה בחיוב את הקרבה לחילוניים. לדבריו אם החרדים לא יתקרבו לחילוניים המצב במדינה לא ישתפר.
לדעתו "גם אם אין אדם יכול להביא עצמו לידי אמונה צריך להביאו לידי ידיעה", אולם למרות זאת הוא עצמו אינו מעוניין להפגש עמם מסיבות זהירות.
להלן תוצאות השאלון:
שכיח התשובות עבור אלו שהגדירו את עצמם חילוניים:
תשובה מס' 10: לא רצוי שיגורו באותה שכונה
תשובה מספר 14 מעדיף שכונה נפרדת.
תשובה מספר 18 צריך להתיר פתיחת בתי עסק
תשובה מספר 20 צריך לפתוח בתי קולנוע בשבת
תשובה מספר 22 צריך להתיר נישואים אזרחיים
תשובה מספר 24 צריכה להיות הפרדה בין דת למדינה.
שכיח התשובות עבור אלו שהגדירו עצמם מסורתיים רחוקים מהדת:
תשובה מס' 10: לא רצוי שיגורו באותה שכונה.
תשובה מספר 14 מעדיף שכונה מעורבת אבל בלי חרדים.
תשובה מספר 18 צריך להתיר בתי עסק.
תשובה מספר 20 צריך לפתוח בתי קולנוע בשבת
תשובה מספר 22 צריך לאסור נישואים אזרחיים
תשובה מספר 24 צריכה להיות הפרדה בין דת למדינה.
שכיח התשובות עבור אלו שהגדירו עצמם מסורתיים קרובים לדת
תשובה מס' 10: לא אכפת להם שיגורו באותה שכונה.
תשובה מספר 14 מעדיף שכונה מעורבת אבל בלי חרדים.
תשובה מספר 18 צריך להתיר פתיחת בתי עסק באזוים שאינם למגורים
תשובה מספר 20 צריך לפתוח בתי קולנוע בשבת
תשובה מספר 22 צריך לאסור נישואים אזרחיים
תשובה מספר 24 צריכה להיות הפרדה בין דת למדינה.
שכיח התשובות עבור אל שהגדירו עצמם דתיים:
תשובה מס' 10: לא רצוי שיגורו באותה שכונה.
תשובה מספר 14 מעדיף שכונה מעורבת אבל בלי חרדים.
תשובה מספר 18 צריך לאסור בכלל פתיחת בתי עסק.
תשובה מספר 20 צריך לאסור בתי קולנוע בשבת.
תשובה מספר 22 צריך לאסור נישואים אזרחיים
תשובה מספר 24 צריכה להיות הפרדה בין דת למדינה, אולם לא בכל הנקודות.
שכיח התשובות עבור אלו שהגדירו עצמם חרדים:
תשובה מס' 10: לא רצוי שיגורו באותה שכונה.
תשובה מספר 14 מעדיף שכונה מעורבת אבל בלי חילונים.
תשובה מספר 18 צריך לאסור בכלל הקמת בתי עסק.
תשובה מספר 20 צריך לאסור בתי קולנוע בשבת.
תשובה מספר 22 אין להתיר נישואין אזרחיים
תשובה מספר 24 אסור שתהיה הפרדה בין דת למדינה.
אנו רואים כי רוב הציבור סבור שלא ראוי כי חרדים וחילוניים יגורו באותה שכונה. עמדה חמורה זו הינה בעקבות, יש להניח, מקרים חמורים שקרו בעבר. רובם ציינו כי לא היה אכפת להם לגור בשכונה מעורבת, אולם ללא חרדים.
רובם סבורים כי צריך לפתוח בתי עסק בשבת לרבות בתי קולנוע (למעט החרדים ולמעט כאלו שציינו כי צריך לפתוח רק במקומות שלא יפגעו בציבור הדתי).
אולם לגבי נישואים אזרחיים רובם חושבים כי אין להתיר נישואין אזרחיים היות וצריך לשמור על הציביון היהודי של המדינה.
כצפוי, הדעות לגבי הפרדת הדת מהמדינה חלוקות כאשר החרדים סבורים שאין להפריד בינהם ואילו החילוניים סבורים כי יש להפריד בין הקבוצות.
באופן כללי אלו שציינו לגבי עצמם כבעלי מעמד חברתי יותר גבוה ציינו כי הם מעוניינים ביותר הפרדה בינם לבין כל הקשור לדת.
סיכום
עבודה זו עסקה ברצון למגע בין הדתיים לחילוניים במדינה תוך התמקדות על רמת הדתיות\חילוניות מול הרצון למגע.
מהספרות הסוציולוגית הרלבנטית ניתן היה להניח שקונפליקט אידיאולוגי ומוסדי כה חריף וממושך ימצא את ביטויו גם במישור היחסים הבין אישיים והבין קבוצתיים. הקונפליקט הדתי-חילוני טעון חומר נפץ חברתי וזאת מארבע סיבות עיקריות:
1. האופי האידיאולוגי-ערכי של הקונפליקט המקשה על מציאת פשרות כפי שזה אפשרי לעיתים קרובות בקונפליקטים של ניגודי אינטרסים גרידא.
2. אופיו הרב דורי של הקונפליקט הנובע מכך שכל צד נוטה במידת מה להסתגרות גיאוגרפית, חברתית וחינוכית.
3. התארגנות המחנות היריבים במפלגות פוליטיות ובאירגונים קיצוניים כמו הליגה למלחמה בכפיה דתית מצד אחד ו"האגודה לשמירת קודשי ישראל" מצד שני.
4. החפיפה הפוטנציאלית הקיימת בין הקונפליקט הדתי חילוני לבין קונפליקטים אחרים על בסיס מעמדי ועדתי.
קבוצות אלו אינם רואות בעין יפה את הנתח של הטובין החברתיים שמקבלת הקבוצה השניה: כל קבוצה חושבת כי לה מגיע יותר והתוצאה היא קונפליקט מתמשך. גורמת לכך גם העובדה כי הקבוצות אינן מתדברות ולכן אינן מבינות את המניעים של הצד השני.
בסקירת הספרות הועלו מספר תנאים חיוביים שבהמצאם עשוי לחול שינוי חיובי בעמדות. בין התנאים היו: הזדמנות למגע, סטטוס שווה של היחידים או הקבוצות הבאות במגע, מגע אינטימי ותמיכה מוסדית.
נראה כי באוניברסיטה קיימים שלושה מתוך ארבעת התנאים הנ"ל שעשויים היו להביא לשינוי חיובי בעמדות הדתיים והחילוניים כתוצאה ממפגש בינהם.
נראה כי ההבדלים בין דתיים וחילוניים הם יסודיים ומהותיים, ולכן למרות שהתנאים בהם התרחש המגע בין הקבוצות באוניברסיטה הם די אופטימליים (הזדמנות למגע, סטטוס שווה, תמיכה מוסדית) הרי אין בהם כדי להביא לשינוי חיובי בעמדות, אפילו לגבי תחומים שבתוך סיטואצית המגע. גם לעובדה שהמגע בין הסטודנטים אינו אינטימי
אלא מתרחש ברמה שטחית ביותר, יש מן הסתם השפעה על היחסים בינהם. כלומר, חוסר אינטימיות במפגש יוצר הכרות ברמה שטחית שאינה מאפשרת לצדדים להכיר זה את זה ולשנות את עמדותיהם לחיוב.
במחקר שנערך נמצא כי החילוניים רובם אינם מעוניינים במגע עם החרדים, ולעומת זאת החרדים ציינו כי לא היה אכפת להם ליצור מגע עם החילוניים על מנת לשכנעם לעבור ל"צד שלהם". רוב הציבור מעוניין בהפרדת הדת מהמדינה ובפתיחת בתי עסק בשבת, אולם מעוניין לשמור על ציביונה היהודי של המדינה. נמצא כי ככל שדעותיו של הפרט
הדתיות או החילוניות נמצאות בקצוות הקשת החברתית, כך הפרט יותר קיצוני לגבי דעות הצד השני.
נשאלת השאלה אם כן, מה ניתן לעשות ולתרום ע"מ לשפר את היחסים שבין חרדים לחילוניים דרך פגישות ויצירת מגע.
ראשית לפי דעתי, יש למסד את המגע בין דתיים וחילוניים. המגע חייב ליהות יותר אקטיבי: ארגון כנסים, ויכוחים וכו'. במצב כזה כל צד יכיר טוב יותר את הצד השני. ביחסים בין דתיים לחילוניים חייב להיות מגע מאורגן כלשהו שלא כמו אצל שחורים ולבנים. אצל שחורים ולבנים קבוצת השייכות שונה מלכתחילה ולכן אפילו מגע פסיבי
ויום יומי עוזר. ואילו אצל דתיים וחילוניים השוני לא מוכר על פניו. זוהי גם הסיבה שבדיקתם של מרים ברנע ויהודה אמיר לא גילתה שום מובהקות. הם טוענים שחייב להיות מצב אופטימלי למפגש, דבר שאינו בנמצא.
אחד הדרכים ליצור מצב אופטימלי למפגש ולעורר את המשתתפים במפגש הוא להשתמש בכל אמצעי העזר: הכנה מוקדמת, בחירת קהל המשתתפים וכו'. דבר זה יכול להיות אפקטיבי אולם לא מעשי ולא פרקטי.
לסיכום רק אוסיף שבמדינתו יש מגע רב בין דתיים לחילוניים, כאשר הראשונים מנסים ליצור מגע יותר מאשר האחרונים למטרות ברורות. מגע זה עוזר יותר מאשר במקרה של ניתוק מוחלט, והשאלה שתיוותר ללא מענה היא באיזו צורה אפשר לשפר את צורת המגע היומיומית הזו בלי לגלוש למאמץ מיותר והקדשת זמן יקר.
ביבליוגרפיה
*.אלאור תמר, "תינוקות שנשבו"- תפיסת החילוניות בקהילה החרדית", מגמות, 1991, ל"ד (1) עמודים 104-121.
*.אמיר יהודה, "המפגש האתני והשלכותיו על עמדות ויחסים בינעדתיים", מגמות, כ"ג, 1977.
*.בן ארי רחל ויהודה אמיר, "עימותים בין קבוצתיים", פסיכולוגיה, 1988, עמודים 49-57.
*.ברנע מרים ויהודה אמיר, עמדות הדדיות של דתיים וחילוניים ושינויין בעקבות מפגש בינהן, תל אביב, 1981.
*.זוהר אורי, ובחרת בחיים, ירושלים, תשמ"ג.
*.כהן עובד, הקונפליקט בין דתיים לחילוניים, ירושלים 1975.
*.כפיר נורית, כמו מעגלים במים, תל-אביב, 1995.
*.לאו ישראל, "קידום לבבות ואיחוד כל פלגי העם", נעמת, ספטמבר 1984.
*.לוי שלומית, לוינסון חנה ואליהוא כ"ץ, אמונות, שמירת מצוות ויחסים חברתיים בקרב יהודים בישראל, ירושלים: מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי, כסליו תשנ"ד.
*.ליבמן ישעיהו (עורך), לחיות ביחד- יחסי דתיים-חילוניים בחברה הישראלית, ירושלים: כתר, 1990.
*.מיזליש שאול, חזרה בתשובה, תופעות ואנשים, גבעתיים, 1984.
*.סטמפלר שמואל, אנשים ומדינה- החברה הישראלית, משרד הביטחון, 1989.
*.פלאי פנחס, "התשובה- שלוש גישות במחשבה היהודית בעת החדשה", פתחים, 58, 1982.
*.פרידמן מנחם, חברה ודת, ירושלים, תשל"ח.
*.שטינזלץ עדין, התשובה, ירושלים 1983.
*.שביד אליעזר, "יחסים בין דתיים לבין חילוניים במדינת ישראל", סקירה חודשית, 1986, ל"ג.
*.שלהב יוסף, "העימות בין דתיים לחילוניים", אופקים בגיאוגרפיה, 1984.
*.שלח א., סממנים לדת חילונית בישראל, ירושלים, 1975.
*.GLOCK C., AND STARK R., RELIGION AND SOCIETY IN TENSION, CHICAGO 1965.
*.GORDON CAROL, "MUTUAL PERCETIONS OF RELIGIOUS AND SECULAR JEWS IN ISRAEL", JOURANL OF CONFLICT RESOLUTION, 33,4, 1989, PP.632-651.
*.TABORY EPHRAIM, "AVOIDENCE AND CONFLICT: PERCEPTIONS REGARDING CONTACT BETWEEN RELIGIOUS AND NONRELIGIOUS JEWISH IN ISRAEL", JOURNAL OF SCIENTIFIC STUDY OF RELIGION, 31(2), 1992, PP.148-162.
שאלון:
1. האם אתה חושב כי קיימת בעיתיות ביחסי דתיים וחילוניים?
2. האם יש הבדל בין דתיי הכיפות הסרוגות לדתיים חרדים? נמק
3. האם קיימים יחסים של ניצול הדדי של החלוניים את הדתיים ולהפך? פרט
4. תאר את הבעיתיות שיכולה להווצר כתוצאה מהדת במדינה?
5. האם החילוניים אינם מוסריים כדתיים ולהפך?
6. האם היית מעדיף כי מדינת ישראל תהיה מדינת הלכה?
7. האם קיימת שינאה בין דתיים לחילוניים?
8. חזרה בתשובה - תופעה מתגברת - נמק
9. האם היית רוצה להיפגש עם אנשים בעלי אוריאנטציה דתית שונה משלך?
10. האם רצוי שדתיים וחילוניים יגורו באותה שכונה?
11. כיצד הדבר היה משפיע על יחסי השכונות בשכונה?
12. האם זה היה גורם להגדלת חזרה בשאלה ו/או חזרה בתשובה?
13. האם היית רוצה להחזיר אדם בשאלה / תשובה?
14. האם היית מעדיף לגור בשכונה נפרדת מדתיים/חילוניים?
15. האם יהיו חיכוכים במגורים בשכונה מעורבת?
16. תאר את מרכם היחסים ו/או החיכוכים בשכונה שכזו?
17. האם צריכה להישמר הכשרות בכל המסעדות בארץ?
18. האם צריך להתיר פתיחת בתי עסק בשבת?
20. האם צריך לפתוח בתי קולנוע בשבת?
21. האם יש להתיר תפילה משותפת בבתי הכנסת?
22. האם צריך להתיר נישואים אזרחיים?
23. האם צריך להתיר גירושין אזרחיים?
24. האם צריכה להיות הפרדה בין דת למדינה?
שלח א., סממנים לדת חילונית בישראל, עמודים 18-36.
הרמן, ש. זהות יהודית -מבט פסיכולוגי חברתי, עמוד 36.
מוס, א.ר. תיאוריות על גיל ההתבגרות, עמוד 146.
הרמן, ש. זהות יהודית -מבט פסיכולוגי חברתי, עמוד 26.
הרמן, שם, עמוד 36.
ליבמן ישעיהו (עורך), לחיות ביחד- יחסי דתיים-חילוניים בחברה הישראלית, עמוד 191.
שם, עמוד 192.
סטמפלר שמואל, אנשים ומדינה- החברה הישראלית, עמודים 288-287 .
זוהר אורי, ובחרת בחיים, עמוד 18.
לאו ישראל, "קידום לבבות ואיחוד כל פלגי העם", עמוד 234.

תגים:

חברתית · מילר · אריקסון · דתיים · חזרה · סוציולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התייחסות דתיים לחילוניים", סמינריון אודות "התייחסות דתיים לחילוניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.