הרב קוק כמיתוס בציבור החילוני והדתי

תקציר העבודה:

הרב קוק היה מראשי הציונות הדתית. עבור הרב קוק היוו תורת ישראל ועם ישראל מיקשה אחת יחד עם ארץ ישראל.לדבריו א"י אינה דבר חיצוני,קניין חיצוני לאומה. א"י היא חטיבה עצמאית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה. לדעתו הקשר בין האומה והארץ לא הושפע מהחורבן החומרי.
הרב קוק שהיה מראשוני הישוב העיברי בארץ היה אדם שומר תורה ומצוות, שלא היה סגור בד' אמותיו. הוא הרבה להתפלמס עם הציבור: חרדים מצד אחד וחילוניים מצד שני, הכל בדברי נועם. הישגיו היו כל כך מרחיקי לכת עד ששמו נשתמר עמנו עד היום הזה לטובה בפי כל אחד, וזרם שלם ביהדות ("הכיפות הסרוגות") מתחנך על פי תורתו.
הנתק בין "דתיים" ל"חילוניים" הוא עמוק ואולי אף הקשה ביותר לתיקון מבין כל הנתקים שנתהוו בדורנו בעם היהודי.
ראשיתו של נתק זה הוא במאה ה18-, והגורם הישיר לו היה המפגש בין מסורת יהודית תורנית שעיצבה במשך דורות את המסגרות, את אורחות החיים ואת האמונה של העם, לבין התרבות החילונית האירופאית, כפי שבאה לידי ביטוי במוסדות המדינה. בארגון החברה ובמוסרה, במדעים, בטכנולוגיה, במקצועות הכלכלה ובהבעה היצירתית לסוגיה.
חומרת העימות בין שתי קבוצות אלה נובעת מבסיסן האידיאולוגי. שתי הקבוצות חלוקות על רוב ההיבטים הקיומיים של חיי היום יום מה מותר ומה אסור לאזרח לעשות? האם צריכים לשלוט במדינה כללי המוסר וקובץ החוקים הדתיים או האזרחיים? מערכות אלה קובעות את אורח החיים של כל אזרח ואזרח. לפיכך נודעת להן חשיבות רבה. הקושי הינו שבשני אורחות חיים אלה ישנם רכיבים רבים שאינם ניתנים לגישור, שכל אחד מהם מושתת על בסיס ערכי או דתי מסויים שעליו אין כמובן הסכמה בין הקבוצות. המאפיין המיוחד והפרדוקסלי של היחסים בין שתי הקבוצות הוא שקבוצת הרוב מסכימה שקבוצת המיעוט תנהג עפ"י אורח החיים וכללי ההתנהגות שלה ואילו קבוצת המיעוט דורשת כי אורח חייה, לפחות בצדדיו הציבוריים, יהיו לחוק המדינה ולתקן ההתנהגות של האוכלוסיה כולה.
מנקודת מבט פסיכולוגית חברתית רוב חברי שתי הקבוצות חיים בנפרד אלה מאלה מבחינה פיסית ונפשית כאחד. בכללו של דבר קיימות קהילות ושכונות נפרדות לשתי הקבוצות. מבחינה פסיכולוגית, כלומר מבחינת העמדות והרגשות כלפי היבטים שונים של החיים, שלא לדבר על אמונות, שתי אוכלוסיות אלה, אם כי לא בהכרח כל חבריהן- רחוקות ונבדלות מאוד זו מזו (ברנע ואמיר 1981). דעות קדומות, דחיה, וניכור בין קבוצתיים וכן שנאה ולפעמים אלימות, כל אלה הינם רק תוצאה טבעית של מצב חברתי כזה.
באחרונה החמיר המצב עוד יותר עקב מגמה לקיצוניות שניתן לאבחנה בשתי הקבוצות. הדבר ניכר במיוחד בקרב צעירים דתיים הפונים לקנאות דתית. הנטיה לרדיקליות זוכה בד"כ לתמיכת המוסדות החברתיים העיקריים של קבוצה זו. במקביל אפשר להבחין במגמות לכיוון השני בקרב קבוצות החילוניים, הבאות לידי ביטוי במעשי אלימות נגד אנשים ומוסדות דתיים.
הרב קוק נחשב בעם ישראל לגורם מאחד בין הדתיים ואלו שאינם דתיים, לכן הוא מונה קהל מאמינים ותומכים רב מקרב העם. למרות שישנם כאלה המנסים לערער על מקומו הרי הרב נתפס כדגם מופת לדמות רוחנית שמורכביותה יוצאת הדופן הצליחה לגשר בין פלגים קוטביים, בהיותה דמות האהודה על הכל.

מטרת עבודה זו היא לבדוק האם הרב משמש כיום כמיתוס לאומי בכל הקשור לאיחוד המחנות בין דתיים לחילוניים והאם הוא יכול לשמש דוגמא גם כיום לרצון למגע ופשרה בין שתי הקבוצות, או שהוא משמש רק כסמל לאומי בכל הקשור לסכסוך (להלן ההגדרות).
ההתיחסות לרב היא כאן לא מנקודת מבט של שררה, בתוקף תפקידו, אלא מנקודת מבט מעין פסיכולוגית.

ראשי פרקים:
1.מבוא ומטרות

2.הקדמה
הסבר המושגים
תאוריות על נתק בין קבוצות

3.דיון והבאת דוגמאות
סיבות לראית הרב כמיתוס
הרב כדמות מציאותית יום יומית
הרב בעיני הציבור הרחב:דתיים וחילוניים

4.סיכום

5.ביבליוגרפיה

מקורות:

אבנרי יוסף, הראי"ה קוק כרבה הראשי של א"י, אוניברסיטת בר -אילן,רמת גן, תשמ"ט.
אמיר יהודה, המפגש האתני והשלכותיו על עמדות ויחסים בינעדתיים, מגמות, כ"ג, 1977.
בן ארי רחל ויהודה אמיר, עימותים בין קבוצתיים, תל אביב, 1988.
ברנע מרים ויהודה אמיר, עמדות הדדיות של דתיים וחילוניים ושינויים בעקבות מפגש בינהן, תל אביב, 1981.
פישמן י"ל (מימון), הציונות דתית והתפתחותה, ירושלים, תרצ"ז.
ד"ר מרדכי פרידמן, בנתיב החסד, חיפה, תשמ"ז.
צבי ירון, משנתו של הרב קוק, י-ם, 1974.
קריזמן ב.,דתיים וחילונים בישראל, ת"א, 1966.
קוסמן א,. הרב קוק באספקלרית הדורות, ירושלים, תשנ"ב.
שביד אליעזר,יחסים בין דתיים לבין חילוניים במדינת ישראל, סקירה חודשית, 1986, ל"ג.
שנער ת., הרב קוק, כיצד צמחה תדמית, נקודה,נובמבר 1989.
REBECCA KLATCH, OF MEANINGS AND MASTERS: POLITICAL SYMMBOLS, J.O. POLITY,21, 1988.

תגים:

תדמית · כיפות · סרוגות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הרב קוק כמיתוס בציבור החילוני והדתי", סמינריון אודות "הרב קוק כמיתוס בציבור החילוני והדתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.