המאבק הבינלאומי בטרור והשפעתו על זכויות האדם

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
מעמדם המשפטי של לוחמי הטרור במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי
א. הרקע
ב. דיני מלחמה במשפט הבין-לאומי
1. עקרונות כלליים
2. שבויי מלחמה
3. ממשל צבאי
ג. המצב בארצות הברית
USA PATRIOT Act .1
2. הפקודה הצבאית של נובמבר 2001
ד. המצב בישראל
1. פקודת מניעת טרור, התש"ח1948-
2. חוק כליאתם של לוחמים בלתי-חוקיים, התשס"ב2002-
3. חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט1979-
ה. סיכום הפרק
המאבק הבינלאומי בטרור והשפעתו על זכויות האדם
א. רקע
ב. החלטות או"ם
ג. חקיקה בארה"ב
ד. פרסומים שונים המתריעים על פגיעה בזכויות האדם
אפילוג
מקורות

מבוא
א. הצגת הבעיה
בית משפט בפלורידה דחה את בקשתה של אשה מוסלמית להצטלם לרשיון הנהיגה שלה כשפניה
מכוסות ברעלה. בית המשפט אמר בפסק הדין, כי זכותה של האישה לחופש דת לא תפגע מהדרישה
להצטלם בפנים גלויות וכי בצד זכותם של אזרחים לחופש דת "למדינה יש התחייבויות להגן על
הציבור מפני פעילות פלילית ואיומים על ביטחונה".
יצויין, כי בארה"ב רשיון נהיגה משמש כאמצעי זיהוי ראשון במעלה כמו תעודת זהות ולכן,
הרגישות המיוחדת לצילום עם פנים גלויות לזיהוי ביטחוני.
ליד הדיווח על המשפט, צויין גם כי ארה"ב עומדת לגרש 13 אלף מוסלמים השוהים במדינה באופן
לא חוקי, במסגרת המלחמה בטרור ובנקיטת אמצעי ביטחון קפדניים יותר בכל נושא ההגירה
הבלתי חוקית לארה"ב.1
גם באירופה, הקשיחו רוב המדינות כמו אנגליה, צרפת, גרמניה את אמצעי הביטחון תוך פגיעה
בחוקי יסוד ובתקנות שנחשבו כמקודשות במדינות דמוקרטיות נאורות כגון: האזנות סתר, מעצרים
מנהלים, מעצרי מנע, אסור מפגש עם עו"ד לתקופות מוגבלות, גירוש וכד'.
ככלל, כל דמוקרטיה שואפת למתן מקסימום הגנה לזכויות יסוד וגם ישראל כחברה נאורה לא שונה
מכך. אך יש נסיבות חיים ונסיבות שלטון בהן המדינה לא יכולה לשגות באופוריה של כללים
אוניברסליים יפים כשלעצמם ולהזניח את בטחון הציבור ושלומה של המדינה.
ב. שאלת הבדיקה
במציאות 2003 עם התגברות הטרור העולמי בכלל ונגד ישראל בפרט, השאלה העולה תדירות לדיון
פומבי, כאשר מדינה דמוקרטית מצרה ונוגסת בזכויות יסוד, היא מה עדיף ביטחון או דמוקרטיה?
השאלה לא פשוטה מורכבת ותשובה על כך יכולה להשתנות עם שינויי המצב הביטחוני, כלכלי
והלחימה בטרור.
ג. שיטה
1. תחילה נסקור את המצב המשפטי החוקי בנוגע ללוחמים לא-חוקיים (טרוריסטים) במשפט
ההומניטרי הבין-לאומי, במשפט האמריקני לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001 ובמשפט הישראלי.2
2. נתאר את המאבק הבינלאומי בטרור במציאות 2003 והשפעתו על זכויות האדם.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. אברהם פכטר, (2003), ביטחון גובר על חופש דת, דיבור ושביתות, אתר מחלקה ראשונה: http://www.nfc.co.il/
פתיחה09/06/2003 -
2. אמנות בין-לאומיות
Geneva Convention relative to ·Protocol Additional to the Geneva Convention of August 12, 1949 ·
the Treatment of Prisoners of War, Adopted on 12 August 1949 by the Diplomatic Conference for
Convention ·the Establishment of International Convention for the Protection of Victims of War
Relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War of 12 August 1949 (Geneva
(Convention IV
חקיקה בארה"ב
Military Order of November 13, 2001: Detention, Treatement and Trial of Certain Non-Citizens in the War
Against Terrorism: www.whitehouse.gov/news/releases/2001/11/20011113-27.html
חקיקה בישראל: פקודת מניעת טרור, התש"ח1948-. חוק סמכויות שעת חירום, התשל"ט1979-. חוק כליאתם של לוחמים
בלתי-חוקיים, התשס"ב.2002-
מחקרים:
Doyle, Charles, "Terrorism: Section By Section Analysis of the USA PATRIOT Act", CRS Report
for Congress, December 10, 2001

מקורות:

אברהם פכטר, (2003), ביטחון גובר על חופש דת, דיבור ושביתות.

תגים:

אירועי · במשפט · בספטמבר · דיני · הבין · לאומי · מלחמה · ממשל · צבאי · שבויי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המאבק הבינלאומי בטרור והשפעתו על זכויות האדם", סמינריון אודות "המאבק הבינלאומי בטרור והשפעתו על זכויות האדם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.