ספורט בטלוויזיה האמריקאית

תקציר העבודה:

סטפן קורטן (Kurten, 2001) הטיב לתאר במאמרו את מצב זכויות השידור בספורט לקראת המאה ה-21 כ-GAME BIDDING (בתרגום חופשי: משחק המשא ומתן, או משחק של הצעות מחיר). קורטן מצביע על האלגוריה הקיימת בין המשחק הספורטיבי ל'משחק' העסקי: בשניהם יש שחקנים וחוקים נוקשים. שניהם נתונים להתפתחויות, לשינויים ולשחקנים חדשים המצטרפים לזירה. בשניהם קשה לחזות מה תהיה התוצאה. בשניהם יש מנצח ומפסיד, ובשניהם המנצח זוכה בכל. ההבדל הוא ששדה המשחק העסקי מורכב מטלפונים, פקסים וחדרי דיונים, כאשר כלי המשחק המרכזי הוא - כסף.
כסף הוא זה שמנווט את דרכיהן של התקשרות והספורט המקצועני בעידן המאה ה-21. יהיה זה תמים לחשוב שמשהו אחר מנחה את מקבלי ההחלטות בתעשיות אלו.
הספורט המקצועני כיום הוא עסק לכל דבר. אגודות נסחרות בבורסה, בעלי הון שולטים בקבוצות ומשלמים לספורטאים משכורות עתק, לוגואים של ספונסרים מעטרים את מדי השחקנים ואת צדי המגרש והקהל (באצטדיון ובבית) משלם כדי לראות משחקים.
גם התקשורת הולכת ונעשית מסחרית. טכנולוגיה מתפתחת הולידה עוד ועוד ערוצי תקשורת ואפשרויות שידור. תאגידי ענק כלכליים שולטים בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט. הכל מתנהל בצורה תחרותית ובמאבק מתמיד אחרי פרסום, צופים ורייטינג.
לכן, נקל יהיה לשער מה קורה כאשר דרכיהן של תעשיות אלה מצטלבות. המשיכה ביניהן היא, באופן טבעי, עזה.
לכאורה, הקשר הוא מוצלח ופורה, אך ההשפעות השליליות צצות על פני השטח. מסחור יתר, פגיעה בטוהר הספורט, תחרותיות מוגזמת וסחרור כלכלי הן רק מעט מהן.
בארה"ב, שם הקשר התחיל, הכל קורה בגדול. בעידן גלובאלי זה צריך להתייחס לכל מה שקורה בארה"ב, כמשהו שמהווה מודל עבור שאר מדינות המערב. על כן, יהיה נכון לבדוק את השפעתו של קשר זה על מה שקורה בארה"ב, ומזה להשליך לגבי הכלל (או ליתר דיוק, על העולם המודרני-מערבי).

השערות המחקר מתבססות על שלוש תופעות לוואי העלולות להיגרם מהתערבותם של הטלוויזיה וגורמים פיננסיים בספורט האמריקני. הכוונה היא לא רק לתופעות לוואי העלולות להשפיע על הספורט, אלא גם על הקהל והתקשורת עצמה.
1. אינטרסים כלכליים ומסחריים גורמים לטלוויזיה ליצור דיספונקציות במשחק הספורטיבי.
2. הטלוויזיה, בשילוב אינטרסים כלכליים ומסחריים יוצרים דיספונקציות אצל קהל ספורט.
3. גופי השידור נפגעים מהתחרותיות סביב רכישת הזכויות וההשקעה הכספית הכרוכה בכך.

מטרת העבודה תהיה לבדוק האם ישנו ביסוס להשערות אלו, ואם כן, כיצד הוא מתבטא בתהליכים שקורים בספורט ובטלוויזיה האמריקניים. בדרך זו אנסה לענות על שאלת המחקר שתנוסח באופן הבא: האם להתערבות של הטלוויזיה האמריקאית בספורט יש השפעה שלילית?
"שלילית", כאמור, מתייחס לספורט, לקהל ולטלוויזיה עצמה.

על מנת לענות על שאלה זו אסתמך על מקורות תוכניים ואמפיריים, שרובם מגיעים מארה"ב (מאמרים כתובים ואינטרנטיים), בשילוב ידע אישי שלי, כמי שרואה את הדברים ממקום מרוחק. את המקורות והנתונים אנתח ואציג בצורה כזו שתאפשר לי לענות ביתר קלות על שאלת המחקר. מעבר לשאלת המחקר, אנסה להעריך את ההשפעות העתידיות של הקשר בין ספורט לטלוויזיה בארה"ב בעידן של הטלוויזיה הדיגיטלית.

תוכן העניינים:
מבוא
סיכום חומר עיוני
אירועי מדיה ו- "מהסטדיום אל המדיום"
ספורט, תקשורת וכסף - הקשר המשולש
שאלת המחקר, השערות המחקר ומתודולוגיה
פרק 1: זכויות שידור של אירועי הספורט
מי מקבל את הכסף, מאיפה הוא בא ומה קורה באמצע
שידורי הספורט הטלוויזיוניים בארה"ב כמקדמי מכירות
ענף ספורט המזוהה עם רשת
פרק 2: שינויים במשחק כתוצאה מהתערבות שיקולים מסחריים ושיקולי טלוויזיה
שינוי בחוקי המשחק
שינוי זמני ולוחות המשחקים
שינוי אזור גיאוגרפי של קבוצות
פרק 3: ספורט בטלוויזיה האמריקאית - תמונת מצב
ספורט עדיין נחשב לנכס טלוויזיוני משתלם
מ FREE TO AIR -ל-PAY TV
סיכום ומסקנות

מקורות:

גלילי, י. (1997). השותף האולטימTV. אותות, 197, 90-88.
בן-אליעזר, י. (1998). ספורט ותקשורת. ביטאון החינוך הגופני והספורט, אפריל, 15-13.
גלילי, י. (1999). מהסטדיום אל המדיום. אותות, 224, 55-58.
כ"ץ, א. דיין, ד. (1994). אירועים של אמצעי התקשורת: על חווית "לא להיות שם". בתוך: כספי, ד. (עורך). מבוא לתקשורת המונים. האוניברסיטה הפתוחה. 136-140.
Andera, S. (2002, July 9). Networks Pay to Play. In: www.orlandosentinel.com/sports/columnists/orl-andera.columnist.
Barnett, S. (1990). Games and Sets: The Changing Face of Sport on Television. London: BFI.
Chandler, J. (1998). Television and National Sport: The US and Britain. Urbana: Univ. of Illinois Press.
Frenta, R. (1972). Sport in Society: issues and controversies. St. Louis: Times Mirror/Mosby.
Goldlust, J. (1987). Playing for Keeps: Sport, the Media and Society. Melbourne: Longman Cheshire.
Kurten, S. (2001). The bidding game: The acquisition of sports rights in the 21th century. In:
http://www.play-the-game.org/speeches/economy_business/bidding_game.html
Lobmeyer, H. (1992). Commercialism as a Dominent Factor in the American Sport Scene: Sources, Developments, Prespectives. International Review for the Sociology of Sports. 27 (4), 309-327.
Meier, K. (1984). Much ado about nothing: the television broadcast packaging of team sport championship games. Sociology of Sport Journal 1, 263-279.
Novak, M. (1976). The joy of sports. London: BFI.
Poly, M. (1998). A Sporting Triangle: Television, Sport and Sponsorship. New York: Colombia.
Rowe, D. (1995). Rock music, Sports and the Politics of Pleasure. Popular cultures. London: sage.
Spark, A.(1996).Wresling with America :Media , national images and the global village. Journal of popular culture, 29, 83-93.
White, A. (2000). The Influence of Commercial Television on Showsport. Sport Science Review. (13), Jan. 59-54.

תגים:

טלביזיה · אמריקאית · זכויות · טלוויזיה · ספורט · שידור

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ספורט בטלוויזיה האמריקאית", סמינריון אודות "ספורט בטלוויזיה האמריקאית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.