הרפורמות בשירותי הבריאות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא והצגת הנושא
1.1 הבעיות של מערכות הבריאות הציבוריות
1.2 מטרת העבודה
1.3 מתודולוגית המחקר
רקע מדעי- הצעת המחקר
2.1 תיאוריות במדיניות ציבורית
2.2 עוצמה וביטויה בפוליטיקה
2.3 רפורמות (שינויים) בחוק
המאבקים של קבוצות האינטרס, הבירוקרטים והפוליטיקאים
3.1 דוח ועדת נתניהו
3.2 מבנה מערכת הבריאות לפני תקופת רמון
תאור פעילות השחקנים
4.1 עמדת המדינה
4.2 הפוליטיקאים
4.3 פעילויות שכנוע בכנסת
4.4 תגובה הרופאים
4.5 קופות החולים
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה


מבוא והצגת הנושא
הבעיות של מערכות הבריאות הציבוריות
כיוון שההוצאה לבריאות היא מהגבוהות בתוצר הלאומי, ובמגמה לחסוך בעלויות, בחלק גדול מהמדינות המתועשות נתנו דעתם על ריאורגניזציה.1
בשתי מדינות אירופאיות- צרפת ובריטניה- נעשו בשנת 1992 ניסיונות לחולל שינויים ארגונים במערך בתי החולים. הרפורמה בצרפת, כבישראל, ניסתה לפתור בעיות הקשורות בזמניות ובאיכות שירותי הבריאות. עוד בשנת 1958 אומץ חוק שמטרתו הייתה, בין היתר, משיכת רופאים טובים לסקטור הציבורי. החוק התיר להם להמשיך בפרקטיקה פרטית מוגבלת בתוך כותלי בית החולים תוך שימוש ב-8% ממיטות המחלקה למטרה זו. אולם הדבר הוליד שחיתויות.2
בבריטניה בוצעה רפורמה במסגרת שירותי הבריאות הממלכתיים. הצעה שהוגשה על ידי משרד הבריאות בשנת 1989 שמה דגש על ניהול עצמי ומקומי במגמה להגביר את היעילות ולאוו דווקא את החיסכון הכספי. התוכנית הציעה צמצום התערבות של רשות הבריאות האזורית ומשרד הבריאות.
היא כללה הצעה לכונן בבית החולים "קרן לשלטון עצמי" שתאשר לו לפרוש מהסכמי השכר של השירות הציבורי, ללוות כספים, לרכוש ציוד ואף לצבור רווחים וכן לעבוד בשיטת תקציב גמישה המבוססת על תפוקות והכנסות. הרופאים הם אלו המקבלים את התקציב. ב-7 באפריל 1991 הוצאה התוכנית אל הפועל כאשר 75 בתי חולים הוכרזו כתאגידים ציבוריים עצמאיים במסגרת שירות הבריאות הלאומי. הערכה של העיתון ECONOMIST מיון 25.7.1991 הייתה כי חל שיפור עצום בתפקוד בתי החולים וביעילותם.
לא כל מדינות המערב אימצו את מדיניות ההפרטה כרפורמה. שירותי הבריאות בסקנדינביה וביפן מדגימים מגמה הפוכה. היקף הסקטור הפרטי במדינית הצפון אירופיות הוא מצומצם ביותר. כאשר נוצרו בשנות השמונים תורים ארוכים בבתי החולים הממשלה שלחה אותם למדינות אחרות. צירוף של רפואה פרטית וציבורית או הפרטה כלל לא עמדו על סדר היום. בשבדיה המדינה אף ניסתה להגביר את מעורבותה באמצעות בקרה ופיקוח על מוסדות הרפואה. הכנסת הרופאים הייתה על בסיס שוויוני.3
ביפן כל בתי החולים הם ציבוריים ומצטיינים ברמתם הרפואית, ומובילים בשוק הבריאות. על מנת למגר את שאר המרפאות הפרטיות נבנו עוד בשנות השישים מרפאות מקומיות.4
בארה"ב הרפואה בעיקרה היא פרטית ולכל אחד יש ביטוח בריאות. מי שאינו מבוטח וחולה במחלה רצינית עלול לאבד את כל חסכונותיו.

מטרת העבודה
חוק הבריאות הממלכתי, שעיקרו גביה אחידה וחלוקת התקציב לקופות, התקבל רק בשנת 1995, לאחר שמספר שרי בריאות ניסו להעבירו. חוק זה, על פניו אמור להיטיב עם הציבור והקופות, בשל חיסול מנגנוני בירוקרטיה לא יעילים, אולם, כאמור, שנים רבות נדחה ע"י המחוקק.
השאלה המרכזית בעבודה זו היא, שאם חוק הבריאות הממלכתי עשוי להיטיב עם הציבור מדוע חוקק רק ב-1995. על פי "תיאורית הבחירה החברתית" שמוזכרת להלן, בכל פעילות הפרט מונחה על ידי שיקולי עלות תועלת. אי לכך בעבודה אנו ננסה לבדוק מה גרם לכל אחד להסכים או להתנגד לחוק, ולפעול בצורה בה פעל.

שאלות המחקר המשניות הן:
בידיעה שהפוליטיקאים רוצים למכסם את סיכויי היבחרותם מדוע, בשלבים מסוימים, הם התוו מדיניות של מחאה נגד החוק. האם הם פעלו לפי אסכולת וירגיניה הטוענת כי הפוליטיקאים לא תמיד צריכים לספק תמיכה.
מדוע הביורוקרטים- שהחוק גזל מכוחן, הסכימו לשתף פעולה בסופו של דבר.
קבוצת האינטרס הגדולה ביותר במשק- ההסתדרות- מדוע הסכימה לשתף פעולה למרות הפגיעה בכוחה. מהו "המחיר", שדרשה עבור זה.
מה עשה שר הבריאות על מת לשכנע את הציבור לשתף פעולה על פי תיאורית האסיר.

היות ועל פי תיאורית הבחירה החברתית כל אחד עושה את הטוב ביותר בעיניו, ההשערות העיקריות הן שהפוליטיקאים, הנמצאים בקשר עם הציבור, עשו זאת משיקולים פוליטיים, לדוגמא הגדלת סיכוי הבחירה מחדש בבחירות 1996 "שכנעו" את הפוליטיקאים לקבל את החוק. מצד שני הביורוקרטים עשויים להרוויח יותר בעקבות התייעלות מערכת הבריאות, פחות התערבות ממשלתית וכד'.
התרומה המדעית של המחקר היא הבנת הכוחות הפעולים, לפי התיאוריה של סמואל, קרי כיצד הצליח רמון להעביר את חוק הבריאות.
הציבור מצדו "אמר" את דברו באמצעות הועדות שבדקו את הנושא, והכתובות אין ספור אודות הרפואה השחורה שהופיעו בשנים 1985 - 1984 הגבירו את הרצון מצד הפוליטיקאים להצטייר כנאבקים למעון הציבור. כך למעשה הם היו יוצאים הנשכרים ביותר. אי לכך לאור התיאוריה של הבחירה החברתית, טבעי הוא כי הם יתנהגו בצורה זו.
------------------------------------------------------------------------------
1. מילגרום ד.,"מערכת הבריאות בחמש מדינות נבחרות", עמודים 5-17.
2. ישי יעל, רופאים ומדינה- תיאגוד בתי החולים בישראל, עמוד 8.
3. בנטור נטע, כלים לקידום היעילות במערכת הבריאות בישראל, עמודים 71-81.
4. שם, עמוד 9.

מקורות:

אדידג'ס יצחק, צמיחה והתחדשות בארגונים, תל-אביב: ספריית המרכז הישראלי לניהול, 1992.
בנטור נטע, כלים לקידום היעילות במערכת הבריאות בישראל, ירושלים, 1991.
גניס ת. ומאן ת . (1985), תהליך קבלת החלטות, משרד הביטחון, תל-אביב.
גרוס רויטל , "דו"ח ועדת נתניהו", בטחון סוציאלי, 6, 1992.
גרוס רויטל, רוזן ברוך, תמרה ברנע, ביזור ואוטונומיה בשירותי הבריאות, ירושלים, 1991.
חיניץ דוד, רוזן ברוך, דפוסי תחרות בין בתי החולים בישראל בתחילת 1990, מכון ברוקדייל, 1991.
ישי יעל, רופאים ומדינה- תיאגוד בתי החולים בישראל, ירושלים, 1994.
כספי אמנון (תשמ"ה), שינוי ופיתוח , רמת-גן, אוניברסיטת בר-אילן.
מילגרום ד., "מערכת הבריאות בחמש מדינות נבחרות", בטחון סוציאלי, 37, 1991.
סמואל י., (1995) ,ארגונים, חיפה.
פוקס אינה (תשנ"ב), עיצוב מדיניות שינוי בבתי הספר, ירושלים, תשנ"ב.
פת דליה, היבטים אירגונים ואישים במיזוג אירגונים: ניתוח מקרה של מיזוג שני אירגוני בריאות, הטכניון, 1981.
קנולר יהודית, "חבלי ההפרטה בהונגריה", ניהול, 1992.
שמואלי עמיר, "חוק בריאות ממלכתי: מספר היבטים על המקרו- ניהול", רבעון לכלכלה, דצמבר 1993.
מילגרום ד.,"מערכת הבריאות בחמש מדינות נבחרות", עמודים 5-17.
ישי יעל, רופאים ומדינה- תיאגוד בתי החולים בישראל, עמוד 8.
בנטור נטע, כלים לקידום היעילות במערכת הבריאות בישראל, עמודים 71-81.

תגים:

בריאות · ציבורית · שינוי · ארגוני · בתי · חולים · קופות · תיאגוד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הרפורמות בשירותי הבריאות", סמינריון אודות "הרפורמות בשירותי הבריאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.