מערכת הבריאות בישראל-החיפוש אחר מודל יעיל

תקציר העבודה:

קופת חולים הכללית היא הגוף הגדול ביותר בישראל לביטוח כנגד מחלה. היא מהווה מבטח עיקרי לכשלושת רבעי האוכלוסיה בישראל. היא גם הבעלים והמתפעלת של כשליש מהמיטות, כ-1,300 מרפאות ומספר גדול של מעבדות, מרכזים רדיולוגיים ומרפאות מתמחות. היא מנוהלת על ידי ההסתדרות.
המרפאה הקהילתית משרתת כמקום מרכזי לטיפול ראשוני של קופת חולים. היא מאגדת בתוכה מומחם ממספר תחומים וכן ציוד בסיסי לאבחון ולריפוי. הרופאים הם עובדים שכירים של קופת חולים המתוגמלים במשכורת. מרפאות קהילתיות הן מקום מועדף לטיפול ראשוני בגלל זמינות רופאים קולגות, אחיות, ומיכשור לאיבחון ולריפוי, כמו כן מעבדה ובית מרקחת.
ב-1987 היו בקופה כ-164,000 חברים, כ5% מהם קבלו טיפול טיפול אצל רופאים עצמאים, בקליניקות הפרטיות שלהם. הגידול בפניה לרופאים עצמאיים הוא החל מ1971.
קופת חולים כללית היא רק חלק ממגזר הבריאות המהווה את אחד המגזרים החשובים ביותר בעולם המערבי המפותח. זהו גם אחד מהבעייתיים שבהם, מבחינת יכולתם של משקים בעלי משטר של כלכלת שוק לעצב ולנהל מגזר זה ביעילות ובכפוף לדרישות הערכיות והחברתיות המופנות כלפיו.
מגזר הבריאות מאופיין בתכונות ייחודיות:
1. הייצור והאספקה של שירותי הבריאות כרוכים, יותר מאשר בכל מגזר אחר בסיכון מוסרי (Moral Hazard) השפעות חיצוניות שליליות וחיוביות והיבטים אחרים האופיינים למגזר ציבורי.
2. התפיסה הערכית הרווחת במערב וגם בישראל, המצדדת בשיוויוניות באספקת שירותי הבריאות.
3. השיפור המתמיד בטכנולוגיות הרפואיות והעליה התלולה והמתמשכת במחירי התשומות, הנובעת בחלקה מהקידמה הטכנולוגית.

כל אלה גורמים לכך שכלכלת שוק, תחרות ויוזמה פרטית אינן יכולות להבטיח בכוחות עצמן שהמגזר הנדון יתנהל ביעילות וישרת את המטרות החברתיות הנדרשות.
מהו, אם כן, המודל הרצוי? אין תשובה אחת ויחידה לשאלה זו. ראיה לכך היא העובדה שבמדינות רבות וגם בישראל הנושא הזה עומד במרכז סדר היום הציבורי.
החיפוש אחר מודלים יעילים מתנהל בכל העולם, כולל בישראל.
האם מדינת ישראל נמצאת בעמדת פתיחה טובה שתאפשר לה לעלות על מסלול נכון?
מאפייני ביטוח הבריאות בישראל הם:
1. לרובה של האוכלוסיה בישראל יש ביטוח רפואי כלשהו.
2. ההוצאה הלאומית על בריאות (כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי) אינה חריגה כלפי מעלה, ועל כן אין צורך בקיצוצים גדולים.
3. רב השרות ניתן על ידי קופות חולים (שילוב של מבטח וספק שרות), ולכן אין המערכת סובלת מעלווית בלתי סבירות.
4. קיים קונסנזוס רחב למדי לגבי הכיוון העיקרי של הרפורמה הרצויה וכוחם של המתנגדים לה הולך ונחלש.

ענף הבריאות מאופיין בחוסר סימטריה קיצוני ברמת הידע בין שני צידי השוק, מצד אחד, לבין ספק השירותים, מהצד האחר. קיימת למעשה תלות כמעט מוחלטת של הצרכנים בספקי השירותים. צד א' - (החולה המבוטח) מזמין את כמות וסוג השרות מצד ב' (ספק השרות, רופא) בהתאם לאבחנתו של צד ב' , כשהתשלום לצד ב' נעשה ע"י צד ג' (המבטח). נוצר כאן מצב של "כשל שוק" Market Failure כשקופת חולים מהווה תחליף לשוק.
הדגם האידיאלי של קופת חולים הוא של אירגון המאחד את הפונקציות של מתן ביטוח בריאות ושל אספקת שירותים. זהו אירגון הגובה תשלום קבוע מראש, דמי חבר, ומתחייב לספק בתמורה סל שירותים קבוע מראש במקרה הצורך(1).

חשוב לציין שבעיית הסיכון המוסרי איננה בעיה של חברות הביטוח, כפי שאפשר היה לחשוב. זוהי בעיה של הצרכנים, מאחר שהם המשלמים בסופו של דבר בעד השימוש הבזבזני בשירות הבריאות, באמצעות דמי הביטוח שהחברות גובות מהם. לכן אם חברות הביטוח נוקטות דרכים שונות כדי להחליש את בעיית הסיכון המוסרי, הרי בסופו של דבר צעדים אלו עשויים לשפר את רווחתם של הפרטים מאחר שדמי הביטוח שהם משלמים יקטנו(2).
הצרוף של מספר "כשלי שוק" הן בשוק לשירותי בריאות והן בשוק לביטוח בריאות, וקשרי הגומלין בינהם, ביחד עם הרגישות החברתית הרבה והמידה הרבה של המעורבות הציבורית בתחום הבריאות - כל אלה הופכים את שאלת התיגמול והתשלום בסקטורים האלה לשאלת מפתח של דרך המדיניות. בעיות של אי נכונות לבטח מקרים רבים, בעיות של סיכון מוסרי (Moral Hazard) מצד אחד, הן של המבטח והן של המבוטח, ושל אפלית מבוטחים (Selection Bias) מצד אחד, והיעדים החברתיים של שוויון - או לפחות של הבטחת ביטוח בריאות מינימלי מצמד שני, מונעים אפשרות של שימוש בשוק חופשי לביטוח בריאות כמנגנון העיקרי הקובע את גובה פרמיות הביטוח. בשוק לשירות בריאות גורמים הקשר העמום בין שרותי הבריאות למצב הבריאות, המידה הגדולה של חוסר הוודאות, היתרון המוחלט שיש לרופא בהשוואה לחולה, והשליטה הניצנת לו בשל כך - על מידת הטיפול ואופיו. המאפיינים האירגוניים של השוק לשירותי בריאות הנובעים מכך, ועובדת היות חלק משרותי הבריאות ממוצר ציבורי, כל אלה הופכים את שיטת התמחיר הרגילה על פי "כוחות השוק" (תשלום עבור שרות Fee for service) ותשלום שכר רגיל לעובדים, לשיטות בלתי יעילות בתחום של אספקת שירותי בריאות. בתנאים של שוק חופשי עלולות כמויות השרות להיות נמוכות מדי, הרכב השירותים עלול להיות לא אופטימלי, יעילות הייצור נמוכה, ואיכותה בלתי מספקת(3).
---------------------------------------------------------------------------------
1. ברגלס, איתן. צדקה, אפרים. "ניתוח כלכלי של מערכת הבריאות" בתוך: רבעון לכלכלה, נובמבר 1988. עם עובד, תל אביב. עמ' 286. להלן: ברגלס.
2. גלזר, יעקב. "תמריצים אופטימליים במערכת הבריאות" בתוך: רבעון לכלכלה, דצמבר 1993. עם עובד, תל אביב, עמ' 482.להלן: גלזר.
3. גור, עופר. "מערכת התיגמול של בתי החולים בישראל והצעה לרפורמה" בתוך: רבעון לכלכלה, ינואר 1989, (139: 533 - 555) עמ' 533.

תוכן עניינים:
מבוא
1. השיטה הקיימת לעומת דרישות החברים המבוטחים
2. הבעיות אליהן נקלעה קופת חולים והצורך בשינוי השיטה
3. שיטת הרופא העצמאי
4. ההבדלים בין השיטות
5. פירוט שיטות התיגמול וההבדלים בינהן
6. השוואה בין רופאים עצמאים לבין רופאים במרפאה קהילתית
א. יתרונות וחסרונות הרופא העצמאי למבוטחים
ב. שביעות הרצון של החולים
ג. יתרונות מבחינה שיווקית
ד. איכות הטיפול - השכנת הבריאות
8. יתרונות וחסרונות שיטת הרופא העצמאי לקופת החולים
א. לרופא
ב. יתרונות לקופת חולים כארגון
ג. יתרון להנהלה המחוזית
ד. יתרונות רופאי וסגל המרפאה הקהילתית
9. מדדים לאיכות הטיפול
10. האם השיטה יצרה מערכת של שני נידבכים?
11. שיטות התגמול של ספק השירות
12. חוק הבריאות והשפעתו על הסוגיה.
13. מקורות

קטע מהעבודה:

מקורות:

ברגלס, איתן. צדקה, אפרים. "ניתוח כלכלי של מערכת הבריאות" בתוך:רבעון לכלכלה, נובמבר 1988. דבר, תל-אביב. (138:283-288) .
גור, עופר. "מערכת התיגמול של בתי החולים בישראל והצעה לרפורמה" בתוך: רבעון לכלכלה. (139: 533 - 555 )
רוזן, ברוך. "תיגמול רופאים בישראל: ניתוח של הצעות נבחרות למדיניות" בתוך: רבעון לכלכלה. ינואר 1989. (139: 556-592).
רוזן, ברוך. כהן, מרק. ברג, איילת. נבו, יעקב. התנהגות הצרכן בשוק קופות החולים. ג'וינט מכון ברוקדייל להתפתחות אדם וחברה, ירושלים, 1995.
רוזן, ברוך. יובל, דן. גבאי, אורי. אופנהיים, דני. רופאים עצמאים בקופת חולים כללית - רקע הסטורי וארגוני ג'וינט מכון ברוקדייל להתפתחות אדם וחברה, ירושלים, 1991.
רוזן, ברוך. יובל, דן. גבאי, אורי. שיטת הרופא העצמאי ושיטת המרפאה בקופת חולים כללית - תמצית ממצאים מסקר מבוטחים. ג'וינט מכון ברוקדייל להתפתחות אדם וחברה, ירושלים, 1994.
רוזן, ברוך. יובל, דן. גבאי, אורי. בראודה, חדוה. שיטת הרופא העצמאי ושיטת המרפאה הקהילתית בקופת חוים כללית: ההשפעה על נוצאות בריאות. ג'וינט מכון ברוקדייל להתפתחות אדם וחברה, ירושלים, 1992.
שכטר, מרדכי. שביט, תרי. "הנהגת שירותי רפואה פרטיים בבתי חולים ציבוריים - בדיקה כלכלית" בתוך: רבעון לכלכלה, דצמבר 1992. (153: 305-319)
רב שיח: לקראת רפורמה מקיפה במערכת הבריאות בישראל. עורכים י. טאוב, א. רזין. דצמבר 1993, חוברת 4.

תגים:

קופת · בית · בריאות · חולים · ניהול · ביטוח · רווחה · רפואה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מערכת הבריאות בישראל-החיפוש אחר מודל יעיל", סמינריון אודות "מערכת הבריאות בישראל-החיפוש אחר מודל יעיל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.