הרפורמות במערכת הבריאות הישראלית

תקציר העבודה:

עבודה זו עוסקת בשאלה, מהו הסיכוי שאחת מן הצעות לרפורמה במערכת הבריאות הישראלית מאלו שהודגמה לעיל, אכן תאומץ בארץ.

הרושם המתקבל מסקירת המצב הקיים הוא שהרוב הדומם של האוכולוסיה תומך בהמשך הקיום של הסדר קופות החולים. לפי נסיונה של רוב האוכלוסיה מבטיח הסדר זה נגישות סבירה למרבית שירותי הרפואה בעת הצורך. תמיכת הרוב בארץ מובטחת למוזל זה, משום שהנסיון מלמד שהזדקקות לשרותי הרפואה הפרטית היא מעבר ליכולתו
הכלכלית של האזרח בארץ המהווה "אזרח מצוי" מבחינה סוציו אקונומית. אין זאת אומרת שהרוב בארץ נעדר ביקורת על הסדר קופות החולים. לאנשים ישנה ביקורת חריפה על הנהלים הביורוקרטיים של הקופות, היחס הבלתי נאות במפגשיהן עם הרופאים, קשיי הנגישות לשירותי מומחים, תורים ארוכים במקרים של הזדקקות לאישפוז, שביתות
הרופאים וההכרח להזקק לרפואה אפורה. אך למרות כל אלה ימשיך הרוב בארץ לתמוך בהסדר קופות החולים משום הבטחון שהן מעניקות לו, שהן יעמדו לצידו בעת הצורך וישרתוהו מבחינה רפואית וזאת מבלי להביא להתמוטטותו הכלכלית.

ממחקרים שנערכו מתגלה, כי רוב הציבור אינו רוחש אימון רב להבטחות הפוליטיקאים בדבר השיפורים האמורים לצמוח מתוכניות רפורמה שונות של מערכת הבריאות.

אולם, המשך התמיכה של הרוב הדומם בהסדר קופות החולים תלוי בשיפור מהיר וממשי של כל החולים והגורמים לחוסר שביעות רצון שהוזכרו כאן. החברים הופכים לחוששים יותר ויותר מפני הצפוי להם כאשר יזדקקו לאישפוז.

המיעוט באוכולוסיה התמוך בהעברה של שירותי הרפואה ליד המדינה או בהפרטה של שירותי הרפואה מתנגד בעיקר לעצם השיטה בעלת האורינטצייה, השוויונית האמורה להגיש שירותי רפואה לכל , ללא הבדל הכנסה ומעמד חברתי. חלק זה של האוכלוסיה כולל בתוכו את העילית הפיננסית, התעשייתית והמיסחרית שאנו נזקק לשירותי קופות
החולים, והמספק את צרכיו הרפואיים באמצעות שירותי רפואה פרטיים. קבוצה זו כוללת בתוכה גם את המעמד הבינוני, שראינו כי גדל והתעצם מאוד בשנות ה-70 וה-80, שאינו רוצה עוד להסתפק בשירותי קופת החולים הנושאים אופי ספרטני.

בין התומכים בהעברת שירותי הרפואה לידי המדינה או בהפרטה של שירותי הרפואה קיימות קבוצות אינטרסנטים רבות, ובעיקרה מקרב ספקי השירותים. קבוצות אלה כוללות רופאים בעלי מקצועות פרה רפואיים אחרים, יצרני אספקה רפואית, חברות עסקיות המספקות שירותי רפואה שונים ועוד. גופים אלה עשויים לזכות ביתרונות
כלכליים ממשיים כתוצאה משינויים בהסדרי הרפואה, ועל כן הם שותפים לתמיכה בהכנסת שינויים שישרתו את מטרותיהם.

מחקרים סוציולוגיים מראים כי השלטון בישראל ומוקדי הכוח במדינה נמצאים בשנים האחרונות בידי קבוצות עילית של המעמד הבינוני החדש ובידי קבוצות אינטרסנטיות שונות. על כן ישנם הסוברים כי דווקא התשריטים הנתמכים בידי קבוצות אלה, זאת אומרת: העברה של שירותי הרפואה לידי המדינה או הפרטת מערכת הבריאות, הם שיבוצעו בדרך זו או אחרת. למרות שהמשך פעילותן של קופות החולים נתמך, כפי שראינו, בידי הרוב הדומם (מבחינת היכולת המעשית להשפיע על הרפורמה), ספק רב אם יש לו סיכוי להמשיך ולהתקיים.

נותרה, אם כך, רק בעייה כיצד להבטיח ששירותי הרפואה ימשיכו לשרת את צרכי כלל האוכלוסיה ולא רק קבוצות אליטיסטיות ומיוחסות. בנסיבות הקיימות קשה להצביע על פיתרון רצוי הנראה לעין.

מקורות:

גרוס, ר. וב, רוזן (1992) : "דוח ועדת נתניהו: ניתוח ההמלצות לגבי חלוקת הסמכויות במערכת הבריאות", בטחון סוציאלי 38, 27-44.
דורון, א. (1992): "שירותי הרפואה בישראל, מבט על שנות ה90-" בטחון סוצאילי 38, 5-26.
פלג, ד. (1993): "חוק ביטוח חובה לבריאות":בטחון סוציאלי 40, 119-129 .
צ'רניחובסקי, ד. (1993) : "רפורמות במערכות הבריאות בדמוקרטיות מתועשות: צמיחתו של מודל חדש", בטחון סוציאלי 39, 5-38 .
שטיינברג, ג.מ. (1989), "מכשולים בדרך לשינוי מבנה מערכת הבריאות בישראל", בטחון סוציאלי 34, 61-78.
שירום, א. (1991): "הוויכוח על מדיניות בריאות "על דוח ועדת החקירה הממלכתית", בטחון סוציאלי 37, 55-70 .

תגים:

כלכלת · בריאות · ניו · ארה · כלכלה · בריטניה · זילנד · הולנד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הרפורמות במערכת הבריאות הישראלית", סמינריון אודות "הרפורמות במערכת הבריאות הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.