השתקפות הייבום והגאולה במגילת רות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
פרק א - חוק הייבום ומקורו בתורה
פרק ב - הגאולה בתורה
פרק ג - מגמת מגילת רות
פרק ד - "סצנת הגורן" - משמעותה
פרק ה - מעשה הייבום כדפוס ספרותי
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
במסגרת הקורס בנושא "המשפחה בעולם העתיק", למדנו רבות על עיקרון חשוב, מרכזי ויסודי
בעולם העתיק - הוא עיקרון השארות. עיקרון השארות הוא זה שמנחה את החברה וגורם ומפעיל
תפקידים שונים בתורה.
מתוקף היות עיקרון השארות כה בסיסי, אנו תופסים את החברה בעולם העתיק כחברה משפחתית,
שמטרותיה ועניינה הוא לדאוג לגורל המשפחה המצומצמת, המורחבת או השבט בכלל.
אם נסתכל במבט שטחי וגבוה על המתרחש בתנ"ך, משתקף לפנינו נתון חשוב - הגבר\האב בתקופה
המקראית היה המחליט העליון, בעל הסמכות והעצמה, בעוד האם היתה פאסיבית, מוכנעת,
מוצנעת ולעתים אף מסתורית. אך בקריאה שניה, מעמיקה, נגלה כי יש נשים\אמהות שגורלות
נחרצו בגללן, וההיסטוריה שונתה בזכותן - ושתיים כאלו הן נעמי ורות שבמגילת רות.
ברנר עתליה, מתארת בספרה1 בהרחבה את התבנית של "אם הגיבור" המקראי, והתמקדותה
העיקרית היא על מגילת רות. לדעתה, בסיפור זה נמצא שינוי מרענן בגישה הסטריאוטיפית של
התנהגות חברתית נשית. האם לעתיד - רות - מוצגת כאשה מפתה "חיובית", המשתמשת באמצעים
מיניים בלתי מקובלים כדי להשיג את המטרה הלגיטימית של המשכיות הגזע - למצוא אב מתאים
לבן המיוחל.
זוהי בעצם מטרת עבודתי - לברר, מהם הייבום והגאולה שבמגילת רות, מה טיבם, מהו מקורם
וכיצד מוצגים בצורה מופלאה ע"י המחבר המקראי מחד והדמויות המקראיות מאידך. האם ישנו
קשר בין המסופר במגילה לבין החוק המקראי היבש ואם כן, מהו? ולסיכום האם בשל קשר זה
נכתבה מגילת רות?!

מקורות:

ברנר עתליה, "אשר היא טובה לך משבעה בנים", אהבת רות, תל-אביב: הוצאת הקבוץ המאוחד, 1988, עמודים 25-24, 78-76.
ויינפלד משה, "רות, מגילת רות", בתוך אנציקלופדיה מקראית, ז', ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו, עמודים 339-338.
זקוביץ יאיר, "מגמת המגילה", בתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך - כרך רות, עורך מ. הרן, תל אביב: דודזון עתי מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 73.
זקוביץ יאיר, "ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה", בתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך - כרך רות, עורך מ. הרן, תל-אביב: דודזון עתי מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 96.
זקוביץ יאיר, "בין תמונת הגורן במגילת רות למעשה בנות לוט", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, ג' (תשל"ט), עמודים 31-30.
כהן גבריאל חיים, עיון ז' - מגילת רות ומשמעותה, עיונים בחמש המגילות, הוצאת "יחדיו" (תש"מ), עמודים 39-36.
לוונשטאם שמואל אפרים, "יבום יבם ויבמה", בתוך אנציקלופדיה מקראית, ג', ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ח, עמודים 447-444.
פיש א. הראל, "גישה סטרוקטורליסטית לסיפורי רות ובועז", בית מקרא, כ"ד (תשל"ט), עמודים 265-260.
קוכמן מיכאל, "דיני גאולת הארץ", בתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך - כרך ויקרא, עורך מ. הרן, תל-אביב: דודזון עתי מוציאים לאור בע"מ, 1996, עמוד 190.
קליין יעקב, "הפגישה בין רות ובועז בגורן", בתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך - כרך רות, עורך מ. הרן, תל-אביב: דודזון עתי מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 93.
קליין יעקב, "רות ותמר - הדמיון והשוני בין שני הסיפורים", בתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך - כרך רות, עורך מ. הרן, תל-אביב: דודזון עתי מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 93.
Beattie D.R.J., "Ruth III", JsoT, 5 (1978), pp. 39-48.
Bernstein M.J., "Two multivalent readings in the Ruth Narrative", JsoT, 50 (1991), pp. 15-26.

תגים:

בתורה · הגאולה · הגורן · הייבום · חוק · כדפוס · מגילת · מגמת · מעשה · ספרותי · סצנת · רות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השתקפות הייבום והגאולה במגילת רות", סמינריון אודות "השתקפות הייבום והגאולה במגילת רות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.